חסת המצפן
חסת המצפן – אם יש לכם בעיות שינה, עם החסה הזאת כבר לא יהיו לכם…
חסת המצפן ובשמה המדעי lactuca serriola היא צמח חד-שנתי וקוצני שמקורה באסיה ובאירופה אולם היא נפוצה מאוד באזור הים התיכון, ובארצנו הקטנה בעיקר באזורי הגולן, חרמון, עמק הירדן, גלבוע,הרי שומרון, הרי יהודה, בקעת ים-המלח, עין גדי, שרון,נגב צפוני, שפלה ובקעת הירדן. קיימים כ-100 מינים שונים מאותה המשפחה. מקום הגידול הוא קרקעות חוליות יבשות, המנוקזות היטב ומעט פוריות. לכן היא גדלה בעיקר בצידי דרכים, שדות נטושים או מושקים, ערימות פסולת, ואשפתות.
מדוע השם חסת המצפן?
חסת המצפן השם חסה עפ"י חכמינו (מסכת פסחים ל"א, ע"א) מצוי במקורות על שם כך שהקב"ה חס על עמו ישראל והוציאו ממצרים ואז נאמר על עם ישאל כי "מצות על מרורים יאכלהו" (שמות י"ב ח') ומרורים פרשו חכמינו היא החסה, והיא מאופיינת כבר שם בעלים ירוקים-אפרפרים ובמיץ מר.
השם מצפן ניתן לחסה זו הואיל והתפתח בה מנגנון המביא לידי ניצול טוב ולקליטה מקסימלית של קרינת השמש גם בבוקר וגם בערב כשהשמש לא חזקה או לא ניכרת כל כך ואילו בצהריים כאשר השמש חזקה חסת המצפן ערוכה לקליטה מינימלית של החום והקרינה וכך היא לא מתייבשת,לכן היא גם פורחת בעיצומו של הקיץ בשל יכולת ההסתגלות המופלאה הזו שלה. כך, הצמח פורח בהצלחה מיולי עד אוקטובר.
איך זה עובד?
העלים של חסת המצפן אינם פרושים אופקית במקביל לקרקע, אלא הם פרושים אנכית והם פונים מהגבעול
צפונה ודרומה ולא מזרחה ומערבה שהם כיווני זריחת השמש ושקיעתה. מבנה זה גורם לכך שנופלת קרינה מקסימלית על העלים בבוקר כשהשמש במזרח ובערב כשהיא במערב, ואילו בצהריים כאשר השמש גבוהה בדרום הקרינה נופלת כמעט במקביל לשטח העלים וכך הקרינה היא מינימלית.
פעילות
החומרים הפעילים בחסת המצפן הינם לקטוצין (Lactucin), חומצה לינולאית (Linoleic acid), לקטוקופיצרין( Lactocopicrin),
חומצה קפרואית (Caproic acid), חומצה אולאית (Oleic acid),חומצת תמר (Palmitic acid) וחומצה סטארית (Stearic acid).
המיץ החלבי המר של חסת המצפן נקרא Lactucarium והוא משתחרר כמעט מכל חתך שמבצעים בצמח. למיץ החלבי המר נודעות סגולות רבות, בעיקר יכולת הרגעה בדומה לקודאין, לאופיום שהיה מופק עוד בעבר מצמח הפרג ולמורפין אך בעוצמה חלשה הרבה יותר וכן בניגוד לשאר המרגיעים המיץ החלבי הזה של חסת המצפן הוא לא ממכר וגם אינו פוגע במערכת העיכול אלא אף מסייע לתהליכי עיכול תקינים בגוף. למיץ החלבי ידועה גם יכולת הרגעה של מערכת הנשימה לכן המיץ הזה טוב לטיפול בשיעול ובברונכיט. כמו-כן הצמח ידוע בסגולותיו לטיפול בבעיות הנובעות מפעילות יתר במערכת העצבים, כגון: עוויתות, נדודי שינה, משכך כאבים וחרדות וממתן היפראקטיביות.
בנוסף, לצמח נודעו יכולות טיפול בניקוי הגוף מרעלים, שתייה של חליטה מהעלים מסייעת לניקוי הכבד והכליות וכלל מערכת הדם.התרופות המצויות כיום בכימותרפיה אינן יודעות להבדיל בין תא סרטני לתא בריא ועל כן הן הרסניות ומסוכנות. ככל שהמודעות גוברת כיום מקובל הטיפול בחולי סרטן באמצעות מיצי ירקות וצמחי בר, והשילוב של חסת המצפן בטיפול כזה הוא אידיאלי הן בשל יכולת הניקוי של מערכות הגוף והן בשל יכולת ההרגעה.
עוד ברומא העתיקה הרומאים השתמשו בחסת המצפן למנוע שיכרות ואילו נשים במהלך הדורות צרכו את עליה של חסת המצפן כתה על-מנת להאריך את תקופת ייצור חלב האם במשך כל תקופת ההנקה.
ניתן לאכול את העלים הצעירים חיים או מבושלים כאשר גם זמן הבישול קצר מאוד. העלים הבוגרים פחות אכילים בצורתם המקורית הואיל והם מכוסים בזיפים קשים. מן הזרעים מפיקים שמן למאכל שיש לזקקו לפני השימוש. כיום עם התפתחות המודעות לרפואה הטבעית ניתן ומומלץ לצרוך את חסת המצפן כחלק מפורמולה יחד עם צמחים מתאימים נוספים ולא לבד כשלעצמה.
מכיוון שהזרעים מכילים 35% שמן כיום משתמשים בהם בתעשיית הסבונים, הצבעים והלכות. את חסת המצפן ניתן לצרוך בדרכים שונות, במקרים נדירים נצפתה תגובה אלרגית לחלקי הצמח השונים. אולם, חשוב לזכור, כי כמו שימוש בכל מוצר אחר המכיל חומרים פעילים, חסת המצפן עשויה להיות רעילה בצריכה בכמויות גדולות, אכילה מוגזמת של עלים עלולה לגרום להזעה מרובה, נשימה מהירה, טכיקרדיה (האצה בקצב הלב), התרחבות אישונים, סחרחורות, צלצולים באזניים ולחץ בראש. וכן שימוש מופרז עלול לגרום חלילה לעצבנות יתר או למוות. לכן עדיף לצרוך את חסת המצפן תחת השגחה רפואית ובמינונים מתאימים בהתאם לטיפול הנחוץ.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
בתמונה העליונה קורטם דק, בתמונה האמצעית חוחן הקנרס. בתמונה השלישית אכן חסת המצפן. כדאי להבא להעזר בבוטנאי מקצועי. בשמת, לשרותכם תמיד.