קנאביס הדור הבא

שימוש בטכנולוגיות חדישות על מנת לשפר להבין את יעילות הקנבינואידים וכמו כן, לשפר את האופן בו תוכנית הקנאביס הרפואי בישראל מתנהלת.

קנאביס הדור הבא – עד למחצית המאה הקודמת, תחום חקר הקנאביס בעולם היה מצומצם יחסית, תודות למגבלות ממשליות אשר הקשו על החוקרים להשיג גישה לדגימות הצמח, וכן מגבלות של ציוד המחקר. דווקא בשנות ה-60, משולם ושותפים [,21], הצליחו לאפיין ולסווג שניים מהמרכיבים הפעילים בצמח הקנאביס, טטרהידרוקנבידיאול (THC) וקנבידיאול (CBD). גילויים אלו, הציתו את סקרנותם של אנשי מחקר ביולוגי ורפואי, הובילו לפריצת הסכר של מגבלות המחקר, והובילו מעבדות רבות במוסדות מוכרים בעולם, לבצע אנליזות משלהן לאותו צמח.

כיום, בין המדינות הבולטות בחקר קנאביס הינה ישראל. מלבד היותה של מדינת ישראל מעורבת ישירות באספקה של קנאביס לחולים והסדרת השימוש על ידי גופים בירוקרטים [3], כלל האוניברסיטאות בארץ תומכות במחקרים הקשורים לתחום הקנאביס הרפואי, ביניהם אוניברסיטאות בן גוריון, אריאל, תל אביב והטכניון [4,5,6,7]. מחקר מקיף נעשה בשנים האחרונות באותם מוסדות וחברות פרטיות נוספות על הפוטנציאל הטיפולי הקיים בצמח הקנאביס, בפרט המרכיבים הפעילים שהוא מכיל.

קנאביס הדור הבא – במאמר זה נסתכל על העבודה שנעשית על ידי המעבדה של פרופסור דוד (דדי) מאירי, בטכניון, ונחשוף את קווי המחקר המובילים את החוקרים למצוא את הפוטנציאל הטיפולי שבמרכיבים הפעילים בצמח הקנאביס, פיטוקנאבינואידים, או בפשטות קנבינואידים.

המעבדה של פרופ' מאירי, המכונה גם כמעבדה לחקר הביולוגיה של הסרטן וקנבינואידים, הינה חלק מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ונחשבת כמעבדה חדשה יחסית. למרות זאת, תוך שנתיים של עבודה המעבדה הצליחה לגייס ציוד חדשני וצוות מקצועי משלל תחומים אשר עובדים עם גורמים מקומיים ובינלאומיים בכדי לענות על השאלות הרבות הקיימות בתחום הקנאביס הרפואי. קו המחקר העיקרי של המעבדה הינו הערכה של הפוטנציאל הטיפולי של הקנבינואידים, ובעיקר הבנה כיצד אותם כימיקלים משפיעים על סוגי סרטן, סוכרת ואפילפסיה. בנוסף, המעבדה משתפת פעולה עם מגדלי קנאביס, קלינאים ויצרני ומפיצי קנאביס מקומיים ובינלאומיים למען מטרה זאת. המעבדה מפעילה את פרוייקט "Cannabis Database Project", ומעורבת בשמונה ניסויים קליניים (ניסויים בטיפול או תרופה המערבים נסיינים אנושיים). [A8]

את תחום המחקר הגדול, פרופ' מאירי מסווג תחת מספר סוגים של נושאי מחקר:

אפיון מטאבולומי של זני קנאביס רפואי הנמצאים בשימוש קליני

זני הקנאביס הרפואי הניתנים תחת טיפולים רפואיים הינם מזנים מגוונים ומכילים ריכוזי קנבינואידים שונים. הכימיקלים העיקריים הנחקרים בתחום זה הינם CBD, THC קנביגרול (CBG), קנביכרומן (CBC) וקנבינול (CBN). למרות שמרבית העיסוק הינה בחומרים אלו, תרכובות רבות הנמצאות בצמח הקנאביס ולא זכו לאותה חשיפה, עשויות לקחת חלק בהשפעות הטיפוליות, ואף להגביר את הפוטנטיות (עוצמת הפעילות) של המרכיבים הקיימים. דוגמא הניתנת על ידי המעבדה הינה טרפנואידים, שהינם תרכובות אורגניות שמקורן בצמח הקנאביס.

