בננה – סגולותיה של הרפואיים של הבננה

בננה – סגולותיה של הרפואיים של הבננה- הבננה היא פרי מאכל בוטני ברי  – המיוצר על ידי כמה סוגים של צמחים ממשפחה זאת. במדינות מסוימות, בננות המשמשות לבישול עשויות להיקרא פלנטיינס, בניגוד לבננות מתוקות אשר גם מגיעות בצבע צהוב. פרי הבננה משתנה בגודלו, בצבעו ובתקיפותו, אך הוא בדרך כלל מוארך ומעוקל, עם בשר רך עשיר בעמילן מכוסה עם קליפה אשר עשוי להיות ירוק, צהוב, אדום, סגול, או חום כאשר בשל. הפירות גדלים באשכולות תלויים מראש הצמח. כמעט כל בננה מודרנית (ללא זרעים) מגיעה משני מינים פראים – מוסה אקומינטה ו מוסה בלבנסיה. הזנים הבאים יותר לכדי שימוש בקרב רוב האוכלוסייה בארץ ובעולם גדלים ב -135 מדינות.
בננות נחשבות שמקורן במלזיה לפני כ -4,000 שנה. משם, הם התפשטו ברחבי הפיליפינים והודו, אי שם בשנת 327 לפני הספירה הצבא של אלכסנדר הגדול התרשם מהפרי המיוחד והביא אותו עימו למזרח התיכון ובהמשך לאירופה.

בננה – סגולותיה של הרפואיים של הבננה-מדענים וחוקרים מבדילים בין זני בננה שונים על פי מספר הכרומוזומים. לכל הבננות למאכל, החוקרים קוראים בשם מוסא ספפ".
ועכשיו נפנה לסקירה קצרה על הרכב הבננה וקליפתה, ההרכב הכימי של קליפת הבננות והעיסה מורכב בעיקר מקרוטנואידים, תרכובות פנוליות ואמינים ביוגניים. הפוטנציאל הביולוגי של ביומסה זו קשורה ישירות להרכב הכימי שלה, במיוחד כתוספי פרו-ויטמין A, כחומרים נוגדי חמצון פוטנציאליים המיוחסים למרכיבים הפנוליים שלהם, כמו גם בטיפול במחלת פרקינסון בהתחשב בתוכן שלהם בעיקר בריכוז הדופמין.

הכנו עבורכם טבלה המייצגת את הערכים התזונתיים של בננה אחת:

 vitamin B6                  25%

 manganese                16%

 vitamin C                    14%

 potassium                   12%

 fiber                             12%

 copper                         10%

קלוריות              105

biotin                            10%

בננות הם מקור טוב מאוד של ויטמין B6 ומקור טוב של מנגן, ויטמין C, אשלגן, סיבים תזונתיים, אשלגן, ביוטין ונחושת.
בנוסף על החומרים המזינים המודגשים בתרשים הדירוג שלנו, הנה פרופיל תזונתי מעמיק עבור בננות. פרופיל זה כולל מידע על מגוון מלא של חומרים מזינים, כולל פחמימות, סוכר, מסיס מסיס סיבים, נתרן, ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן, חומצות אמינו ועוד. בטבלה הבאה נפרט חומרים המצויים בבננה אחת את כמותם ומה דעתו של ארגון הבריאות החשוב בעולם (WHO- world health (orginisation והדירוג שהוא נתן לחשיבות אותו חומר

בננה 118 גרם טבלה של מרכיבים תזונתיים מפורטת:

איו מזונות רבים הזוכים לכזאת טבלה ופרגון מצד ארגון הבריאות העולמי, הבננה בצדק הוכיחה את עושרה התזונתי ומומלצת לצריכה על ידי ילדים ומבוגרים בכל העולם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27041291

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25101926
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27467811

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25449450

בננה – סגולותיה של הרפואיים של הבננה- כעט לאחר שסיימנו לזקור את מרכיביה התזונתיים של הבננה וראינו כמה ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכת בננה כחלק מתזונה בריאה ומזינה נפנה עכשיו לתכלס, לסגולות הרפואיים של הבננה.
נתחיל ונמנה את המידע הקיים היום ברשות המדע בנוגע לסגולותיה של הבננה:

1) בננה מסייעת בעבור בריאות תקינה של מערכת הדם- ענף זה מתפצל אף הוא לשלושה:

