איזון מערכת החיסון

איזון מערכת החיסון – יצורים מורכבים כגון יונקים ובעלי חוליות נוספים, חשופים באופן מתמיד לשלל של גורמים הבאים לקרוא תיגר על גופם. בקטריות, וירוסים וטפילים, הינם גורמי מחלה ומכונים בשפה הביולוגית כפתוגנים. השאיפה הבסיסית של יצורים אלו הינה להשתמש בגוף החיה בתור בית גידול, בו יוכלו להתרבות ולהתפשט. אין זה דבר פשוט לחסום את המתקפות הבלתי פוסקות, אך עם השנים, תהליך האבולוציה הביא יצורים מורכבים לפיתוח של מערכת הגנה משוכללת ביותר. מערכת זו הינה מערכת החיסון, והיא מהווה מערך מורכב של תאים, איברים ומולקולות העובדות יחד בשיתוף על מנת להדוף ולחסל גורמים פתוגנים, שעשויים לגרום למחלות, ובמקרים יותר חמורים, אף למוות.

בין המערכות המשוכללות הקיימות בטבע, מערכת החיסון של האדם בולטת באופן יוצא דופן. מערכות כמו בבני האדם, לא רק מסוגלות להלחם בפתוגנים, אלא גם לזהות ולחסל תאים אבנורמלים שנובעים מתוך המארח עצמו. כאשר המערכת החיסונית מזהה כל סוג של מולקולה, אותה מולקולה נחשבת כאנטיגן. אך לא די בכך, המערכת החיסונית עובדת בשני מישורים, חיצוני ופנימי. במאמר זה נסקור את מרכיבי המערכת החיסונית, האופן בה היא מטפלת באנטיגנים, ונוסיף להרחיב על החשיבות של האיזון, פנימי וחיצוני, הדרוש בכדי לשמור על תקינות פעולתו של הגוף.

המישור החיצוני

האיבר הגדול ביותר בגוף האדם הינו העור. לא סתם גופנו מכוסה בשכבה מורכבת של תאים מתים הנקראת אפידרמיס. למרות שתהליך היצירה של שכבה זאת הינו מעניין, האופן בו האפידרמיס מגן עלינו הוא באמצעות תהליכים מכניים המונעים כניסה של פתוגנים מהסביבה. בנוסף לכך, חלק מהמחסומים הקיימים בעור הינם בעלי פונקציה חיסונית. לדוגמא, בלוטות זקיק השערה ובלוטות הזיעה מסוגלות להפריש חומרים המעכבים גדילה של תאים. דוגמא נוספת הינה שכבת האפידרמיס, אשר תאים בה הנקראים קרטינוציטים, מפרישים חלבונים קטנים (פפטידים) בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות. כמו כן, סוגים רבים של תאים ממערכת החיסון, נמצאים באופן טבעי בעור.

באופן דומה, סביבות נוספות המהוות קווי הגנה ראשוניים, הינן מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת הרבייה. במערכות אלו קיימת שכבה רירית המכילה חומרים רבים בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות.

איזון מערכת החיסון – כאשר קו ההגנה הראשוני נפרץ, הפתוגן מצליח למעשה להיכנס אל תוך הגוף. ברגע זה מופעלת המערכת החיסונית העובדת בפנים הגוף, וזאת עובדת בשתי מערכות, המולדת והנרכשת. בתהליך הפעולה שלהן, מעורבים סוגים רבים של תאים, מולקולות וחלבונים שנוכחותם גדלה במצב חדירה זה, הנקרא תגובה דלקתית. בתגובה זאת מעורבים מספר איברים בגוף, אשר אותם נציין כאן:

• מח העצם – שם נוצרים תאי מערכת החיסון בצורתם הבלתי בשלה.
• בלוטות הלימפה – מפוזרות לאורך הגוף, בליווי כלי דם. מחזיקה תאים של המערכת החיסונית ומהווה תחנת בקרה על אנטיגנים ומשרתת מטרות נוספות.
• טחול – איכסון של תאי הגנה המשוחררים לדם.
• בלוטת התימוס – בילדים ומתבגרים, בלוטה זאת משמשת להבשלת תאי T. עם הזמן היא הופכת לרקמת שומן.
• שקדים – מיקומם המיוחד בגרון מהווה מקום מצויין להימצאות תאי מערכת החיסון, שכן הם באים במגע עם כמות פתוגנים גדולה.
• רקמות ריריות – חלל האף והגרון, המעיים ואיברי הרוויה מכוסים ברקמה רירית המכילה תאים של מערכת החיסון וחיידקים ייחודיים לנו, בכדי להגביר את ההכנה של הגוף.

התגובה המולדת

איזון מערכת החיסון – תגובה מולדת, או חיסוניות מולדת הינה התגובה הטבעית שלא דורשת היכרות מוקדמת עם האנטיגן בכדי להיות בעלת השפעה על התוקף. בכך, מתקבלת תגובה מיידית לטיפול באנטיגן. בתהליך נעשה זיהוי  של מולקולות אנטיגניות נפוצות, יותר מאשר תאים או אורגניזמים ספציפיים.