אפיון מטאבולומי מתמקד בהבנת חומרי הביניים והמולקולות הנוצרות בתהליך מטאבוליזם (תהליך פירוק של מולקולה על ידי אורגניזם – יצור חי), זאת על ידי שיטות וטכניקות המשמשות בכדי למדוד את הרכב אותם תרכובות בנוזלים ביולוגים ורקמות. לפרופיל המטאבולי, או המטאבולום, יש מספר שימושים ברבים מתחומי מדעי החיים, כולל פיתוח של כלים דיאגנוסטים (איבחון) ברפואה. [9]

בניית מסד נתונים שיכיל את המטאבולום של הכימיקלים השונים מאפשר לנתח את ההשפעות הקליניות של הרכבי החומרים השונים בקנאביס, והיחסים שלהם. נכון להיום, לא קיימת שיטה לאפיין את כל החומרים בצמח, ולכן המעבדה הינה במקום המושך את עניינם של משתפי פעולה רבים. [B8]

אפיון ההשפעות האנטי-גידוליות של קנאביס בסרטן

קנאביס הדור הבא – כפי שפורסם במדיה בשנים האחרונות, חוקרים רבים מצאו כי לתרכובות הקנבינואידיות והאנלוגים שלהם (תרכובות בעלות מבנה ו/או תפקוד דומה) קיימות השפעות משככות בתחום האונקולוגיה (תחום מחקר הגידולים) כגון בחילות והקאות כתוצאה מטיפול כימותרפי, גירוי תיאבון, שיכוך כאבים, שיפור מצב רוח וחוסר בשינה. תסמינים אלו מלווים חולי סרטן רבים ומחקרים בשנים האחרונות, מעלים עדויות כי לא רק שהתרכובות בצמח הקנאביס עוזרות עבור טיפול נלווה לכימותרפיה, אלא גם מראות השפעות אנט-גידוליות בייחוד בחקר של גליומה, סרטן המתחיל במוח או חוט השדרה. מרבית מחקרים אלו נעשו במודלים של חיות, או קווי תאים (תאים בעלי מחלה, חלק ממקור חייתי כגון עכברים וחלק ממקור אנושי). [10]

פרופ' מאירי שם כמטרה לזהות כיצד תמציות קנאביס שונות משפיעות על מגוון של סוגי סרטן, ולנסות להבהיר את המנגנונים בהם מתרחשת ההשפעה האנטי-גידולית שמתווכת על ידי קנבינואידים. בכדי לבצע זאת, המעבדה ביססה שיטה לניפוי אותן השפעות אין-ויטרו (לטינית – בזכוכית, כלומר בתאים שגודלו בתנאי מעבדה) וסיווג אותן השפעות לפי הפרופיל הגנטי של קוי התאים הנחקרים. על ידי כך, יתאפשר לחוקרים לזהות את תמציות הקנאביס היעילות ביותר, כלומר בעלות ההשפעה הניכרת, עבור סוגי הסרטן השונים. התוצאות המתקבלות יכולות להוות יכולת חדשנית לניתוח ההרכב הכימי והמטאבולומים של צמחי קנאביס.

עד כה, התוצאות המקדימות במחקר הראו כי קיימים מספר סוגי תמציות מאוד פוטנטיות בהרג של תאים סרטניים, כאשר לזני צמחים שונים קיימות השפעות שליליות על סוגי סרטן שונים. כמו כן, המעבדה מצאה שני מסלולים שהופעלו על ידי תמציות קנאביס בתאים סרטניים. בכדי לחזק את משמעות התוצאות, המעבדה עושה שימוש במודלים קסנוגראפטים (שתל הנלקח מיצור חי מזן אחד ומוחדר ליצור מזן אחר) עכבריים בכדי לבדוק את הפוטנציה של תמציות הקנאביס והתרכובות שבהם. שיתוף פעולה עם גורמי מחקר רפואיים מקדמים תחום זה. [C8]

