שמן CBD להגנה על יבולים : מחקר חדש מוכיח ששמן CBD יעיל במיוחד להגנת פירות וירקות כנגד עובש ופטריות
הקדמה שמן CBD ויבולים
שמן CBD ויבולים – שמן CBD משווק כבר מספר שנים בשל יכולתו לסייע במגוון רב של בעיות בריאות אנושיות.
שמן CBD נהיה פופולארי יותר בקרב חולים המחפשים טיפול אלטרנטיבי וטבעי.
CBD, בהשוואה ל- THC, אינו פסיכו אקטיבי, ולכן הוא אינו ממסטל.
שמן CBD הוא בעצם מוצר בריאות.
לעתים קרובות הוא מגיע תחת מטריית תוסף מזון המכיל את החומר הפעיל קנבידיול (CBD).
קנבידיול (CBD) הוא פיטוקנבינואיד שהתגלה בשנת 1940.
הוא אחד ממאות קנבינואידים שזוהו בצמחי קנאביס ומהווה עד 40% מתמצית הצמח.
משיכוך כאבים לטיפול בבעיות שינה שמן CBD והחומר הפעיל CBD הרוויחו כבר מזמן את המוניטין המגיע להם.
כעת ניתן להוסיף שימור פירות וירקות לרשימה זו.
למשל על פי מחקר שנערך לאחרונה.
כן, הקנבינואיד הלא ממסטל מסייע ככל הנראה לפירות וירקות להישאר טריים.
בעצם מאריך את חיי המדף של אותם מוצרים.
כפי שגילו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת דרום פלורידה.
המחקרים אודות שמן CBD והגנה על יבולים
מחקר ראשון
במחקר שעתיד להתפרסם בכתב העת Post Biology and Technology של Postharvest.
נבדקו ההשפעות האנטי-מיקרוביאליות של CBD על ירקות ופירות.
על ידי מריחה של שמן CBD על תותים, מלפפונים ועגבניות.
הירקות נמשחו בשמן CBD לאחר שנקטפו.
החוקרים רצו לגלות מספר דברים לגבי הפעילות של שמן CBD בהגנה על יבולים.
בין השאלות שהעלו בתחילת המחקר:
-האם פעולה זו תפחית את הצמיחה המיקרוביאלית ותאריך את חיי המדף של היבולים.
-מה ההסתברות ששמן הCBD יצליח לדחות מזיקים.
-האם שמן CBD יכול לעזור בהדיפת התפתחות עובש על יבולים.
המחקר בחר בתותים שהוערכו על איכות חזותית ועומס מיקרוביאלי לפני האחסון ובמהלכו.
תוצאות ממחקר זה הראו ששמן CBD יעיל לשמירה על מראה חזותי של תותים.
בהשוואה לפירות שלא טופלו.
כמו כן, חלה ירידה משמעותית בעומס המיקרוביאלי שנשאו הפירות אם טופלו ב- CBD, לעומת אלו שלא.
זה הביא לייצור פחות עובש ושמרים.
שהוביל בתורו ליבול עשיר יותר וכמו כן יותר רווחי.
בעוד שהמחקר התמקד בתותים, מלפפונים ועגבניות.
הממצאים מצביעים על כך שלשמן CBD יש פוטנציאל מבטיח כטיפול מיקרוביאלי לתוצרת טרייה באופן כללי.
סיכמו הכותבים.
מחקר שני
במחקר השני נבדקו הסגולות של שמן CBD להגנה מפני מזיקים.
המחקר התבצע אף הוא על ידי אותו מכון מחקר ובשיתוף פעולה עם המכון הבוטני בקולורדו.
המחקר בדק את ההשפעה של שמן CBD שרוסס על מספר יבולים מסוגים שונים.
לאחר קטיף היבולים וריסוסם הם עברו מספר מבחנים לבדיקת טריות.
בתום שבועיים נבדקו היבולים בהשוואה ליבולים שלא רוססו בשמן CBD.
מסקנות
על פי המחקרים, שמן CBD שנמרח או רוסס על פירות וירקות טריים (לאחר הקציר).
ואחריו אחסון בטמפרטורה של 1 מעלות למשך 8 ימים ו -10 מעלות צלזיוס למשך של עד 8 ימים.
דווח כי הפירות הוערכו במהלך האחסון באמצעות מספר כלים לבדיקת טריות ואמצעים טכנולוגיים שעזרו לזהות מזיקים.
מהמחקר של אוניברסיטת דרום פלורידה: החוקרות, היילי אינסלברג ומריה ססיליאדו נאסימנטו נונס.
החוקרות הגיעו למסקנה כי " שמן CBD יכול לשמש את הצרכנים בבית כטיפול אנטי מיקרוביאלי.
יעיל בלהאריך את חיי המדף של יבולים וגם פירות וירקות בבית."
יתר על כן, על פי הסיכום, שמן CBD עיכב צמיחת שמרים ועובש על יבולים שונים.
לדוגמא : תותים שטופלו בשמן CBD היו בעלי איכות כוללת טובה יותר בהשוואה לפירות שאינם מטופלים.
כמו כן, החוקרים שעושקים בבדיקות הנושא אמרו כי בזמן שהמחקרים התמקדו במספר לא גדול של סוגי יבולים.
לשמן CBD יש פוטנציאל מבטיח כטיפול מיקרוביאלי לתוצרת טרייה באופן כללי.
שמן הCBD חייב את סגולותיו לחומר הכימי ממנו בנויה מולקולת הCBD.
המחקרים הוכיחו שטרפנים ונגזרות של המולקולה, המגיעים במגע עם קליפות של פירות וירקות מספקים הגנה באמצעות בידוד הפרי ממזיקים.
בנוסף נגזרות של מולקולת הקניבידיול מתפרקות למולקולות קטנות יותר אשר מספקות הגנות המגיעות בצורות שונות.
לסיכום שמן CBD להגנה על יבולים
מסתבר ששמן CBD אינו בעל סגולות רק עבורנו בני האדם.
ככל שהזמן עובר הוספנו לרשימה חיות מחמד, חיות משק וכעת גם יבולים חקלאים.
כנראה שסגולותיו של החומר הפעיל CBD אינם פוסחות על עולם הצומח.
בשל הסגולות של מולקולת הCBD והבנתנו ההולכת וגדלה של אותה מולקולה.
אנו מסוגלים כיום להבין שסגולות אלו מגיעות מהתוכן הטרפני והיכולות של שמן CBD להדבק לדפנות התאים על הקליפות של פירות וירקות.
שמן CBD הוכח כמסוגל להגן על יבולים לאחר שנקטפו ולשפר את איכותם ואת אורך חיי המדף.
מקורות
-https://www.researchgate.net/publication/322398714_Optimal_Rate_of_Organic_Fertilizer_during_the_Flowering_Stage_for_Cannabis_Grown_in_Two_Coir-based_Substrates
-https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0925521420309881
– https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21749363/
– https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33053634/
– https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31447137/
– https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25200781/
– http://www.scielo.br/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0100-879X2006000400001&lng=en&nrm=iso&tlng=en
