כוש – המקור לזני האינדיקה
המקור של האינדיקה
כוש.. את צמח הקנאביס ניתן לסווג בדרכים רבות ושונות.
בדרך כלל, השיטה המועדפת לסיווג זנים שונים של קנאביס היא..
לפי ההבחנה בין סאטיבה, היברידי, או אינדיקה, תכונות הנקבעות על פי המורפולוגיה של הצמח.
אבל הקנאביס יכול להיות מסווג יותר באמצעות שפת המקום מוגדר על ידי התרבות הפופולרית,
כגון kush, ערפל (HAZE), סגול ועוד.
מונחים אלה מתייחסים לסוגים של קנאביס המאופיינים באופי שונה האחד מהשני בריחות,
טעמים, אפקטים ו / או האזורים הגיאוגרפיים מהם מגיעים זנים שונים.
בכתבה הזאת נתמקד באחד הזנים העתיקים ביותר של קנאביס הנקרא בשם kush,
שמחקרים מדעיים מצביעים עליו כזן הראשון מסוג האינדיקה שהגנים שלו נמצאים בכל צמח קנאביס מסוג אינדיקה.
זן ה kush הוא הזן המקורי שכל הזנים שנמצאת המילה "כוש"
קשורים אליו בקשר משפחתי וחולקים איתו מידע גנטי ומאפיינים רבים.
המקורות של כוש קנאביס נמצאים באזור של רכס הרים הנמתח ועובר באפגניסטן,
צפון פקיסטן וצפון מערב העונה לשם "הינדו כוש".
בחלק המזרחי של הרכס ההרים מגיעים לגובה של יותר מששת אלפים מטרים.
הפסגה הגבוהה ביותר ברכס נקראת "טיראץ'-מיר" שבפקיסטן וגובהה הוא כ-7,690 מטרים.
ככל שמתקדמים מערבה הגובה הממוצע יורד, כאשר במרכז הרכס, באזור קאבול,
גובה ההרים בין 4,000 ל-6,000 מטרים, ובחלק המערבי 3,500 עד 4,000 מטרים.
אורך הרכס הוא כ-800 ק"מ. שלג עד מכסה את רוב הרכס.
בשנת 327 לפני הספירה הוביל אלכסנדר מוקדון את צבאותיו דרך אחד המעברים
ברכס כשפלש להודו מצפון.
במשך שנים היווה הרכס חומה בצורה המונעת מעבר בין ברית המועצות לאפגניסטן ולפקיסטן,
אך ב-1964 מהנדסים סובייטים כרו בהרים מנהרה וסללו כביש המחבר בין ברית המועצות לבין פקיסטן.
ישנן מספר גרסאות לגבי מקור השם "kush" . שתיים מן הנפוצות שמביניהן הן:
שיבוש השם היווני של השם Kaukasos Indikos.
בפרסית מודרנית המילה "כוש" לקוחה מהפועל "כושטן" – להרוג או להביס.
אחת התיאוריות בנוגע למקור השם מצביע על העובדה שרכס ההרים שימש להעברת עבדים מהודו לאזורים כמו פרס,
העתיקה ובשל העובדה שהרבה מהעבדים לא שרדו את המסע ברכס ההרים,
נקרא רכס ההרים בשם שמשלב את המילה הינדו (הודו)- וכוש מהפועל להרוג.
אינדיקה
משמעות המילה אינדיקה ביוונית ובלטינית היא "מהודו".
בשנת 1785, ז'אן-בטיסט דה לאמארק פרסם תיאור של מין שני של קנביס שמצא ואותו כינה קנאביס אינדיקה.
לאמארק ביסס את תיאור המין בעל השם החדש על דגימות צמחים שנאספו בהודו.
ריצ'רד אוונס שולטס שהיה החוקר שהמשיך את דרכו של ז'אן בטיסט,
תיאר את צמח הקנאביס אינדיקה כצמח נמוך יחסית, בעל צורה חרוטית, מסועף וצפוף.
לעומת קנאביס סאטיבה שתואר על ידו כגבוה ופחות מסועף.
לוראן ק. אנדרסון תיאר את צמח הקנאביס אינדיקה כבעל עלים קצרים ורחבים,
לעומת אלו של הקנאביס סאטיבה שאופיינו כארוכים וצרים יחסית.