הערכת ההשפעות נוגדות הפרכוסים של פיטוקנבינואידים באפילפסיה

קנאביס הדור הבא – אפילפסיה הינה אחת מההפרעות הנוירולוגיות הקשות והנפוצות ברחבי העולם כאשר 50 מיליון אנשים בעולם סובלים ממחלה כרונית זאת. מחלה זאת מאופיינת בהתקפים חוזרים, ולעתים מלווים בחוסר הכרה ושליטה בתקפוד המעיים או השלפוחית. [11]

מחקרים עדכניים שחקרו את השפעות הקנבינואידים על אפילפסיה, הראו תוצאות המצביעות על השפעות מעניינות של CBD, על מצב המחלה. מחקר שנעשה על מודל עכברים הסובלים מתסמונת דראווט (אפילפסיה המלווה בהתקפים מגילאי ינקות, עד גיל 18 חודש), הראו כי ל-CBD היכולת להפחית את תדירות ההתקפים ומניעה של התנהגות דמויית אוטיזם. [12] מחקר קליני נוסף שנערך בתחום, הראה כי CBD הראה הפחתה בתדירות התקפי העוויתות לעומת קבוצת הביקורת, אך אופיין עם תדירות אירועים שליליים גבוהים יותר. [13]

המעבדה של פרופ' מאירי חוקרת את ההשפעות תמציות קנאביס על מודל עכברי של מחלת האפילפסיה. תמציות מזנים שונים יבדקו בכדי להעריך את ההשפעה הנוגדת פרכוסים. ההרכב הכימי של התמציות ינותח, כמו כן היחס בין המרכיבים אשר מניבים את הפוטנטיות הגבוהה ביותר עבור ההשפעות האנטי פרכוסיות. זנים אלו יומלצו לשם מחקרים קליניים בעתיד. בכדי לזהות תרכובות שונות בעלות השפעות מסוג זה, המעבדה תעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית (מיצוי ב-CO₂ במצב צבירה של נוזל קריטי) לצד שיטות נפוצות ומדוייקות (HPLC – הפרדת כרומטוגרפייה בלחץ נוזלי גבוה). בכדי להעריך את ההשפעה, העכברים יעברו מבחן תחת PTZ (סם מעורר פרכוסים) ותוכנה ייעודית לבדיקת רמת הפרכוסים.

בנוסף, בכדי לחקור את השפעת תמציות הקנבינואידים על התפתחות המוח והתנהגות, עכברים צעירים יעברו ניסוי באמצעות תמציות שונות. העכברים יעברו בדיקות התנהגותיות וביוכימיות, זאת על מנת להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח של התמציות על המוח. מהתוצאות שיתקבלו, החוקרים ינסו לזהות את הפיטוקנבינואידים בעלי ההשפעות השליליות, זאת באמצעות אותן שיטות שתוארו. השילוב של שתי השיטות יוביל לפיתוח של זנים המונעים פרכוסים ובאותה העת מונעים פגיעה בהתפתחות המוח וההתנהגות. [D8]

יצירה של מסד נתונים של חולים המקבלים קנאביס רפואי

בשנים האחרונות, מספר החולים המקבלים קנאביס רפואי גדל באופן ניכר. מעל ל-25,000 אנשים בישראל עושים שימוש בקנאביס הניתן במרשם רפואי. למרות זאת, רופאים רבים אינם נמצאים במעקב אחר תופעות הלוואי או ההשפעות החיוביות של הטיפול. מקור הבעיה הינו בהפניית החולים ישירות אל המגדלים ולרוב המגדל הוא המחליט איזה זן לספק לחולה ואת אופן הנטילה שלו. מידע זה נשאר עם המגדל ואינו עובר הלאה. מצב זה, לא רק שמשאיר את הטיפול בידי אנשים שאינם מוכשרים בתחום הרפואה, אלא גורם לפיזור המידע בין בתי החולים, המגדלים והארגונים. בצער רב, מידע זה אינו עובר אינטגרציה לכדי מערכת העוזרת לשפר את יעילות הטיפול ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בכך.

לשם כך, המעבדה מכוונת לבנייה של מסד נתונים משולב, המכיל מידע על המטופלים בישראל ובעולם, ועל היסטורית השימוש שלהם. מידע שיושג ממגדלים וגופי הבריאות השונים, יעבור ניתוח סטיסטי ראשוני, כמו כן ניתוח חישובי, שמכוון לזיהוי הטיפול הספציפי והארגון באתר ייעודי למטופלים ולרופאים.