סוג ראשון של תועלת למערכת הדם של גופנו בבננות קשורה אל תוכן האשלגן הגבוה של הבננות. בננות הן מקור טוב לאשלגן, מינרל חיוני לשמירה על לחץ דם תקין ותפקוד הלב. בננה אחת בגודל בינוני מכילה 400 מ"ג אשלגן, הכללת בננות בתוכנית הארוחה השגרתית עשויה לעזור למנוע לחץ דם גבוה ולהגן מפני טרשת עורקים. יעילותם של מזונות עשירים באשלגן, כמו בננות בהורדת לחץ הדם, הוכחה במספר מחקרים. לדוגמה, החוקרים עקבו אחר למעלה מ -40,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות בארה"ב במשך ארבע שנים כדי לקבוע את השפעת הדיאטה על לחץ הדם. גברים שאכלו דיאטות גבוהות יותר במזונות עתירי אשלגן, כמו גם מזונות עשירים במגנזיום ובסיבי דגני בוקר, הפחיתו משמעותית את הסיכון שלהם לחלות בשבץ. כמו כן ראינו מספר רב של ניסויים קליניים עתידיים, אשר הראו ירידה משמעותית בלחץ הדם אצל אנשים שאכלו את דיאטת DASH העשירה באשלגן ומורכבת אכן מאכילה רבה של בננות.

סוג שני של תועלת באכילת בננות כרוך בתוכן הסטרולי שלהם. בעוד בננות הם מזון דל שומן מאוד (פחות מ 4% מהקלוריות שלהם מגיעות משומן), סוג אחד של שומן שהם מכילים בכמויות קטנות הוא סטרולים כמו סיטוסטרול, קמסטרול וסטיגמסטרול. כמו אלה sterols נראה מבחינה מבנית דומה לכולסטרול, הם יכולים לחסום את ספיגת הכולסטרול התזונתי. על ידי חסימת ספיגה, הם עוזרים לנו לשמור על רמות הכולסטרול בדם תקינות ובגדר ערכים לא מזיקים.

סוג שלישי של תועלת באכילת בננות למערכת הדם כרוכה בתוכן הסיבים של הבננות. בסביבות 3 גרם סיבים לכל בננה בינונית בגודלה. כשליש מהסיבים בבננות הוא סיבים מסיסים במים. עבור בננה אחת בינונית, כמות זו מתורגמת 1ל גרם של סיבים מסיסים לכל בננה. סיבים מסיסים במזון הוא סוג של סיבים הקשורים בעיקר עם ירידה בסיכון למחלות לב, מה שהופך הכנסה קבועה של בננות לתפריט היום יומי שלנו לגישה מועילה פוטנציאלית להורדת הסיכון למחלות לב.

2) בננה מסייעת למערכת העיכול – בננות הם פרי מרתק מבחינת הפחמימות ותכולת הסוכר שלהם. למרות טעמן המתוק בננות מכילות סוכרים המדורגים כסוכרים שמשפיעים ברמה נמוכה על כמות הסוכרים בדם. צוות אמריקאי חקר ומצא שהסוכרים הנמצאים בבננה חסרי השפעה שלילית על כמות הסוכרים שבדמנו כאשר נאכלות הבננות בכמויות שפויות. ראשית, כאמור, בננה בגודל בינוני מכיל כ -3 גרם של סיבים. סיבים הוא חומר מזין המסייע לווסת את מהירות העיכול, ועל ידי שמירה על עיכול היטב מוסדר, המרה של פחמימות לסוכרים פשוטים ושחרור של סוכרים פשוטים מן המזון לעיכול שנשאר מוסדר היטב. בתוך התוכן הכולל של הבננות ישנם סיבים המכילים את החומר פקטין. פקטינים הם סוגים ייחודיים ומסובכים של סיבים. חלק מהרכיבים בפקטין הם מסיסים במים, ואחרים אינם. כמו בננות להבשיל, פקטין מסיסים במים שלהם להגדיל, ואת העלייה הזו היא אחת הסיבות העיקריות מדוע בננות רכות יותר במרקם כאשר הן בשלות. ככל שכמות הפקטינים המסיסים במים  עולים, כך גם הריכוז היחסי של פרוקטוז בהשוואה לסוכרים אחרים. עלייה זו של פקטינים מסיסים במים ותכולת פרוקטוז גבוהה יחסית מסייעת לנרמל את קצב העיכול בפחמימות וממתנת את השפעת צריכת הבננה על רמת הסוכר בדם. השורה התחתונה כאן היא כמה תוצאות מעניינות וחשובות בנוגע לחומרים הנמצאים בבננה וכיצד הם משפיעים על מערכת העיכול שלנו.

