תזונה בריאה, נכונה ומונעת מחלות – ותוספי המזון
תזונה בריאה – מזון "בריא" מוגדר ברחבי העולם סביב סטנדרטים מוסכמים פחות או יותר, בעיקר: דל נתרן, דל שומן, דל סוכר ושאינו מכיל כימיקלים ומרכיבים מעובדים.
אולם, כבר אמרו חכמינו ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח, ע"ב). לפיכך, אם נשאל אנשים שונים מה דעתם על ההשפעות של מאכל הנחשב בריא "לכל הדעות" ועל ההשלכות של אכילתו עליהם, למרבה הפתעתנו, אנו עשויים להיתקל בתשובות שונות ומגוונות. חלק מהמשובים יהיו חיוביים אך אחרים יהיו שליליים, זאת על אף הקונצנזוס שקיים כביכול לגבי מאכל זה.
אמירה זו תקפה גם לגבי מה שמוגדר בימינו כ"מזונות על" – מזונות, שלדעת החוקרים, מעצם הגדרתם, מכניסים לגופנו מרכיבים "חיוניים" המאפשרים לגופנו למנוע, לרפא ולמתן מחלות, לחדש את רמות האנרגיה, לשנות באופן חיובי את מצב הרוח ואף את מצב הנפש במובן של: יציאה ממצבי רוח כגון דכאון, שיפור מערכות הדם והעיכול ועוד.
העלאת המודעות לבריאות בכלל ולתזונה בפרט
תזונה בריאה – לאורך כל ההיסטוריה, עם העלאת המודעות לבריאות בכלל ולתזונה בפרט, עלתה המודעות לתזונה "נכונה", שבמסגרתה עלו והתפתחו "כללים" להגדרת טיב השפעתם של מזונות מגוונים על האדם והגדרתם כ"בריאים" או כ"לא בריאים". אינספור מחקרים הוכיחו את ההשפעה של תזונה נכונה בהקלה על סימפטומים של מחלות מסוימות ואף על סיועה של תזונה כזו בריפוי ואף במניעה של מחלות שונות מסוגים שונים. על אף זאת, עם השנים קמו והתפתחו גם אסכולות שונות של תזונה "מתאימה". תזונה מתאימה משייכת מאכלים שונים לאנשים שונים ומונעת מהם מאכלים אחרים עפ"י קריטריונים, שאינם בהכרח קורלטיביים למזון הנחשב "בריא" ולפיכך שלא בהכרח יקוטלג כ"נכון".
תזונה "מתאימה"
דוגמא לתזונה "מתאימה" הינה למשל, שלא מעט רופאים בני דורנו ימליצו לבעלי בעיות ספציפיות במערכת העיכול להימנע דווקא מפחמימות מלאות, הנחשבות היום ל"בריאות יותר", כגון: אורז מלא, לחמים מחיטה מלאה וכולי, מכיוון שהן מכבידות על מערכת העיכול. רופאים אלו ימליצו לחולים אלה דווקא על מאכלים "קלילים" לעיכול כגון קמח לבן ואורז לבן ועוד. דוגמא נוספת הינה התאמת תזונה לפי סוג דם. בשנת 1996 פרסם נאטורופת בשם פיטר ד'אדמו ספר בשם Eat right fot your type"" בו הוא מפרט את מסקנותיו לגבי כל סוג דם והתזונה המתאימה לו לפי משנתו.
אם כך מה נכון לבחור? התשובה ככל הניראה טמונה בשאלה האם יש קו המבדיל בין תזונה "נכונה" לתזונה "מתאימה". תשובת ההיגיון הבריא אומרת שכל אחת מהן בהכרח חייבת לכלול גם את האחרת.
כעת, גם אם נראה כי יישרנו קו לגבי האמור לעיל, המציאות מעט מורכבת יותר, שכן לצידן של המלצות תזונתיות הדוגלות במגוון של אבות המזון ובריבוי ירקות מצבעים שונים בתפריט, יהיו שימליצו דווקא על צומות מבוקרים ותזונה מאוד מאוד דלה עד שכמעט ניתן להגדירה כ"תזונה ללא תזונה", בכדי לנקות על בסיס יום-יומי את הגוף מכל מיני רעלים שהצטברו בו בשל חומרי הדברה, מזון מהיר מעובד, צבעי מאכל ועוד שהאדם שמר במשך השנים בגופו וכן צובר מדי יום אפילו מהאוויר אותו אנו נושמים, וכל אלה מוגדרים כ"רעילים" עבורו.