מקורם של צמחי קנאביס אינדיקה התואמים את תיאורם של שולטס ואנדרסון
הוא מרכס ההרים קנאביס אינדיקה מתאים מאוד לגידול באקלים ממוזג.
המאפיינים של זן הכוש
משפחת זני kush נבדלת ממשפחות אחרות של זני קנאביס, על ידי המאפיינים השונים שלה, בניהם:
מראה – הצבע של הגבעול והעלים של הזן הוא ירוק כהה, עם גוון סגול על העלים.
השערות של הפרחים נוטים להיות בצבע כתום עד צבע חלודה והפרחים עצמם נוטים להיות דחוסים,
מלאי קריסטלים ושמנמנים בדומה למראה הצמח הכללי שנוטה להיות נמוך ושמנמן.
ריח – לזני הכוש טווח ארומתי רחב הנע מריח של אדמה לריח המזכיר
עצי אורן, לריח פרחים קל , עשבי טיבול ותבלינים.
טעם – הטעם של זן הכוש נחשב לחלק כאשר מעשנים או אוכלים את הצמח
ומזכיר טעם שנע בין עשבי תיבול, פרחים, ענבים, פירות הדר, ואדמה.
אפקט – ההשפעות של צריכת זן הכוש וצאצאיו נחשבות למרגיעות, אפילו כבדות במעט.
בדרך כלל יחד עם תחושת אופוריה בהירה המעמידה חיוך על הצרכן ושולחת אותו להיטרק על הספה.
אינטרוספקציה או השתקפות פנימית היא תופעה נפוצה של עישון זני kush ואולי
מסבירה את העובדה שהזן נחשב לכל כך פופולארי בקרב אומנים והוגי דעות.
השפעות המוחיות המרגיעות של זן kush,
הופכות את הכוש לזן העיקרי המדיטטיבי של קנאביס, המומלץ לצריכה במהלך מדיטציה, דמיון מודרך ועוד.
זנים ממשפחת הכוש
בין מגדלי קנאביס, זנים ממשפחת kush הם מועמדים פופולאריים עבור הכלאה בין מינים של קנאביס ובתורה,
מייצב גנטיקה היברידית. כמו עם זנים רבים,
הגנטיקה של זן kush הנוכחי נובעת ומאופיינת על ידי,
ההתנגדות הטבעית ואלמנטים מסוימים ילידים לארץ המוצא של הזן ולסביבה שבו צמח הזן.
במקרה של הכוש הוא מחזיק במאפיינים של צמחייה שיכולה לשרוד באקלים קרים יותר,
וצריכת מים מתונה, ומאפשר לצמח לסבול שטח יבש יחסית לזנים של סאטיבה הזקוקים ליותר לחות.
בנוסף החוסן הטבעי של זן הכוש גבוה מאוד, מגדלים רבים בוחרים לגדל זנים כוש עבור המאפיינים ההגנתיים החזקים של הזן,
גובהו הנמוך והיבול הרב שזן הכוש ומשפחתו מפיקים,
בדמות פרחים כבדים, שמנים ובעלי תכולת קניבואידים גבוה.
מבחינה פרמקולוגית קנביס כוש כצמח תרבות מסורתי מכיל יותר קנאבידיול (CBD) מאשר זנים של קנאביס סאטיבה.
אנשים שצרכו זני קנאביס כוש דיווחו יותר על תחושת הרפיה גופנית ופחות על תחושת שיכרון מוחי יחסית לזנים של סאטיבה.
השפעת הכוש מתוארת בדרך כלל כהרפיה גופנית, ובעלת תכונות מועילות כגון שיכוך כאב,
בנוסף ליעילותו לטיפול בנדודי שינה ובחרדה, בשונה מזני סאטיבה שהשפעתם מתוארת כמוחית-נפשית ופחות גופנית.
המקור לזני האינדיקה
מחקרים מדעיים מתחום הבוטניקה והיגיון בריא מצביעים על כך שמקור
כל הזנים שאנו מכירים כיום כזני אינדיקה באותו אזור הררי הנקרא הינדו-כוש,
ממנו הגיע זן הכוש שהיה לזן האינדיקה הראשון. בזכות התגלית של ז'אן בטיסט במאה ה18,
כאשר תייג לראשונה את הזן שמצא באזור הודו על הרכס ההררי העונה לאותו שם. ז'אן בטיסט
וממשיכי המחקר שהוא התחיל תייגו את זן הכוש
שמצאו כזן אינדיקה ובעצם פתחו עולם שלם של סיווג ואפיון זנים שונים של צמחי קנאביס.
