תימין לדלקת ריאות
תימין – קורנית – לטיפול בדלקת ריאות
תימין לדלקת ריאות – תימין או בשמו העברי "קורנית" הוא צמח מופלא בעל סגולות רבות, בכתבה הזאת נתמקד בסגולה של צמח התימין לטיפול בדלקת ריאות.
תימין שייך לקבוצה של צמחי תבלין, בני שיח רב שנתיים ממשפחת השפתנים, בסוג נכללים מעל 400 מינים שגובהם הממוצע כ-40 ס"מ ומקורם בדרום אירופה, צפון אפריקה ואסיה, השם "קורנית" ניתן לצמח זה עקב תחושת הקרירות הנוצרת על הלשון בעת לעיסת עלי הצמח.
הצמח יליד של האזורים הקרים יותר באירופה, צפון אפריקה ואסיה, גבעולי הצמח נוטים להיות צרים או אפילו בצורת חוטים, בעלי עלים ירוקי-עד ברוב המינים של הצמח, מסודרים בזוגות מנוגדים, סגלגלים, שלמים וקטנים, באורך 4-20 מ"מ ובדרך כלל ארומטיים.
פרחי התימין נמצאים בראשי טרמינל צפופים עם גפן שיא לא אחיד, כאשר השפה העליונה תלת אפסית, והם צהובים, לבנים או סגולים, כמה מסוגי התימין מעובדים לשימוש כעשבי תיבול קולינריים או נוי, כאשר הם נקראים גם קורנית על שם המין הידוע ביותר, Thymus vulgaris או קורנית נפוצה.
היסטוריה – תימין לדלקת ריאות
תימין לדלקת ריאות – המוניטין של צמח התימין\קורנית כצמח מרפא ומגן חוזר אלפי שנים אחורה בזמן.
המצרים הקדומים השתמשו בטימין במלאכת החניטה שהיא שיטת קבורה שבה גופת המת נעטפת בתכריכים ועוברת טיפול בצמחים (ביניהם התימין) ותכשירים שונים על מנת לשמרה, חניטה הייתה נהוגה בעיקר בעבר בתרבויות שונות כמנהג דתי, הגופה החנוטה נקראת מומיה.
היוונים הקדמונים השתמשו בצמח במרחצאותיהם ושרפו אותו כקטורת במקדשיהם, מתוך אמונה שהצמח מהווה מקור לאומץ וחוזק, התפשטות התימין ברחבי אירופה נחשבה למקורם של הרומאים, שכן הם השתמשו בו כדי לטהר את חדריהם וכדי "לתת טעם ארומטי לגבינות וליקרים".
בעידן הרומי, נהוג היה לקבוע כי אכילת טימין לפני או במהלך ארוחה תגן עליכם מפני רעל. מסיבות מובנות, זה הפך את העשב לחביב מסוים על הקיסרים.
אפילו נאמר כי אמבטיה במים חמים במינון חופשי עם טימין יכולה להפסיק את השפעות הרעל לאחר שנצרך בשוגג.
בימי הביניים האירופיים, העשב הונח מתחת לכריות כדי לסייע בשינה ולהדוף סיוטים. בתקופה זו, נשים העניקו לעתים קרובות גם לאבירים ולוחמים מתנות שכללו עלי טימין, שכן האמינו כי הם מביאים אומץ וכוח לאביר שמעטר את שריונו בצמח.
הקורנית שימשה גם כקטורת והונחה על ארונות קבורה במהלך הלוויות, מכיוון שהיא הייתה אמורה להבטיח מעבר לחיים הבאים, הפרקטיקה הזאת תורגלה בעיקר בקרב העמים הסקנדינבים ועל ידי הברברים שאכלסו את צפון אפריקה לפני הכיבוש הערבי.
שמו של מין הדגים תימאלוס, שניתן לראשונה לגרייל (T. thymallus, שתואר במהדורת 1758 של מערכת Systema Naturae על ידי הזואולוג השבדי קרל לינאוס), מקורו בריח של תימין שנועד בזמנו לטיבול הבשר של האצולות האירופאיות השונות של אותה תקופה.
שימוש פופולארי נוסף לתימין באירופה של תקופת ימי הביניים והרנסנס היה הנחתו מתחת לכריות, מתוך האמונה שהצמח עוזר להפרעות שינה ומונע סיוטים בלילה.
בזמן הרנסנס החלו צבאות רבים בעולם להשתמש בשמן תימין על מנת לחטא פצעי ירי ודקירה לאחר קרבות, שמן תימין בעצם שימש לחיטוי תחבושות, סדינים ושאר בדים אשר שימשו בבתי חולים בעיקר בזמני מלחמה.
תימין לדלקת ריאות – במאה ה-19 הוויקטוריאנים הניחו את הספין המדהים שלהם על התכונות המיסטיות של תימין.
