מח – מערכת חיסונית – מערכת החיסון

מח – מערכת החיסון של גוף האדם

מח מערכת החיסון – המערכת החיסונית מורכבת מסוגי תאים רבים התלויים זה בזה באופן קולקטיבי המגנים על הגוף מפני זיהומים חיידקיים, טפיליים, פטרייתיים וויראליים ותאים סרטניים. לרבים מסוגי תאים אלה יש פונקציות מיוחדות. התאים של המערכת החיסונית יכולים לבלוע חיידקים, להרוג טפילים או תאים סרטניים, או להרוג תאים. לעתים קרובות, תאים אלה תלויים רבות בתאי T בגלל אותות ההפעלה בצורה של הפרשות (המופרשים או מופעלים על ידי אותם תאי T) הידועות בשמות:  ציטוקינים, לימפוקינים, או יותר ספציפי אינטר-לוקינים. מטרת כתבה זאת היא לסקור את האיברים, סוגי תאים, אינטראקציות בין התאים של המערכת החיסונית כמו פרשנות על החשיבות שלהם והתלות ההדדית ביניהם לתאי T.
הבנה כזו עשויה לעזור להבין את שורש הליקויים החיסוניים, ולראות דרכים פוטנציאליות כיצד לספק לבני האדם בריאות טובה יותר תוך כדאי זאת שאנו מבינים טוב יותר את מערכת ההגנה של גוף האדם.
בכתבה זאת נפרוס בפניכם את הידע העדכני ל קהילת המדע בנוגע למערכת החיסון של גופנו תוך כדאי הבנה של כיצד היא פועלת ובעזרת אילו איברים, תאים ושאר דברים בהם מערכת החיסון עושה שימוש על מנת לספק הגנה לגופנו.
מח מערכת החיסון – נתחיל מסקירה קצרה של התאים השונים הקיימים במערכת החיסון, תאי המערכת החיסונית:

תאי T-Cells – לימפוציטים T – מחולקים בדרך כלל לשתי תת-קבוצות עיקריות, שהן פונקציונליות ופונוטיפית (ניתנות לזיהוי). תת עוזר T, המכונה גם תא CD4 + T, הוא רכז רלוונטי של הרגולציה החיסונית. הפונקציה העיקרית של תא עוזר T היא להגדיל או להגביר את התגובה החיסונית על ידי הפרשת גורמים מיוחדים המפעילים תאי דם לבנים אחרים כדי להדוף זיהום, אנטיגן ושאר מבקרים לא רצויים. תאי הT עושים זאת בעיקר באמצעות מולקולות מבוססות חלבונים. עוד סוג חשוב של תא T נקרא T רוצח / מדכא /משנה או בשמו המדעי תא CD8 + T. תאים אלה חשובים בהריגה ישירה של תאים סרטניים, תאים נגועים ויראליים ולפעמים טפילים. תאי CD8 + T חשובים גם על מנת לווסת את תגובות החיסון. שני סוגי תאי T ניתן למצוא בכל הגוף. לעתים קרובות הם תלויים באברי הלימפה המשניים (בלוטות הלימפה והטחול) כאתרים שבהם מתרחשת התופעה, אך הם נמצאים גם ברקמות אחרות של הגוף, בולטות במיוחד בכבד, בריאה, בדם, במעיים ובמערכות הרבייה.

תאי B – המטרה או הפונקציה העיקרית של לימפוציטים מסוג B היא ייצור של נוגדנים בתגובה לחלבונים זרים של חיידקים, וירוסים ותאי הגידול. נוגדנים הם חלבונים מיוחדים, שמטרתם לזהות ספציפית ולאגד חלבונים מסוימים. בשביל שתהליך ייצור הנוגדנים יתחיל אנו זקוקים לחדירה של אנטיגן, לעתים קרובות הנוגדנים קריטיים כאמצעי איתות לתאים אחרים בכדי לבלוע, להרוג או להסיר את החומר הזר מן הגוף.

