מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – הקדמה

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – מחלת ריאות חסימתית כרונית התגלתה לראשונה באמצע המאה ה 16 על ידי הרופא השוויצרי " טאופיל בונט" שהעלה תיאוריה בנוגע למחלה לאחר שביצע יותר מ-3000 נתיחות גופות של אנשים שמתו ממחלה "כלשהיא" שבאה לידי ביטוי בחסימה של דרכי הנשימה.

בונט היה הראשון שתיאר את הסימפטומים הפיסיולוגיים של מחלת הריאות החסימתית והיה הראשון שתיעד והבחין שהריאות של חולים שמתו מהמחלה היו גדולות וכבדות ביחס לריאות בריאות. בשנת 1814, הרופא הבריטי צ'רלס באדהאם היה הראשון שהשתמש במונח "ברונכיטיס" כדי לציין "שינויים דלקתיים בקרום הרירי". זה שינה את הדרך בה הרופאים צפו במגוון של מצבים רפואיים. בשנת 1821, ד"ר רנה Laennec, המכונה אביו של רפואת החזה הידוע בין השאר על המצאתו של הסטטוסקופ, גילו במדויק את הקשר בין נפחת לבין ברונכיטיס כרונית. בשנת 1837, ד"ר ויליאם סטוקס הפך לאדם הראשון שהשתמש במונח "ברונכיטיס כרונית".

ברונכיטיס

בעיניו, ברונכיטיס כרונית הייתה הדלקת של הממברנה הרירית שגרמה לתאים להתרחב, מה שהקשה על הנשימה. סטוקס האמין כי צורה כלשהי של ברונכיטיס ניכרה כמעט בכל המחלות של הריאות (אסטמה, דלקת ריאות וכו ').

ג'ון האצ'ינסון בשנת 1846, האיש שהמציא את הספירומטר. למרות האמונה כי המכשיר שלו היה מוגבל בשימוש שלה,המכשיר הפך לכלי הבולט ביותר, המשמש לאבחון וטיפול במחלות ריאות רבות. בשנת 1959, במפגש של אנשי מקצוע רפואיים בועידה שמטרתה היתה למצוא ולהרכיב את הרשימה המלאה של רכיבים להגדרה ואבחון של COPD.

בעבר, COPD כונה "חסימה כרונית של זרימת אוויר" ו"מחלת ריאות חסימתית כרונית ". ד"ר וויליאם בריסקו נחשב לאדם הראשון שהשתמש במונח COPD בועידה רפואית שהתקיימה באספן שבארצות הברית בשנת 1965.

מחלת ריאות חסימתית

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – מחלת ריאות חסימתית היא מחלה הנגרמת לרוב מנזקים של עישון כבד או מחשיפה מוגברת לעשן וזיהום אוויר. מבחינה פיזיולוגית מדובר במצבים בהם יש הפרעות באוורור ובחילוף הגזים בנודיות שבריאות. המונח של מחלת ריאות חסימתית הוא כללי, ומתייחסות אליו, בין היתר, המחלות ברונכיטיס כרונית ונפחת. מחלת ריאות חסימתית או בקיצור COPD היא מינוח המתייחס לשתי מחלות שונות אך היום רוב החולים הם חולים משולבים אשר סובלים משני המצבים.

שני הסוגים העיקריים של- COPD הם:

1) נפחת (אמפיזמה) – מתבטאת בהצמדות של נאדיות הריאה זו לזו וכיווצן כתוצאה מהרס הסורפקטנט (חומר שנמצא מסביב לנאדיות ואחראי לכך שישארו פתוחות), דבר המונע גישה רחבה של כלי דם לריאות. החולה יסבול מקוצר נשימה, חזה חביתי, עור ורדרד (הגוף מייצר יותר תאי דם אדומים על מנת להכניס כמה שיותר חמצן לדם עם הגישה המצומצמת של כלי הדם לריאות כתוצאה מהמחלה, ובכך לחמצן את הרקמות כמה שיותר), פליטת ליחה בזמן שיעול, ופוליקטמיה.