הם ראו כתם של תימין בר ביער כאות ברורה ובלתי ניתנת להפלה, לפיה רקדו לאחרונה את הלילה באותו מקום ממש, דורות של ילדות קטנות חנו ליד חלקות קטנות מרוחקות של תימין, בתקווה להשיג הצצה לשבט של פיות יערות.
אבל לוויקטוריאנים היו גם שימושים פרוזאיים יותר לתימין, הרבה לפני שהבנו את מכניקת הזיהום במלואה, האחיות מהמאה ה -19 רחצו תחבושות בדילול תימין במים, לאורך כל הדרך, כמובן, תימין נשאר אחד מעשבי התיבול המועדפים על אירופה (יחד עם הרוזמרין והמרווה הפופולאריים והמתמידים).
מנזרים, ששימשו במשך מאות שנים כשומרי הידע הרפואי, כמו גם האומנות של שמירה על גינה טובה למטבח, עשו שימוש בתימין לעיתים קרובות בלחמים שלהם, במרקים ובצלייה, בימים שלפני חוקי קירור ובטיחות מזון, כולל טימין במתכונים העניקו לך לפחות הגנה מסוימת מפני בשר מקולקל ושאר מחלות מזון.
מאפיינים ביולוגים וכימיים
תימין לדלקת ריאות – צמח התימין זוכה לתשומת לב רבה בשני העשורים האחרונים בעקבות גילוי חומריו הפעילים ומיפוי סגולותיהם הנעות מטיפול בדלקות ועד אפילו מחלות מין.
אז מה הם בעצם המאפיינים הכימיים והביולוגים של התימין? אשר מאפשרים לו את הסגולות המיוחסות אליו, צמח התימין עשיר במינרלים, סיבים תזונתיים, הויטמינים- A,B6, C וחומצות שומן חיוניות.
התימין/קורנית מכיל חומר פעיל הנקרא סליקאלטס salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין), ברפואה העממית משמש התימין בעיקר לטיפול במגוון בעיות במערכת הנשימה, ומקובל בה כי הפעילויות נוגדות חיידקים של התימין מסייעות גם במניעת מחלות שמקורן בהרעלת מזון, אשר הסליאלטס עוזרים גם נגדה.
החומרים הפעילים העיקריים בצמח התימין האחראיים לסגולותיו הם קרבקרול ותימול.
תימול (Thymol) הוא נגזרת מונו-טרפנית פנולית של צימן, C10H13OH, איזומרי עם קרבקרול (אנ'). הוא מצוי בעיקר בשמן הקורנית והוא ממוצה כחומר גבישי לבן ריחני בעל כושר חיטוי גבוה, הוא מסיס בכהלים, בשומן ובשמן, ואך במידה מועטת במים, השימוש בתימול נעשה בעיקר עבור תכונותיו האנטיספטיות, אנטיבקטריאליות ואנטי-פטרייתיות.
קרבקרול (Carvacrol) או cymophenol, C6H3 (CH3) (OH) C3H7, הוא פנול מונוטרפנואיד, יש לו ריח חריף ואופייני לתימין ואורגנו.
במבחנה, לקרבקרול יש פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד 25 חיידקים וזנים פריודונטופתיים שונים, Cladosporium herbarum, Penicillium glabrum, ופטריות כמו: F. moniliforme, R. solani, S. sclerotirum, ו- P. capisci.
סגולות התימין לטיפול בדלקת ריאות
תימין לדלקת ריאות – סגולותיו של צמח התימין\קורנית לטיפול בדלקת ריאות מוסבר על ידי הערכים התזונתיים של הצמח והחומרים הפעילים שהוא מכיל.
דלקות ריאות מושפעות רבות ממחסור במינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים שונים אשר חוסר בהם מוביל בדרך כלל להרעה במצב, לתימין יש שימושים רבים, אך במיוחד לבריאות הריאות הוא נחשב מועיל לשיעול, הצטננות, בעיות נשימה, ברונכיטיס, קידום נשימה ופירוק ליחה.
כמו כן, התימין ידוע כצמח שמחזק את הריאות, סגולותיו של התימין נחקרים באופן מאוד רציני כבר קרוב לשני עשורים, כאשר בעשור האחרון ניתן להבחין באינפלציה במחקרים המכסים את הנושא וזאת לא בכדי.
צמח התימין הוכח במספר רב של מחקרים כבעל סגולות המסוגלות לרפא ולשפר את המצב של דלקות ריאות ושאר מחלות בריאות ודרכי הנשימה, מעבר לכך שהתימין מגביר את ייצור כדוריות הדם הלבנות העוזרות לנו להלחם בדלקות הוא גם מגביר ומאפשר תיקון של רקמות בכלי דם הנכנסים ויוצאים מהראות.