גרנולוציטים – קבוצה נוספת של כדוריות דם הלבנות נקראת קולקטיבית כמו גרנולוציטים או leukocytes והם מורכבים משלושה סוגי תאים המזוהים בשמות :נויטרופילים, אסונופילים ו באסופילים, על בסיס המאפיינים שלהם שמכתים את צבעם בצבעים מסוימים לכל אחד מהם. תאים אלה חשובים בעיקר בהסרת חיידקים וטפילים מהגוף. הם בולעים את הגופים הזרים האלה ומדכאים אותם באמצעות האנזימים החזקים שלהם. הגרנולוציטים נקראים כך בשל מבנים גרגריים ("גרנולות") אופייניים, בהם ניתן להבחין בתוך תאים אלו, לאחר שהם נצבעים בשיטות כימיות. הגרנולוציטים מהווים את חלק הארי של תאי הדם הלבנים. הם פועלים במסגרת מערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שבניגוד ללימפוציטים, אין לגרנולוציטים יכולת לזהות זיהומים ספציפיים; הם תוקפים ללא אבחנה כל גוף זר. לעתים נהוג לכנות את שאר תאי הדם הלבנים, שאינם גרנולוציטים, בשם אגרנולוציטים; הכינוי מתייחס בעיקר ללימפוציטים ולמונוציטים.

מקרופאגים – מקרופאגים חשובים בויסות של תגובות החיסון. הם מכונים לעתים קרובות תאים המציגים אנטיגן (APC) כי מטרתם היא בעצם לסמן חומרים זרים ולהציג אנטיגנים אלו לתאים אחרים של המערכת החיסונית כגון תאי T ותאי B. זהו אחד הצעדים הראשונים החשובים ליזום את התגובה החיסונית של גופנו. הוא תא בלען (פגוציט) השכיח בחולייתנים ומשתייך למערכת החיסון. מקרופאגים מצויים ברקמת חיבור, בקשרי הלימפה, בדם, במח העצמות, בטחול ובכבד. הם מסלקים מנוזלי הגוף חלקיקים זרים. המקרופאגים הם מונוציטים שעברו תהליך התמיינות אשר מקנה להם את תכונות הזיהוי של גורמים זרים כפי שתיארנו להנ'ל.

תאים דנדריטים – סוג תא נוסף, שהתגלה על ידי המדע רק לאחרונה, הוא התא הדנדריטי. תאים דנדריטים, שמקורם גם במח העצם, מתפקדים כתאים המזהים ומסמנים עבור תאים אחרים כל סוג של אנטיגן (APC). למעשה, התאים הדנדריטים הינם יעילים יותר מאשר מקרופאגים אך פועלים בסביבות שונות ועל חומרים זרים שונים. תאים אלה נמצאים בדרך כלל בתאים מבניים של איברי בלוטות הלימפה כגון בלוטת התימוס, בלוטות הלימפה והטחול. עם זאת, הם נמצאים גם בדם וברקמות אחרות של הגוף. למרבה הצער, אחת הסיבות שאנחנו יודעים כל כך מעט על תאים דנדריטים היא כי הם מאוד קשים לבידוד (ההכרחי לזיהוי כל סוג תא ומבנה מיקרו ביולוגי), אשר לעתים קרובות בידוד זה הוא תנאי מוקדם ללימוד התכונות הפונקציונליות של סוגי תאים ספציפיים.

מח מערכת החיסון – כעת כשאנו מכירים את התאים הלוקחים חלק במערכת החיסונית של גופנו נפנה להבין את האיברים המרכיבים אותה והאיברים הלוקחים חלק במערכת החיסון של גופנו :
מח עצם – כל תאי המערכת החיסונית נגזרים תחילה ממח העצם. הם נוצרים בתהליך הנקרא    hematopoiesis המתופויזיס. במהלך ההמטופויזיס, תאי גזע המופקים ממח העצם מובדלים לתאים בוגרים של המערכת החיסונית או למבשרים של תאים הנעים מתוך מוח העצם כדי להמשיך להתבגר במקום אחר. מוח העצם מייצר תאי B,  גרנולוציטים ותימוציטים לא בשלים, בנוסף לתאי דם אדומים וטסיות דם.