2) דלקת סימפונות כרונית – מתבטאת בדלקת כרונית של שיער הסימפונות שגורמת לזה שהמוקוס נשאר בסמפונות, מתקשה ומצר את הסמפונות. החולה יסבול מקוצר נשימה בכל פעילות גופנית שיעשה, ולכן יעלה במשקל. כמו כן, החולה יסבול מציאנוזיס (כיחלון) כתוצאה מהמחסור בדם מחומצן. בסופו של דבר צפוי החולה למות מדום נשימה. החולים בדרך כלל לוקחים סטרואידים שמונעים את יצירת המוקוס ואת המשך הצרת הסמפונות אך גם יגבירו את הסכנה לזיהום.

דרכי הנשימה מתפצלות בריאות ובסופן יש שקי אוויר קטנים מאוד, דמויי בלונים, הקרויים אלבאולים. ב- COPD פחות אוויר מצליח להיכנס לשקי האוויר ופחות אוויר מצליח לצאת החוצה. יש לכך כמה סיבות:

• הרס של הדפנות בין שקי האוויר.
• התעבות ונפיחות של דרכי האוויר.
• תאים בדרכי האוויר נסתמים כי הם מייצרים כמות גדולה מהרגיל של ריר (כיח).

הבסיס הביולוגי של מחלת ריאות חסימתית

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – מחלת ריאות חסימתית  מוגדרת לרוב על ידי תפקודי ריאות לא תקינים, ונובעת מתגובה של הריאות ודרכי האוויר לשאיפה של גזים רעילים, לרבות עשן סיגריות. בברונכיטיס, יש חסימה של לפחות אחד משני הצינורות דרכם עובר האוויר בין קנה הנשימה לריאות, ואילו בנפחת, יש פגיעה ברקמת הריאה עצמה.

הגורמים ל- COPD הם בין היתר עישון, חשיפה לזיהום סביבתי. לעיתים קיים קשר למעמד סוציו אקונומי נמוך. לעיתים יש השפעה גנטית, תגובת יתר של הסימפונות, או הפרעות בהתפתחות הריאות.

אצל מעשנים המפתחים COPD ניתן לראות כי קצב הירידה ב- FEV1 גדול מקצב הירידה הרגיל (עם השנים קיימת ירידה בערך זה, אולם במחלות COPD הירידה מואצת). FEV1 הוא מדד של יחס מחושב המשמש לאבחון מחלת ריאות חסימתית. הוא מייצג את היחס של היכולת החיונית של האדם, בספיגת אוויר לריאות.

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית

תאי הדלקת העיקריים ב- COPD הם נויטרופילים, מקרופאגים ותאי T מסוג  CD8, שהם כולם סוגים של תאים שהם חלק ממערכת החיסון. בגופם של אנשים הסובלם מהמחלה קיימת הפרשה של ציטוקינים שונים, ויש הפרה של שיווי המשקל בין "רוטזאות" שהם קבוצה של אנזימים (הנקראים גם "אנזימים פרוטאוליטים", "פרוטאזות", או "פרוטאינאזות") שתפקידם הוא לפרק חלבונים לאבני הבניין הבסיסיות שלהם, חומצות אמינו, באמצעות הידרוליזה של הקשרים הפפטידים בחלבון.

כתוצאה מפעילות יתר של פרוטאזות, נוצר הרס ברקמות הריאות, ישנה הפרשה רבה של ריר בליווי פגיעה בשערות הקטנות שממוקמות בתוך ריאותינו (cilia). כל התהליכים האלו מגבירים את החסימה הנוצרת בדרכי האוויר, ונוצרת ירידה בתפקודי הריאות, החמרה של המחלה, וירידה כללית במצב החולה.

החמרה של COPD כוללת הופעת קוצר נשימה קשה, ובמצבים קיצוניים אי ספיקה נשימתית- שיעול קשה, ליחה ירוקה, וחום. החמרה ב- COPD היא מסוכנת, ב-9% מהמקרים האירוע מוביל למוות, והתמותה גבוהה יותר בתקופה שלאחר מכן.