זן הכוש עוד התחיל את נדידתו בעולם לפני התערבותם של האירופאים ולכך הוכחות בכתבים
מאזורים כמו חצי האי הקוריאני וסין שאליהם נדד זן הכוש ושם שימש לצרכים של פולחן דתי ולצרכים רפואיים.
מחקרים שונים מנסים לשער שזנים אחרים שהתגלו מאוחר יותר במאה העשרים
במדינות דרום מזרח אסיה, מקורם בזן הכוש שנדד מאזור רכס הרי ההינדו כוש עד לשם.
מכאן שניתן לחבר את מקור השם אינדיקה ואת העובדה שזן הכוש הוא הזן הראשון שתועד כאינדיקה
וכל הכתבים המדעיים והכתבים ההיסטוריים מצביעים על כך שזן הכוש הוא המקור לכל זני האינדיקה שנמצאים כיום בעולם.
הזנים הפופולאריים ביותר כיום ממשפחת הכוש
זנים של קנביס כוש נלקחו לארה"ב לראשונה באמצע שנות ה -70 המאוחרות, ומאז צבר לו זן הכוש מספר רב של "ילדים" והפך את הכוש למשפחה גדולה של זני אינדיקה.
חמשת הזנים המפורסמים ביותר ממשפחת הכוש:
1) או ג'י כוש Og kush – הזן המפורסם ביותר ממשפחת הכוש,
הוא זן אינדיקה דומיננטי- היברידי. הזן נחשב למשרה תחושת רוגע אופורית הגורמת לתחושה טובה.
2) באבא כוש – זן הבאבא כוש נחשב לאחד הזנים הטובים ביותר המגלמים את האופי של זני אינדיקה
ויכול לשמש כפרזנטור של משפחת האינדיקה. הזן ממסטל מאוד ומשרה תחושות של: רוגע, שמחה, אושר ורעב.
3) כוש סגול – הזן הזה גם יכול להיחשב לפרזנטור מוצלח של קבוצת האינדיקה
ומגלם אופי המגיע לידי ביטוי בתחושות רוגע ואופוריה הנלוות לטעם פירותי- ענבי.
4) מאסטר כוש – הזן אינדיקה הדומיננטי הזה נחשב למפורסם מאוד ולזן של קנאביס רפואי
מוצלח לטיפול במחלות שונות. משרה תחושות של אושר ורוגע . מומלץ לצריכה לפני השינה.
5) או ג'י סקייווקר – זן היברידי זה הוא תוצר של כוש וסקיווקר.
הזן בעל מאפיינים של תחושות רוגע ושמחה לצד "עוררות" נפשית.
הזן הזה נחשב לפופולארי במיוחד על ידי מטופלים בקנאביס רפואי מהחוף המערבי של ארצו הברית.
לסיכום
זן הכוש הוא כנראה זן האינדיקה הראשון בעולם שצמח באופן טבעי באזור קריר ויבש
ברכס הרים שבאזור אפגנסיטן-הודו-בנגלדש ופרס.
לזן מאפיינים מסוימים המעידים במחקרים מדעיים על היפרדות אבולוציונית מזן הסאטיבה של הקנאביס
לפני מאות אלפי אם לא מיליוני שנים. ההתאמה של צמח הקנאביס לאזור שונים,
גורמים לשינויים פנוטיפים ופרמקולוגיים שונים שמתאימים לנו בני האדם, לטיפולים שונים.
ההתפשטות של זן הקנאביס כוש היא זאת שבעצם הביאה לנו את משפחת האינדיקה על סגולותיה ומאפייניה
וללא הנדידה בעזרת בני אדם של הזן, יתכן שלא היינו מכירים בכלל את הגיוון שאנו מכירים קיום בזני צמחי קנאביס שונים.
מקורות
1) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22014239
2) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30883573
3) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30955977
4) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1121619
5) http://archive.org/details/cbarchive_107150_leafvariationamongcannabisspec9999
6) http://www.amsterdammarijuanaseedbank.com/Growguides/general-marijuana-info/difference-sativa-indica.html
7) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3359589
8) http://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0031942207004347?via%3Dihub
9) http://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/cbdv.200790144