כפי שראינו קל "ללכת לאיבוד" בתוך בליל המידע שהעולם והמדע מספקים עבורנו, לכן הנכון ביותר להיוועץ באנשי מקצוע המומחים בתחום התזונה, בעיקר כשמדובר בהתמודדות ובמניעה של מחלות.
תזונה בריאה – אולם, אם יש משהו שהוא פחות או יותר קונצנזוס, אלה הם תוספי התזונה, לגביהם גם הדוגלים בתזונה בריאה ונכונה וגם הדוגלים בתזונה מתאימה ובעיקר הדוגלים בתזונה דלה מאוד, חייבים לצרוך אותם על-מנת לספק לגוף את כל המרכיבים הנחוצים לו לתפקודו המלא והתקין, בעיקר את אלה שאינם מתקבלים או לפחות לא בכמות המספקת מתוך המזונות השונים.
תזונה בריאה – תוספי התזונה אף הם צריכים להיות מותאמים אישית עפ"י המלצת מומחה, וביכולתם לסייע במניעה, בהקלה ואף בריפוי של מחלות בפני עצמם או בתהליך משולב עם מהלך טיפולי עיקרי.
נבחן את חשיבותם של מספר תוספי תזונה על מחלות שונות בגופנו:
סוכרת
סוכרת – חשוב להבחין בין סוגי הסוכרת השונים, ואלם ישנם תוספים שידועים כמסייעים מאוד אפילו כמווסתים את החולשה למתוקים, מה שבדרך כלל מכשיל חולי סוכרת שאינם מצליחים לעמוד בפיתוי למול מוצרים מתוקים, שאף מאוד מסוכנים עבורם.
תוסף כזה הינו הכרומיום, שהינו מינרל שמסייע לתהליך המטבוליזם של שומנים ושל פחמימות. הכרומיום מסייע לאינסולין בהכנסת הסוכר ממחזור הדם לתוך התאים ובכך להוריד את רמות הסוכר בדם. לפיכך, מחסור בכרומיום עשוי להשפיע באופן קריטי על הליך התפתחות הסוכרת ואף בהחמרתו. מדענים אף הוכיחו כי פרט לטיפול ברמות הסוכר בדם הכרומיום אף מסייע בהפחתת רמת הכולסטרול בדם. לכן, צריכה של כרומיום נחשבת למועילה ולחיונית בתחום מניעת מחלת הסוכרת ואף במיתונה.
תזונה בריאה – תוסף תזונה נוסף העשוי להועיל הינו המגנזיום. המגנזיום ידוע כמשתתף עיקרי בתהליכי הפקת האנרגיה בגופנו, ולכן לוקח חלק בכל התהליכים המטבוליטיים שבהם לוקחים חלק חלבונים, שומנים ופחמימות.הרלבנטיות שלו לגבי הסוכרת הינה שהוא מסייע לגוף בהפרשת האינסולין, ודווקא אצל חולי סוכרת האובדן שלו באמצעות השתן הוא קריטי עבורם והם חייבים להשלים את הרמות החיוניות של המגנזיום בגופם, וקשה לעשות זאת באמצעות תזונה בלבד.
כלי הדם
נזק לכלי הדם – אחד הנזקים הגדולים של מחלת הסוכרת על החולים בה הינו הנזק לכלי הדם. כאשר כלי הדם ניזוקים אין באפשרותו של הגוף להעביר חמצן לכל המקומות בו הזקוקים לחמצן זה על-מנת לקיים את תהליכי הגוף התקינים. נזקים אפשריים הם לגוף כולו, כגון: נזקים עצביים לגפיים ולעיניים, נזק לכליות, למערכת העיכול, למערכת הנשימה ועוד.