כ- 15% מהחולים חוזרים לאשפוז תוך שלושה חודשים, ומחצית מהחולים תוך חצי שנה.
כ- 60%-70% מהמקרים נובעים מזיהומים, כשלפחות מחצית מהזיהומים הם ויראליים.
אם מדובר בזיהום בקטריאלי, החיידקים העיקריים שמעורבים הם סטרפטוקוקוס, אינפלואנזה, ברונכיטיס כרונית ועוד.
מחלות חסימתיות של הריאה מאופיינות בפעילות משמעותית של אינטרלוקין 8  אשר מגייס ניוטרופילים לרקמה על ידי כמוטקסיס ונחשב לביומרקר של המחלה.

תסמיני המחלה

• שיעול
• כיח
• קוצר נשימה
• צפצופים
• לחץ בחזה

שיעול שאינו חולף ושיעול עם הרבה כיח, הם הסימנים הנפוצים של COPD. עם זאת, לא כל החולים שמשתעלים ומכייחים מפתחים בהמשך COPD, ולא כל חולי COPD סובלים משיעול. חומרת התסמינים תלויה במידת ההרס של הריאות. אם החולה ממשיך לעשן, ההרס של הריאות מהיר יותר וחמור יותר, בהשוואה לחולים שהפסיקו לעשן.

אבחון המחלה

את ה-COPD מאבחנים באמצעות סקירת ההיסטוריה הרפואית ובאמצעות בדיקה גופנית ומבחני נשימה.

דירוג מצב המחלה לפי מדד FEV1

שלב 1: היחס FEV1/FVC מצביע על חסימה, אולם הערך FEV1 האבסולוטי מעל 80% מהנורמלי.
שלב 2: ערך FEV1 בין 50% ל-80%.
שלב 3: ערך FEV1 בין 30% ל-50%.
שלב 4: ערך FEV1 נמוך מ-30%, או שמופיעים סימנים לאי ספיקה נשימתית.

הטיפול הקונבנציונאלי במחלות COPD

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – מטרות הטיפול בחולי COPD הן מניעת הידרדרות במצבו של החולה, שיפור תפקודי הריאות, הקלה על הסימפטומים, שיפור היכולת של החולה לבצע פעילות, והפחתת ההחמרה של המחלה. הטיפול המניעתי – הורדת החשיפה לזיהום והפסקת העישון- חשוב ביותר. כאשר החולה סימפטומטי, ניתנים מרחיבי ברונכים כטיפול תרופתי על מנת לתת תמיכה נשימתית- אינהלציה, משאף, סטרואידים.

בחולים קשים יותר (בדרגת חומרה 3 או 4, ראו להלן) מטפלים בשיקום ריאות: שיפור הכושר הגופני על מנת לשפר את ניצול החמצן ש הגוף, וטיפול בחמצן עצמו- מעל 15 שעות ביום, כשהמטרה היא להגיע ללחץ חלקי של חמצן מעל 60 מ"מ כספית, או סטורציה של מעל 90 אחוז חמצן.

כשמדובר במחלה קשה, קיימות אופציות ניתוחיות כגון כריתת של רקמות "חולות" (בולקטומיה) – מבוצע באמצעות צריבת שורש הבועה על ידי טורסקופיה, או הורדת נפח הריאה- כריתת האזורים הפגועים בריאה על ידי התערבות לא פולשנית, כלומר הכנסת שסתומים חד כיווניים לדרכי האוויר.

במקרים של נפחת קשה או חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין מתבצעת לפעמים השתלת ריאות. לרוב, הטיפול כולל הפסקת עישון, טיפול בתרופות ושיקום ריאתי הריאות. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים, להפוך את הנשימה לקלה יותר ולאפשר פעילות גופנית.

שלבי הטיפול למחלת ריאות חסימתית

1) הפסקת עישון – השלב הראשון בטיפול ב-COPD הוא הפסקת עישון. הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות המחלה ומאיטה את התקדמות המחלה.