תימוס – הפונקציה המרכזית של התימוס היא לייצר תאי T בוגרים ומוכנים להגנה על הגוף. Thymocytes טימוציט  (תא (Tבוגר, הידוע גם בשם פרוטימוציט prothymocytes, מתחיל לעזוב את מוח העצם ולהכנס לתוך התימוס. באמצעות תהליך התבגרות מרשים המכונה לעתים קרובות חינוך תימי thymic, תאי T מועילים למערכת החיסונית נאגרים בתימוס, בעוד שתאי T שעלול לעורר תגובה אוטואימונית מזיקה מסולקים ונבלעים באמצעות מנגנונים תוך תאיים. לאחר זאת תאי T בוגרים משוחררים לתוך זרם הדם.

הטחול – הטחול הוא מסנן אימונולוגי של הדם. הוא מורכב מתאי B, תאי T, מקרופאגים, תאים דנדריטים, תאים רוצחים טבעיים ותאי דם אדומים. בנוסף לזאת אחראי הטחול על לכידת חומרים זרים (אנטיגנים) מהדם העובר דרך הטחול, מקרופאגים נודדים ותאים דנדריטים מביאים אנטיגנים לטחול דרך זרם הדם. התגובה החיסונית היא יזומה כאשר מקרופאגים או תאים דנדריטים מצליחים להציג את האנטיגן לתאי B או תאי T המתאימים באמצעות סימונם באמצעות חלבונים קטנים המורכבים ממספר קטן של מולקולות. איבר זה יכול להיחשב כמרכז כנסים אימונולוגי. בטחול, תאי B מתחילים לייצר כמויות גדולות של נוגדנים. כמו כן, תאי הדם האדומים הישנים נהרסים בטחול. ניתן לאמור שהטחול בעצם משמש כסוג של מחנה צבאי לתאים רצויים ובית קברות לתאים מזיקים שגופנו מזהה.

בלוטות הלימפה – בלוטות הלימפה פועלות כמסנן אימונולוגי עבור נוזל הגוף המכונה לימפה. בלוטות הלימפה נמצאות בכל הגוף ומורכבות בעיקר מתאי T, תאי B, תאים דנדריטים ומקרופאגים, הנמצאים בתור נוזל ברוב הרקמות שלנו. אנטיגנים מסוננים מתוך הלימפה בבלוטת הלימפה לפני החזרת הלימפה למחזור הדם. באופן דומה כמו בטחול, מקרופאגים ותאים דנדריטים קיימים שתפקידם ללכוד אנטיגנים ולהציג חומרים זרים אלה לתאי T ו- B, וכתוצאה מכך ליזום תגובה חיסונית שמתבטאת בחיסול האנטיגן.

מח מערכת החיסון – כעת כשאנו מבינים כיצד מערכת החיסון בנויה, מאילו איברים ואילו תאים נפנה לסקירה קצרה של הדרך בה היא פועלת:
כאשר אנטיגנים (חומרים זרים הפולשים לגוף) מזוהים, כמה סוגים של תאים מתחילים לעבוד יחד כדי לזהות אותם ולייצר תגובה נכונה. תאים אלה מפעילים את הלימפוציטים מסוג B לייצר נוגדנים, שהם חלבונים מיוחדים הננעלים על אנטיגנים ספציפיים. לאחר שנוצרו, נוגדנים אלה נשארים בגוף האדם, כך שאם המערכת החיסונית שלו או שלה נתקל באנטיגן שוב, הנוגדנים כבר שם כדי לעשות את העבודה שלהם. אז אם מישהו חולה במחלה מסוימת, כמו אבעבועות רוח, אותו אדם בדרך כלל לא יהיה חולה ממנה שוב.