בכדי להוציא לפועל קו הגנה זה, שלושה מרכיבים עיקריים באים בפעולה:

• תאים פאגוציטים – תאים בלעניים, בפעולתם הם סוחפים את האנטיגן לתוכם והורסים אותם. לרוב, תאים אלו דורשים הימצאות של מולקולות זיהוי הנקראות נוגדנים, המיוצרים בתגובה הנרכשת או כחלק ממערכת נוספת הנקראת המערכת המשלימה. אנטיגנים המכוסים בנוגדנים יקלטו על ידי תאי הפאגוציטים ויבלעו.
• תאי הרג טבעיים (NK) – תאים הנמצאים לשירותה של מערכת החיסון ודואגים להרג של תאים בעלי התנהגות אבנורמלית/פגומה ולעתים גם תאים סרטניים.
• לאוקוציטים פולימורפונוקליארים ותאים מונונוקליארים – תאים המשחררים מולקולות המתווכות תגובות דלקתיות.

ניוטרופילים נופלים תחת הקטגוריה של פאגוציטים וגם של לאוקוציטים פולימורפונוקליארים, ובדרך כלל הם, יחד עם מאקרופאג'ים (שהינם פאגוציטים ומונונוקליארים), הם קו ההגנה הראשונה בתגובה החיסונית המולדת.

התגובה הנרכשת

תגובה זאת, לעומת המולדת, דורשת חשיפה מוקדמת לאנטיגן ולוקחת זמן להתפתחות לאחר מגע ראשוני איתו. לאחר אותה היכרות, תגובה זאת נעשית באופן מהיר, שכן המערכת "זוכרת" חשיפות קודמות, בכך הופכת אותה לתגובה ספציפית.

בדומה לתגובה המולדת, ישנם שני מרכיבים עיקריים הבאים באינטראקציה:

• תאי T – משפחה גדולה של תאים המעורבים במגוון פעולות של זיהוי, תיווך וחיסול בתוך התגובה החיסונית, זאת על ידי שלל של מנגנונים ושיתוף פעולה עם תאי מערכת החיסון השונים ו/או מגע עם האנטיגן עצמו.
• תאי B – תאים שתפקידים הראשי הינו התפתחות לתאי פלסמה בכדי להפריש נוגדנים אל הגוף, אך גם מסוגלים לשמש כתאי הצגת אנטיגן בפני תאי T, בכך לשחרר ציטוקינים. ציטוקינים הם חלבונים קטנים המהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון לתאי הרקמות בגוף.

תגובה דלקתית

כך נקראת הפעולה הכוללת של מערכת החיסון בחשיפה לאנטיגן. הפעילות המשותפת של התגובה המולדת והנרכשת מגיעות בשלושה שלבים עיקריים: אקטיבציה, רגולציה ורזולוציה. שלל המנגנונים הבאים לידי ביטוי בתהליכים אלו הוא רחב מאוד, לכן נשים דגש על מאפיינים עיקריים בכל שלב.

אקטיבציה

איזון מערכת החיסון – האנטיגן שנכנס לגוף ייתקל לראשונה בנוגדנים המסתובבים בגוף או בקולטנים הנמצאים על פני התאים. קולטנים אלו עשויים להיות מאוד ספציפיים (כגון בתאי T, בתגובה הנרכשת), או ספציפיים באופן הרחב (כמו בתאים מאקרופאג'ים). הקולטנים הספציפיים הרחבים מזהים חלקים המשוייכים לתאים נפוצים כגון תאי גרם-שליליים. אקטיבציה גם יכולה להתרחש בהיקשרות במקום מסויים של הנוגדן אימונוגלובולין G (IgG, דבר הקשור במערכת המשלים, המפעילה תהליך בו האנטיגן מומת על ידי יצירת חורים בקרום שלו ובליעה על ידי פאגוציט.

לאחר אקטיבציה, בין אם מדובר במערכת המשלים או תגובה בולענית רגילה, התא בדרך כלל מת בתהליך. במקרים שאינם כאלה, והחיידק מעכב את פעולתו של הפאגוציט, ציטוקינים הנובעים מתאי T, מגרים את הפאגוציט לשחרר יותר חומרים מעכלים ובכך הורגים את התא.

במידה והאנטיגן לא נהרס לגמרי בתהליך התגובה המולדת, נכנסת לפעולה תגובת המשלים. והיא מתחילה במספר מקומות. הטחול אשר מזרים במעגל הדם את האנטיגן, נאדיות הלימפה המקומיות עבור אנטיגן הפוגע ברקמות ובנאדיות לימפה הקשורות ברקמה הרירית, במקרים של אנטיגן הפוגע ברקמות אלו.