על כן צריכה של נוגדי חמצון כתוספי מזון עשויה למנוע נזקים אלה ואף למתן אותם. נוגדי החמצון פועלים כנגד רדיקלים חופשיים שהם חומרים שהגוף מייצר מבפנים אך גם נספגים מבחוץ על-ידי: זיהום אוויר של רכבים, דלק ותעשייה, סיגריות שאנו מעשנים או שמעשנים לידנו, חומרי הדברה ועוד. כאשר הרדיקל החופשי מתחיל תהליכים של חמצון בגוף אזי הוא מסוכן לנו מאוד. נוגדי החמצון עוצרים את תהליכי החמצון הללו שהרדיקל יוצר ואף מונעים אותם. נוגד החמצון נקשר על-ידי אלקטרון בודד לרדיקל החופשי ובכך מונע ממנו להתחיל בתגובת שרשרת של חמצון. נוגדי חמצון מוכרים לנו הינם ויטמין C וויטמין E.
מחלות לב
מחלות לב – הרדיקלים החופשיים הינם אחד הגרומים העשויים לגרום בין היתר גם למחלות לב. אחד החלבונים בגופנו המסייע למלחמה בכך, הינו קו אנזים קיו 10, האחראי בין היתר על: מעגל ייצור האנרגיה הזמינה בגוף, חיזוק המערכת החיסונית ותאי הדם הלבנים שפעילים בה, נוגד חמצון המסייע בעיקר במניעה ובמיתון של מחלת הלב אנגינה פקטוריס.
מקום ייצורו הוא בעיקר בכבד ויש צורך בווטמינים B12,B6, B2 ובחומצה פולית על-מנת לייצר אותו. ויטמינים אלה קשה לצרוך רק מתוך מוצרי מזון וכן בעיקר חומצה פולית הינה חומצה שכמותה יורדת באופן דרסטי בגופנו עם העלייה בגיל. את קו אנזים קיו 10 ניתן לצרוך כתוסף, אך גם צריכה של ויטמיני B וחומצה פולית כתוספי מזון עשויה להגביר את ייצורו התקין והמלא בגופנו.
תזונה בריאה – מרכיב חשוב נוסף במניעת מחלות לב הינה חומצת אומגה 3, הגוף אינו מסוגל לייצר אותה והיא מתקבלת רק מתזונה ובעיקר מדגים. לפיכך, צמחונים וטבעוניים מתקשים לקבל אותה לגופם ללא תוספי תזונה, וגם לאלה הצורכים דגים, בעיקר לאור המודעות של כמויות הכספית הגבוהות והמסוכנות הקיימות כיום בדגים, ייתכן שיש עדיפות לצרוך את החומצה הפולית בכל מקרה כתוסף תזונה.
מערכת העצבים
אנמיה ומערכת העצבים – פרט לחשיבותו של ויטמין B12 ביצירת קו אנזים קיו 10, הוכח מדעית שחוסר בויטמין B12 עשוי לגרום לאנמיה. ויטמין B12 מתחבר לחומצה פולית ושלב זה נחוץ כחלק מהיווצרותן של כדוריות הדם האדומות. בנוסף, B12 חיוני לשמירה על תפקוד המיאלין במעטפת של מערכת העצבים. לפיכך, מחסור בויטמין זה עשוי לגרום לנזקים לא הפיכים במערכת העצבים בגופנו.
תזונה בריאה – כמובן שקיימים תוספי מזון רבים ושונים, ובכדי לאתר מהם התוספים הנכונים והמתאימים עבורנו ניתן להתחיל במערך של בדיקות דם שגרתיות על מנת לאתר חוסרים בגוף. בנוסף, לערוך הערכה על-ידי מומחה של הסיכון לחלות במחלות שונות על-פי פרופיל גנטי של ההורים וכן על-פי אורח החיים שלנו, וכמובן באיתורן של בעיות או מחלות שאולי כבר קיימות. באמצעות המומחה ניתן יהיה לשלב את תוספי התזונה באופן שיועיל לנו לנהל אורח חיים מלא ובריא ולגופנו לקיים את כל התהליכים המטבוליים בצורה תקינה.
רפואה טבעית