2) טיפול תרופתי ל-COPD – הטיפול במחלה נעשה בעיקר באמצעות מתן תרופות שמרחיבות את הסימפונות ובאמצעות סטרואידים הנלקחים בשאיפה.

ישנם שלושה סוגים שונים של תרופות בעלי מטות שונות לטיפול במחלת ריאות חסימתית:

*מרחיבי סימפונות – קיימים מרחיבי סימפונות שהשפעתם נמשכת זמן רב ולעומתם קיימים מרחיבי סימפונות שהשפעתם היא לזמן קצר בלבד. תרופה חדשה שהושקה באחרונה לטיפול ב-COPD היא ספיריבה, מרחיב סימפונות חדשני שהשפעתו טווח ממושכת. התכשיר פותח את דרכי הנשימה ל-24 שעות בנטילה של פעם אחת ביום.

*משאפי סטרואידים – משאפים שמכילים שילוב של סטרואידים ושל מרחיבי סימפונות –  קיימים משאפים המשלבים מרחיב סימפונות בטווח שהשפעתו ממושכת וסטרואיד כמו הסרטיד וסימביקורט.

3) שיקום הריאות – שיקום ריאות מושג באמצעות תכנית משולבת הכוללת פעילות גופנית, הכשרה החולים לטפל במחלתם וייעוץ שעשוי לסייע לחולים להישאר פעילים יותר ולבצע פעילויות יומיומיות. תוכנית לשיקום הריאות נקבעת על-פי הצרכים של החולה בהתאם לדעת הרופא המטפל ולדעת המטופל.

4) טיפול בחמצן – חולים ב-COPD סובלים מרמות נמוכות של חמצן בדם. הרופא המטפל עשוי להמליץ להם על טיפול בחמצן כל הזמן או בחלק מהזמן, כדי להפחית את קוצר הנשימה.

5) במקרים קשים ניתוח – לחלק מהחולים הסובלים מ-COPD חמור – בעיקר אלה שלוקים באמפיזמה – יש מקום להמליץ על ניתוח להקטנת הריאה.

הניתוח מתאים בדרך כלל לחולים שהתגלו אצלם:

תסמינים קשים.
היעדר שיפור לאחר טיפול בתרופות.
קושי רב בנשימה במשך רוב הזמן.

6) השתלת ריאות – במקרים נדירים שבהם אף לא אחד מהטיפולים שהוזכרו לעיל היו יעילים. במקרים כאלה עשוי הרופא המטפל לשקול הפניה לצורך השתלת ריאה.

חשוב לדעת: אף שזהו ניתוח גדול ומורכב, אצל רוב החולים יש שיפור ניכר בתסמינים של המחלה ורובם אף יכולים לחזור לפעילות יומיומית תקינה.

הסגולות של קנאביס רפואי למחלת ריאות חסימתית

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – עישון כל דבר, כולל קנאביס, הוא מעולם לא רעיון טוב עבור אנשים עם מחלת ריאות חסימתית.

אבל, צריכה של קנביס בצורות אחרות עשויות להועיל לאנשים עם COPD בשל ערכו התזונתי הגבוה בפיטוכימיקלים ושאר חומרים פעילים שהוכחו בלחזק את המערכת החיסונית, יעילים בטיפול בדלקות ומפחיתים כאב.

כמה מחקרים מצביעים על כך ששימוש בקנאביס עלול להגביר את היכולת החיונית הכפויה (FVC). FVC הוא מדד של כמות האוויר שאדם יכול לנשוף בכוח ובמהירות לאחר נשימה עמוקה.

צמצום FVC הוא סימן אחד של COPD. מספר רופאים וחוקרים הציעו כי CBD ו- THC עשויים להפחית נפיחות בריאות ולעזור לפתוח את דרכי הנשימה אצל אנשים עם COPD וזאת בגיבוי של מספר רב של מחקרים מדעיים שהוכיחו את הקשר שבין הקניבואידים בקנאביס וסגולותיהם להקלה על דלקות וחיזוק מערכת החיסון בזכות פעילותם המשותפת עם המערכת האנדוקניבואידית.