למשל האופן בו עובדים חיסונים. התחסנות יכולה למנוע מחלות מסוימות. חיסון מציג את הגוף לאנטיגן באופן שאינו גורם לאותו אדם לפתח את המחלה, אך מאפשר לגוף לייצר נוגדנים שיגנו על האדם מפני התקפה עתידית על ידי האנטיגן או החומר שמייצר את המחלה.למרות שנוגדנים יכולים לזהות אנטיגן ולהנעל עליו, הם אינם מסוגלים להרוס אותו ללא עזרה. זה התפקיד של תאי ה- T, שהם חלק מהמערכת שמשמידה אנטיגנים שתויגו על ידי נוגדנים או תאים שנדבקו או השתנו איכשהו. (תאי T אחדים נקראים למעשה "תאי רוצח"). תאי T מעורבים גם בסימון אותות אחרים (כמו phagocytes) כדי לבצע את עבודתם. נוגדנים יכולים גם לנטרל רעלים (חומרים רעילים או מזיקים) המיוצרים על ידי אורגניזמים שונים. לבסוף, אותם נוגדנים יכולים להפעיל קבוצה של חלבונים הנקראים חלבונים משלימים משום שהם משלימים את עבודתה של המערכת החיסונית. השלמה מסייעת בהריגת חיידקים, וירוסים או תאים נגועים. ההגנה זו נקראת חסינות.

מח מערכת החיסון – לסיכום ניתן לאמר שלמדנו על המרכיבים והפעולות של מערכת החיסון בבני אדם(ושאר יונקים כי רוב המכניקה והאנטמיה זהים כמעט לחלוטין), למדנו שמערכת החיסון מורכבת ובעצם משמשת כמוח הגנתי לגוף, היא מכינה את עצמה, יודעת לסמן ולתקוף אויבים ולתחזק את בריאות גופנו מבחינות רבות.
למרות כל הסגולות שלה מערכת החיסון שלנו מן הסתם אינה חסרת טעויות וכעת נסביר :
בעיות במערכת החיסונית ישנם רבות והן מתחלקות לארבע קטגוריות עיקריות:

1) הפרעות חיסוני (ראשוני או נרכש)

2) הפרעות אוטואימוניות (שבהן המערכת החיסונית של הגוף תוקף את הרקמה של הגוף בגלל זיהוי שגוי של אותה רקמה כחומר זר)

3) הפרעות אלרגיות (שבהן המערכת החיסונית מתגברת בתגובה לאנטיגן)

4) סרטן של מערכת החיסון

ספרים ששימשו להכנת הכתבה –

Roitt I, Brostoff J, and Male D. Immunology (second edition). J.B. Lippincott Co., 1989.

AMFAR, AIDS/HIV Treatment Directory, Vol 6 No 4, July 1993.

Mosmann TR, Coffman RL. 1989. TH1 and TH2 cells: Different patterns of lymphokine secretion lead to different functional properties. Annual Review of Immunology 7; 145-173.

Yarchoan R, Mitsuya H, and Broder S. 1993. Challenges in the therapy of HIV infection. Immunology Today 14: 303-309.

Wood R, et al. 1993. Safety and efficacy of polyethylene glycolmodified interleukin-2 and zidovudine in human immunodeficiency virus type 1 infection: a phase I/II study. J of Inf Dis 167: 519-525.

Francis ML, Meltzer MS, and Gendelman HE. 1992. Interferons in the persistence, pathogenesis, and treatment of HIV infection. AIDS Res Human Retroviruses 9: 199-207

אתרי אינטרנט:

http://www.thebody.com/content/art1788.html
http://www.sciencedaily.com/releases/2010/08/100826141232.htm
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29222795
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29223477
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29223454
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29222312
http://kidshealth.org/en/

רפואה טבעית

מערכת החיסון