רגולציה

לאחר הטיפול הספציפי, מערכת החיסון חייבת לעצור את התגובה הדלקתית על מנת למנוע נזק לגוף המארח עצמו. ברגע זה, נכנסים לתמונה תאי T רגולטורים, המבצעים פעולה זאת על ידי שחרור ציטוקינים המשתיקים את התגובה החיסונית. פעולתם של תאי T רגולטורים עוזרת למנוע תגובות אוטואימוניות, בהן תאי מערכת החיסון של הגוף תוקפות את הגוף עצמו. אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות כגון שיגרון, טרשת נפוצה, זאבת, צליאק ועוד רבות סובלים מזיהוי של חומרים בגוף שברוב האנשים נחשבים לרגילים, אך גופם מזהה אותם כאנטיגן.

רזולוציה

התגובה החיסונית נגמרת כאשר האנטיגן מופרש אל מחוץ לגוף או מושמד. ללא הגירוי על ידי האנטיגן, הפרשת הציטוקינים מפסיקה ותאי T ציטוטוקסים (המפרישים רעלים להרס אנטיגנים) עוברים תהליך אפופטוזה (מוות תאי). בתהליך האפופטוזה מסומן התא עבור בליעה, על מנת ששיירים מתוך התא לא יגרמו לתגובה דלקתית משנית. חלק מתאי B ו-T יתמיינו לתאי זיכרון, אשר ימשיכו לנוע בגוף ובכך יזהו בעתיד אנטיגנים זהים או דומים. [1]

האיזון של הגוף ומערכת החיסון

איזון מערכת החיסון – עד כה, ראינו את המורכבות בה עובדת מערכת החיסון, ואת החלקים השונים הפועלים באופן מכני בכדי להביא לטיפול באנטיגן. אמנם, פעילות מערכת החיסון והיעילות שלה, נתונים להשפעה על ידי גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד. גם כאן, נושא החסינות והקשר לגורמים חיצוניים כגון תזונה, אורח חיים ואפילו מצבים נפשיים לוקחים חלק בתפקוד מערכת החיסון.

האיזון על הקו הדק שבין פעולה תקינה לבין מחלות אוטואימוניות בא לידי ביטוי בהיבטים אלו. אחד מהמחקרים בתחום הפסיכולוגיה, ביצע סקירה על האופן בו רגשות מעורבות בעיכוב או התקדמות של מחלות, איידס מחלות לב וכמו כן, מחלות אוטואימוניות. המחקר הסיק כי קיים מידע התומך בהיפותזה (השערה מדעית) כי אנשים בעלי רגשות בסגנון שלילי יותר, מגייסים באופן דל את מערכת החיסון בגופם וחשופים ליותר מחלות מאשר כאלו בעלי רגשות בסגנון יותר חיובי. [2]

בנוסף, חשיבות התזונה בחיי האדם המודרני הינה קריטית לתפקוד תקין של מערכת החיסון. ללא תזונה תקינה, נשללים מהמערכת המרכיבים הדרושים לייצר תגובה חיסונית. הימצאות של ויטמינים, מינרלים וגורמים נוספים לוקחים חלק חשוב בעמידות המערכת החיסונית. חומרים אלו כוללים ויטמין A, בטא-קרוטן, חומצה פולית, ויטמין B6 ו-B12, ויטמין C, ויטמין E, ריבופלאבין, ברזל, אבץ וסלניום. כמו כן, לאנטיאוקסידנטים תפקיד בעל ערך באיזון הדחק החמצני על התאים. בנוסף, חומצות שומן, המרכיבות חלק מתאי מערכת החיסון באים בחשבון לשיפור התגובה החיסונית במקרי מחלה רבים. [3]

איזון מערכת החיסון – תוספי מזון, כגון אלו הקיימים בתערובת חמשת השמנים EVOLUTION, מבטיחים קשת רחבה של נוטריינטים שיעזרו להשלים את החומרים הנחוצים לגוף, ויגבירו את החסינות. הפעילות המורכבת של מערכת החיסון, יחד עם האיזון העדין שבין החוץ לפנים מהווים חלק גדול מאורח החיים שלנו, מבלי שאפילו נדע, ולכן הגברת המודעות לחיסוניות הגוף תניב תוצאות ותעזור להאריך את החיים ולשפר את איכותם.

Reference:

1. Mds Manual. 2017. Overview of the Immune System. [ONLINE] Available at: http://www.msdmanuals.com/professional/immunology-allergic-disorders/biology-of-the-immune-system/overview-of-the-immune-system. [Accessed 19 March 2018].
2. Barak, 2006, The immune system and happiness, Autoimmunity Reviews ,Volume 5, Issue 8, Pages 523-527.
3. Marcos, E. Nova, A. Montero, 2003, Changes in the immune system are conditioned by nutrition, European Journal of Clinical Nutrition volume 57, Pages S66–S69.

רפואה טבעית

איזון מערכת החיסון