בתחילת שנות השבעים רואה יהודי אמריקאי בשם ד'ר ראסל בואלר, אחד החוקרים מצא שעישון קנאביס עוזר בלהרחיב את דרכי הנשימה במקום להצר אותם, מה שמוביל להרחבה משמעותית של הסימפונות.

מחקרים אחרים

מחקרים אחרים מראים שטיפול באמצעות קנאביס עבור COPD עשויה לספק יתרונות טיפוליים בכדי לעזור לחולים לנהל התקפים של דלקת חריפה בדרכי הנשימה, שנגרמו על ידי דלקת ולספק אמצעי מניעה.

מחקרים הראו זמן רב שקנאביס רפואי מפחית ביעילות דלקות, מה שמרמז על כך שקנאביס רפואי יכול לעזור לטפל בדרכי הנשימה בחולים שגם סובלים מדלקת חריפה אשר גורמת לחסימת זרימת האוויר אל הריאות.

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – CBD מציעה השפעה אנטי דלקתית חזקה כמו גם משפר את תפקוד הריאות, עובדה שרופאים ומטפלים רבים בוחרים רתום על מנת להנגיש שמן CBD וקנאביס רפואי עתיר ב CBD  כאמצעי טיפולי לטיפול במחלות ריאות דלקתיות שגורמות לחסימה בדרכי האוויר. קנאביס רפואי הוכח כמסוגל לטפל בתופעות לוואי ותסמינים של COPD. ההתפתחויות הרפואיות האחרונות מראות כי קנאביס רפואי מטפל ביעילות בחולי דרכי הנשימה באמצעות תכונות אנטי דלקתיות.

הקנבינואידים במריחואנה מספקים תועלת טיפולית זו והם גם מסוגלים לעזור עם סגולות אחרות, כגון:

• להלחם בזיהומים של וירוסים ובקטריות הגורמים לחסימה בדרכי האוויר
• לתמוך במערכת החיסונית
• לספק הקלה בכאב
• צמצום ליחה על ידי פירוק באמצעות חלבונים
• לספק שינה טובה יותר

הזנים הטובים ביותר לטיפול ב  COPD:

הזנים המומלצים ביותר לשימוש בטיפול במחלת ריאות חסימתית הם בדרך כלל זנים של אינדיקה דומיננטית ורובם שייכים למשפחת ה"קוש".
הזנים המומלצים:
קוש סגול
לבנדר קוש
חםדוג
דינמיט
בלוברי
אפגו

לסיכום

COPD מחלת ריאות חסימתית כרונית – מחלת ריאות חסימתית מתבטאת כשמה, בחסימה של דרכי האוויר אל הריאות ומונעת הספקת חמצן לריאות ומשם לשאר התאים בגוף.

ניתן למנוע את המחלה על ידי אורך חיים בריא וניסיון בהקטנת החשיפה לזיהום אוויר, אך המחלה גם יכולה להיגרם ממספר וירוסים ובקטריות וגם מסיבות גנטיות של פגמים גנטיים בייצור חלבון המפרק פלאק מקנה הנשימה והריאות.

הטיפול המומלץ למחלת ריאות חסימתית כולל שילוב של רפואה קונבנציונאית עם שינוי באורך חיים (כשנדרש). ניתן לשלב גם טיפול טבעי באמצעות קנאביס רפואי שהוכח על סגולותיו בטיפול בדלקות ובהרחבת דרכי האוויר.

מקורות

1) http://hospitals.clalit.co.il

2) http://health.usnews.com/health-care/patient-advice/articles/2017-11-24/is-there-a-connection-between-copd-and-marijuana-smoking

3) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21436223

4) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30675957

5) http://www.webmd.com/lung/news/20120103/marijuana-smoking-not-linked_to-chronic-breathing-problems#2

6) http://www.medicalnewstoday.com/articles/323273.php

7) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27268422

8) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31079559

9) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20219697

שמן קנאביס