בדומה לחשיבות של פקטין מסיס במים שלהם הוא בעל חשיבות עיכול של פרוקטוליגוכרידים הנמצאים בבננות. חומרים אלו הם ייחודיים ומכילים פחמימות המכילות פרוקטוז שבדרך כלל לא נשבר על ידי אנזימים שבמערכת העיכול שלנו. במקום זאת, הם נעים יחד דרך מערכת העיכול עד שהם מגיעים אל המעי הגס שלנו עובדה זאת עוזרת לשמור על כמות בריאה של חיידקים ידידותיים במעי הגס שלנו וכך לשמר באופן טוב יותר את בריאות המעי שלנו.

במחקר אחד שנעשה על ידי ארגון הבריאות העולמי שבו השתתפו נשים בלבד, המשתתפות התבקשו לאכילת שתי בננות מדי יום במשך חודשיים הבדיקות הראו שזה הוביל לעלייה משמעותית בביפידובקטריה. יחד עם רמות גבוהות אלו של ביפידובקטריה, המשתתפים חוו פחות בעיות במערכת העיכול ופעולת מעיים סדירה יותר בהשוואה לנשים אחרות במחקר ששתו משקה בטעם בננה שלא הכיל בננה ממשית.

3) אכילת בננה עבור ספורטאים – השילוב הייחודי של ויטמינים, מינרלים ופחמימות גליקמיות נמוכות בבננות הפך את הבננות לפרי מועדף בקרב ספורטאי הסיבולת. ניידות קלה שלהם, הוצאה נמוכה, וטעם נהדר גם עזר לתמוך בפופולריות שלהם בקבוצה זו  באופן כמעט בלעדי.

מחקר של רוכבי מרחק שהתפרסם בשנת 2008 מצא כי אכילת המקבילה של חצי בננה בכל 15 דקות של מרוץ של שלוש שעות היה טוב באותה מידה לשמור על רמות האנרגיה יציב כמו שתייה כמות שווה של פחמימות ומינרלים ממשקה ספורט מעובד. בננות כבר מזמן נצרכות על ידי ספורטאים על מנת למנוע התכווצויות שרירים. מאחר שבננות הם מקור טוב של אשלגן, ומאחר ורמות אשלגן נמוכות יכולות לתרום לסיכון שבהתכווצויות שרירים, זה הגיוני לחשוב על תוכן אשלגן של בננות כמו הסיבה שספורטאים סובלים מפחות התכווצויות שרירים לאחר צריכת בננות. יש למעשה כמה מחקרים שנעשו לאחרונה כדי לתמוך בהיגיון זה. במחקר שנערך לאחרונה, צריכת בננה אחת או שתיים לפני שעה של פעילות גופנית הוכחה כמסוגלת לשמור על רמות אשלגן גבוהות בדם לאחר האימון. אבל יש עדיין כמה שאלות גדולות ללא מענה כאן, שכן החוקרים אינם משוכנעים כי רמות אשלגן נמוכות הן הגורם השכיח ביותר של התכווצויות שרירים לאחר אימון.

4) בננה כנגד ארס של נחש – האמינו או לא אך בתרבויות עתיקות רבות במיוחד באזורים סאב טרופיים ובמדינות כמו למשל אינדונזיה ומלזיה ידוע שמשקה העשוי מקליפת הבננה וממחית הפרי מסוגל להגן על אדם בפני התפשטות ארס הנחש בגוף האדם שננשך.

5) בננה כנגד דלקות –  בבננה אחת בינונית יש כמעט את אותה כמות של פלבנואידים כמו הכמות הנמצאת בתפוח בינוני. אלה הם נוגדי חמצון שעלולים להילחם בדלקת ולמנוע סרטן, מדווח מכון לינוס פאולינג. צריכת מגנזיום מסייעת להקטין את הסיכון לדלקת, על פי סקירה שפורסמה ב "European Journal of Clinical Nutrition" באפריל 2014. בבננה בינונית אחת יש 32 מיליגרם של מגנזיום, או 8% מהערך היומי המבוסס על דיאטת 2000 קלוריות ביום.