מחקרים
1) במחקר שהתפרסם בשנת 2018 חקר צוות חוקרים משלוש אוניברסיטאות מאיטליה את הסגולות של התימין לטיפול בדלקות ריאות, מסקנות המחקר היו שהחומרים הפעילים בצמח התימין וביניהם במיוחד קרבקרול משפרים את מצב הנפיחות ופועלים למיגור בדלקת ברמה התאית בריאות. הצוות הרפואי מצא בנוסף שהתימין יעיל במיוחד לטיפול בקצרת, ריפוי של השכבה הפנימית של הורידים,חסימה ריאתית ושאר מחלות ריאה שונות.
2) במחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2016 וגם הוא נעשה על ידי צוות חוקרים איטלקי, אך הפעם מ7 אוניברסיטאות שונות מרחבי איטליה. המחקר התמקד בהשפעה של תימין וחומריו הפעילים לטיפול במחולת שונות של הריאות, מדלקות ועד סרטן. צוות המחקר גילה שלתימין סגולה לריפוי הדפנות של כלי הדם המובילים חמצן אל ומהריאות בזכות הפעילות של קרבקרול על הסביבה התאית באותם כלי דם. המחקר גם חשף את הסגולה של התימין בטיפול בדלקות ריאות כרוניות הנוטות להתפתח לגידול סרטני ולטיפול בגידולים סרטניים בראות.
שמן תימין
תימין לדלקת ריאות – שמן תימין, הוא שמן אתרי הממוצה מתימין נפוץ (Thymus vulgaris), השמן מכיל 20-54% תימול.
שמן אתרי תימין מכיל גם מגוון תרכובות נוספות, כגון p-cymene, myrcen, borneol ו- linalool, תימול, אנטיספטי, הוא מרכיב פעיל בשטיפות פה שונות המיוצרים מסחרית כמו ליסטרין.
לפני הופעת האנטיביוטיקה המודרנית, שמן טימין שימש לתרופות ולחיטוי תחבושות, הפקת שמן מתימין היא פרקטיקה מוכרת כבר מהתקופה העתיקה.
בפפירוסים מצריים של המאה ה- 16 לפני הספירה נמצאו ממצאים לשימוש בשמן תימין, השמן המופק מהצמח ידוע כמקל על כאבי הראש המאפיינים את האוכלוסייה הזקנה, הרגישה לעונות הקרים.
שמן התימין הוא שמן חזק מאד המעורר חשיבה ומגביר ייצור כדוריות דם לבנות במחזור הדם שלנו, בגלל עצמתו הוא עלול לגרות רקמות ריריות בתעלות האף והוא אסור לשימוש לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, נשים בהריון, תינוקות וחולי אפילפסיה.
אפשר למרוח באזור הריאות והשכמות להקלה במצבי גודש ליחה ומחלות ריאה כולל אמפיזמה ושאר דלקות, בנוסף משום שהתימין שייך לצמחי התבלין וככל צמחי הקבוצה אכילתו מסייעת לתפעול תקין של מערכת העיכול, יעילה נגד תולעים בקיבה וברקטום, מעוררת תיאבון, מאזנת כולסטרול וטריגליצרידים במערכת העיכול שלנו.
לסיכום
תימין לדלקת ריאות – לצמח התימין סגולות רבות ושימושים רבים עוד משחר ההיסטוריה.
משימוש לחניטת גופות ועד ייצור תחבושות לחבישת פצעי מלחמה, התימין שיחק תפקיד חשוב בחייהם של מיליונים במהלך אלפי השנים האחרונות, בעת המודרנית הצליחו מדענים ומלומדים להכיר את הצמח ולמפות את חומריו הפעילים ואת סגולותיו על מנת שכל האנושות תוכל להנות מהצמח מנקודת מבט מדעית ואף לרתום אותו ואת סגולותיו לטובת הרפואה המודרנית והטבעית.
ישנן דרכים רבות להשתמש בתימין\קורנית לטובת בריאות הריאות, אחת הדרכים הפשוטות ביותר היא להוסיף אותו בצורה חופשית לאוכל שלכם, עם זאת, ניתן להפוך אותו גם לתה או להשתמש בו כשמן אתרי.
מקורות
-http://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0753332218323072
-http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27369807
-http://www.sigmaaldrich.com/catalog/product/aldrich/w224502?lang=en®ion=US
-http://pubs.rsc.org/en/content/chapter/9781849733069-FP001/978-1-84973-306-9
-http://nutritiondata.self.com/facts/spices-and-herbs/211/2
-http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22577523
-http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19578162
-http://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/ffj.3252
-http://www.healthline.com/health/copd/herbs-supplements
-http://www.researchgate.net/publication/304570232_Evaluations_of_Thyme_extract_effects_in_human_normal_bronchial_and_tracheal_ephitelial_cell_lines_and_in_human_lung_cancer_cell_line
