THC (טטראהידרוקנאבינול) והמערכת האנדו-קנבינואידית

THC (טטראהידרוקנאבינול) והמערכת האנדו-קנבינואידית – מדענים מעריכים כי המערכת האנדו-קנבינואידית התקיימה ביצורים קדומים עוד מלפני 600 מליון שנים. המערכת האנדו – קנבינואידית בגוף האנושי כוללת פעולות מגוונות ומורכבות הן במערכת החיסון, הן במערכת העצבים וכן בכל איברי הגוף והיא בעצם כחוט המקשר בין הגוף לתודעה. מערכת זו משפיעה גם על יחסי האדם עם סביבתו שכן היא משפיעה על התנהגותו החברתית והכללית ועל יכולתו לפעול ולנוע מעבר לתבניות מגבילות של חשיבה ושל התנהגויות שהתקבעו אצלו כתוצאה מארועים וטראומות מהעבר. המערכת האנדו-קנבינואידית כוללת בכל גופנו קנבינואידים (אנדוקנבינואידים) ואת הרצפטורים שלהם, כאשר בכל מקום בגוף (במוח, באיברים, ברקמות חיבור, בתאי חיסון) התפקיד שלהם שונה.

כאשר המטרה תמיד זהה, לשמור על הומיאוסטזיס, כלומר שמירה על סביבה פנימית יציבה. הרצפטורים של הקנבינואידים נמצאים בכל הגוף, בתוך הממברנות של התאים וככל הנראה מחקרים מראים כי מספרם גדול יותר מזה של כל מערכת רצפטורית אחרת. כאשר רצפטורים של קנבינואידים מקבלים גרוי אזי מתחיל מגוון של פעילויות פיזיולוגיות בגוף החי.

PHYTOCANNABINOIDS

פיטוקנבינואידים (PHYTOCANNABINOIDS) הינם דוגמא בולטת ועיקרית לרכיבים צמחיים שמעוררים את הגרוי ברצפטורי הקנבינואידים הללו. המוכר מבין הפיטוקנבינואידים  הוא ה- THC שהינו המרכיב הפסיכו אקטיבי המרכזי בקנאביס.

ה-THC אמנם מוכר כחומר הפסיכואקטיבי הגורם ל-"היי" במריחואנה, אולם פרט לזה יש לו יתרונות רפואיים רבים, חלקם מוכרים (כגון הקלה על כאב בחילה ודיכאון) וחלקם עוד נבדקים על-ידי החוקרים.
ה-THC בודד לראשונה בשנת 1946במעבדה על-ידי כימאים ישראלים ובראשם פרופ' רפאל משולם (חתן פרס ישראל לכימיה לשנת 2000)  ועמיתיו ממכון ויצמן למדע והאוניברסיטה העברית.

נוסחתו הכימית של ה-THC היא C₂₁H₃₀O₂. כך שעל-פי עקרונות המסיסות (דומה נמס בדומה, וככל ששרשרת  הפחמנים ארוכה יותר המסיסות במים יורדת) ניתן להבין שחומר זה שמכיל שרשרת פחמנים ארוכה הוא בעל מסיסות נמוכה מאוד במים ויימס טוב יותר בממסים אורגניים (כגון שמן או כוהל), לכן ה-THC נצרך בעיקר בעישון או בשמן, כי ספיגתו בבליעה, עקב מסיסותו הנמוכה במים, היא פחות אפקטיבית.

THC כשהוא קר הוא מוצק ומזוגג, וכאשר הוא חם הוא צמיגי ודביק. כיום ניתן לייצר גם THC סינטטי.

כשהוא מיוצר סינטטית ה-THC קרוי: דרונבינול (זמין על-ידי מרשם רופא בארה"ב ובקנדה תחת השם מרינול) או כ- anbilone cesamet

כאשר שני החומרים הללו קיבלו כבר את אישור ה-FDA כתרופות לטיפול בבחילה קשה ובתסמינים של תת-תזונה כרונית בשל איבוד תאבון בעיקר עקב מחלה (מצב מסוכן המוביל לאיבוד של שרירים ורקמות שומן).

CANNABIS SATIVA

כמות גדולה ביותר של THC מצויה דווקא בצמח הנקבי של הקנאביס סאטיבה (CANNABIS SATIVA), ובעיקר באזורי הפריחה של הצמח. ל-THC כמו לקנבינואידים אחרים, יש תכונות אנטי-אוקסידנטיות, כלומר נוגדות חמצון, לכן הוא מרוכז בעיקר בחלקי התפרחת כי תכונותיו נוגדות החמצון מגינות על הצמח מקרינת ה-U.V (אולטרא סגול) של השמש.

הקנבינואיד מנטרל את הרדיקלים החופשיים המסוכנים שנפלטים מקרני ה-U.V., זאת הודות ליכולת הבליעה שלו (בולע אורך גלי קרינה בטווח 280 – 315 ננומטר) ובכך מגן על תאי הצמח. בבני אדם רדיקלים חופשיים גורמים בין היתר להאצת הזדקנות ולהתפתחות של סרטן ולכן חוקרים סבורים כי ה-THC יכול לעכב ואולי אף למנוע נזקים כאלה באדם, כתוסף מזון מן הצומח הפועל נגד הרדיקלים החופשיים הללו. לדעת החוקרים שילוב מספר קנבינואידים יחד הוא יעיל יותר משימוש בקנבינואיד בודד, לכן בשמן הקנאביס למשל ישנו שילוב של שני הקנבינואידים THC  ו-CBD  שכיום יש תמיכה מחקרית בכך שיחדיו הם מפחיתים כאבי כימותראפיה, מקלים על תסמיני הקאות ובחילות בחולים וכניראה שגם מסוגלים לאתר ולהשמיד תאים סרטניים. היום קיימים דיווחים על ריפויים כתוצאה משימוש בשמן הקנאביס.

לקריאת המאמר באנגלית

THC (טטראהידרוקנאבינול) והמערכת האנדו-קנבינואידית.

THC

שמן קנאביס