6) בננה נוגדת חמצון –  בננה אחת מכילה מספר תרכובות ביו-אקטיביות, כגון פנולים, קרוטנואידים, אמינים ביוגניים ופיטוסטרולים, אשר רצויים מאוד בתזונה רציפה, שכן הם מפעילים השפעות חיוביות רבות על בריאות האדם ורווחתו. במרכיבים של הבננה יש פעילות נוגדת חמצון והם יעילים בהגנה על הגוף מפני לחץ פיזי הנוצר מחמצון. בעבר, בננות היו בשימוש יעיל בטיפול במחלות שונות, כולל הפחתת הסיכון להפרעות ניווניות כרוניות רבות. בסקירה הנוכחית, רקע היסטורי, סיווג זנים, מועילות, פעילות נוגדת חמצון והיתרונות הבריאותיים של בננות נדונים על ידי מאמרים רבים כפירות המכילים נוגדי חמצון חיוניים רבים.

7) בננה כנגד השמנה – מחקרים רבים שהתמקדו באילה פירות כדאי לצרוך לבני אדם בדיאטות הרזיה. מחקרים רבים מצאו שהסיבים התזונתיים שבפרי הבננה בעלי תכונות המזרזות ומשפרות את תהליך העיכול ותהליך שריפת השומנים והחלפת רקמות שומן ברקמות שריר.

8) בננה לשיפור הראייה – מחקרים רבים מצביעים על אכילת בננות באופן קבוע כמורידה את הסיכון לחלות בסרטן העין ומשפרת את איכות הראייה, במחקר שנעשה בארה"ב הוכיחו מדענים שהנסיינים שצרכו בננות באופן קבוע הראו במשך הזמן על תוצאות טובות יותר מקבוצת הביקורת בבדיקות עיניים שגרתיות אצל הרופא.

9) בננה משפרת את הריכוז- שנים רבות ממליצים מורים לתלמידיהם על אכילת בננה לפני שאלו נכנסים למבחן, תופעה מוכרת זאת נתמכת במחקרים רבים בנוגע לתועלת של החומרים המרכיבים את הבננה בחיזוק פעילות המוח ומערכת העצבים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24505384
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24874383
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25056005
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24906123

בננה – סגולותיה של הרפואיים של הבננה – לסיכום ניתן להתכל על המידע שפרשנו בפניכם ולראות שלפרי הבננה אכן ישנם סגולות רפואיות רבות, פרי הבננה עשיר במינרלים, סיבים, חומרים פנוליים ועוד רבים אשר חיוניים לבריאותנו. נוכחנו לראות שישנם מחקרים רבים שנעשו בפרי המופלא הזה שנמצא היום בכמעט כל פינה של הגלובוס ונחשב כפרי אוניברסלי המוכר בכל קצוות העולם, זאת בזכות ולא בחסד משום שפרי הבננה אכן חווה בתוכו סגולות רבות היכולות להועיל לבריאותו של כל אדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24548087

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308814616303831?via%3Dihub

http://www.degruyter.com/downloadpdf/j/prilozi.2017.38.issue-2/prilozi-2017-0033/prilozi-2017-0033.pdf

Duan X, Cheng G, Yang E, et al. Modification of pectin polysaccharides during ripening of postharvest banana fruit. Food Chemistry, Volume 111, Issue 1, 1 November 2008, Pages 144-149.

• Gylling H, Plat J, Turley S, et al. Plant sterols and plant stanols in the management of dyslipidaemia and prevention of cardiovascular disease. Atherosclerosis 2014;232:346-60.
• Miller KC. Plasma potassium concentration and content changes after banana ingestion in exercised men. J Athl Train 2012;47:648-54.
• Mitsou EK, Kougia E, Nomikos T, et al. Effect of banana consumption on faecal microbiota: a randomized, controlled trial. Anaerobe 2011;17:384-7.
• Nieman DC, Gillitt ND, Henson DA, et al. Bananas as an energy source during exercise: a metabolomics approach. PLoS One 2012;7:e37479.
• Oliveira L, Freire CS, Silvestre AJ, et al. Lipophilic extracts from banana fruit residues: a source of valuable phytosterols. J Agric Food Chem 2008;56:9520-4.
• Prabha P, Karpagam T, Varalakshmi B, et al. Indigenous anti-ulcer activity of Musa sapientum on peptic ulcer. Pharmacognosy Res 2011;3:232-8.
• רפואה טבעית

בננה