עשב חיטה
עשב חיטה – אז מה הסוד הגדול של עשב החיטה הזה?
החיטה שייכת למשפחת הדגניים ואנו צורכים אותה ביום יום בצורות רבות ושונות שאינן כל כך עשביות, כגון בלחמים, בבורגול, בסובין, בשמן חיטה ועוד. החיטה מורכבת משלושה רכיבים עיקריים: הנבט (שמכיל את רוב החלבונים), האנדו ספרם (שמכיל את רוב העמילן) והסובין (שמכיל בעיקר חלבונים, ויטמינים ותאית).בדורנו לא המציאו את הגלגל, שכן כבר יותר משלושה עשורים של צריכת עשב החיטה מאחורינו, שבהם הוא מככב כחומר יעיל לצרכי בריאות וריפוי. לפני מספר שנים הוא היה להיט, ואז דעך וכעת הוא שוב חוזר במלוא הכח, כי עם עובדות על סגולותיו של העשב הזה אי אפשר להתווכח וגם לא כדאי להפסיד אותו סתם מחוסר היכרות או התעלמות.
אז מה הסוד הגדול של עשב החיטה הזה?
עשב החיטה מכיל כ-70% כלורופיל, שהוא החומר המעניק לצמח את צבעו הירוק והכרחי לצורכי תהליך הפוטוסינתזה של הצמח. הגדולה של מולקולת הכלורופיל היא שהיא דומה במבנה שלה למולקולה של ההמוגלובין בגופנו שתפקידו לשאת חמצן במערכת הדם אל תאי הגוף, ולכן הגוף יכול להמיר בקלות כלורופיל להמוגלובין ובכך לסייע לגוף בעיקר במצבים של אנמיה שמקורה לרוב הוא במחסור בהמוגלובין.
עם השנים הוכח כי הכלורופיל יעיל לריפוי פצעים, זיהומים ומוגלות כגון: בעיות בחלל הפה ובמערכת הנשימה וכן בקיבה, בכך שהוא לא מאפשר לחיידקים לעכל את דופן התא ובכך מעקב את גדילתם והתרבותם.
פרט לכלורופיל, עשב החיטה מכיל גם מינרלים וויטמינים שונים, כגון: אשלגן, ברזל, מגנזיום, סידן, אבץ, ויטמינים E ו-C ובטא קרוטן החיוניים לתפקוד השוטף של כל מערכות הגוף, ושהמחסור בהם מוביל לחולשה, למחלות שונות ואף להזדקנות מוקדמת של הגוף, שלא לדבר על הנזקים לנפש בשל הפרעות בריכוז ובמצבי הרוח. עשב החיטה כה עשיר במרכיבים אלה עד כי 1 ק"ג שלו מכיל ערך תזונתי של כ- 40 ק"ג פירות וירקות!
זאת ועוד, עשב החיטה מכיל גם חומצות אמינו רבות הבונות את החלבונים, לכן הוא משמש כמקור חיוני ובסיסי בעיקר לצמחונים ולטבעונים שאינם צורכים חלבון מן החי.
לחומצות האמינו תפקידים מגוונים ויסודיים לתפקודנו, למשל באחד מאיברנו החשובים (אם לא החשוב ביותר)- הוא המוח, עשב החיטה תורם פלאות בשל חומצת האמינו גלוטמין שהוא מכיל החיונית לתפקוד המוח. החומצה האמינית גלוטמין הינה בין החומרים הבודדים שהם קטנים מספיק על-מנת לעבור לתוך תאי המוח דרך המבנה הקרומי המגן על נוזל המוח ועם כניסתה היא תורמת להעלאת רמת הריכוז, העירנות והתפקוד הכללי. בנוסף עשב החיטה מכיל את החומצה האמינית ארגינין, שמכילה קולגן ואלסטין שחשובים למראה הבריא והצעיר של העור ולשמירה על האלסטיות שלו, שהיא גם אקוטית לטיפול במצבים של כוויות, אקזמה, פסוריאזיס וכנגד פגעי ונגעי עור נוספים. כמו-כן הארגינין מסייעת לפריון הגבר.
בשל הסיבים הקשים והעבים של עשב החיטה, העשויים חלילה לגרום לחסימות מעיים ולהכבדה על מערכת העיכול המתקשה בעיכולם, את עשב החיטה נהוג לצרוך בדרך כלל כמיץ. המיץ נבדק והוכח כמכיל נוגדי חמצון רבים ויעילים שהוכח במחקרים כי חולים במחלות מעיים וסרטן ששתו מיץ עשב חיטה הראו שיפור משמעותי במצבם לאחר צריכתו. המיץ מנקה את הגוף מרעלים, משפר תפקודי מערכת העיכול והנשימה, מונע ומטפל בדלקות ומכיל אנזימים שפרט לכך שהם מסייעים בתהליך העיכול הם אף מגינים על התאים מפני הזדקנות מוקדמת ומסייעים לתפקודי הלב.
את מיץ עשב החיטה ניתן לסחוט במכונה ייחודית החוסמת את מעבר הסיבים לנוזל וממצה אותם באופן אפקטיבי. על מנת למצות ככל היותר את יתרונות מיץ עשב החיטה מומלץ מאוד לצרוך אותו בשעות הבוקר עם הקימה על קיבה ריקה, ולאכול רק כשעה לאחר מכן. ניתן לרכוש את המיץ מוכן וקפוא בחנויות הטבע או לחילופין בכמוסות. במידה ויש קושי עם הטעם של המיץ, ניתן למסך את טעמו על-ידי ערבובו עם מיצי פירות שונים לפי העונה.
את העשב עצמו ניתן לרכוש במרכולים או לגדל בבית על ידי השריית הזרעים על מגש והנבטתם. יש להמתין עד שהעשב גדל לגובה של 10 – 15 ס"מ מקסימום ואזי לחתוך ולהשתמש בו. מעבר לגובה הזה הצמח משתמש ברכיביו התזונתיים למען עצמו וגדילתו, ולנו הצורכים אותו נישארים פחות ופחות יתרונות תזונתיים וזה חבל.
פרט לשימוש הפומי (צריכה דרך הפה) של עשב החיטה כמיץ, כיום ניתן לצרוך אותו כמשחת כלורופיל שמסייעת מאוד בטיפול עזרה ראשונה בכוויות, עקיצות וזיהומים חיצוניים וכן כטיפות הומיאופטיות או כאבקה סינית שמסייעים לבעיות רבות ושונות החל מרעשים באזניים ועד למניעה ולטיפול בסימפטומים של מחלות כרוניות וקשות שהרפואה הקונבנציונאלית היום עדיין ידה קצרה מלהושיע את האנושות מהן.