בנוסף לכך, המעבדה מכוונת לבניית מסד נתונים על זני קנאביס שונים. בעזרת טכנולוגיות חדישות, הצוות בונה פרופילים כימיים להרכבי הזנים המשמשים למטרות רפואיות בישראל. החוקרים יצרו פרופילים ליותר מ-80 זנים ומצפים להעלות את כל הנתונים של כל הזנים הישראלים עד סוף שנת 2017. מסדי הנתונים משולבים יחדיו, מנותחים ומשמשים בכדי להביא אפשרויות טיפול אופטימליות על ידי מיקסום ההשפעה על סוג המחלה ומזעור תופעות הלוואי. [E8]

כמו כן, למעבדה קו מחקר העוסק בהשפעת הקנבינואידים על סוכרת, אך בזמן זה לא הרחיבו בנושא.

קנאביס הדור הבא – מאמר זה סקר את עבודתו של פרופסור דוד (דדי) מאירי מהפקולטה למדעי החיים בטכניון, על קנבינואידים, מצבים בריאותיים והפרוייקט החדשני שלו לבניית מסד נתונים. תחום הטיפול באמצעות קנאביס רפואי התפתח בשנים באחרונות, ויותר מטופלים מקבלים אישורים בכדי להיכנס לתוכנית. עם זאת, התוכנית נמצאת בראשיתה והמדד להצלחתה אינו פשוט לכימות. הצוות המיומן של מעבדת פרופ' מאירי עושה שימוש בטכנולוגיות חדישות על מנת לשפר להבין את יעילות הקנבינואידים וכמו כן, לשפר את האופן בו תוכנית הקנאביס הרפואי בישראל מתנהלת.

Reference:

1. Gaoni, R. Mechoulam, 1964, Isolation, Structure, and Partial Synthesis of an Active Constituent of Hashish, J. Am. Chem. Soc., 86 (8), pp 1646–1647.
2. Mechoulam, Y. Shvo, 1963, Hashish—I : The structure of Cannabidiol, Tetrahedron, Volume 19, Issue 12, Pages 2073-2078.
3. משרד הבריאות. 2018. היחידה לקנאביס רפואי. [ONLINE] Available at: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/cannabis/Pages/default.aspx. [Accessed 27 May 2018].
4. מיי-נט באר שבע. 2018. מחקר חדש בסורוקה בדק את השפעות…. [ONLINE] Available at: http://mynetbeersheva.co.il/article/248709/10?OriginalPostId=254777. [Accessed 27 May 2018].
5. אוניברסיטת אריאל. 2018. קנביס רפואי. [ONLINE] Available at: http://www.ariel.ac.il/ns-g/sharon-zarkor. [Accessed 27 May 2018].
6. אוניברסיטת תל אביב. 2018. מינון נמוך של מריחואנה עשוי להגן מפני נזק מוחי ומפני התפתחות של נזק לבבי. [ONLINE] Available at: http://www.tau.ac.il/research/THC. [Accessed 27 May 2018].
7. הטכניון. 2018. הדרך הנכונה לתרופות מבוססות קנאביס. [ONLINE] Available at: http://www.technion.ac.il/2016/08/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1/. [Accessed 27 May 2018].
8. הטכניון. 2018. David (Dedi) Meiri. [ONLINE] Available at: http://dmeiri.net.technion.ac.il/. [Accessed 27 May 2018]. A.Home, B.Cannabinoids purification and identification,C.Profiling the antitumor effects of cannabis in cancer,D.Evaluate the anticonvulsant properties of phytocannabinoids in epilepsy,E.Create a medical cannabis patients database
9. Alonso, Marsal, Juli?, 2015, Analytical Methods in Untargeted Metabolomics: State of the Art in 2015, Front Bioeng Biotechnol. 2015; 3: 23.
10. Abrams, 2018, The therapeutic effects of Cannabis and cannabinoids: An update from the National Academies of Sciences, Engineering and Medicine report, European Journal of Internal Medicine, Volume 49, Pages 7-11.
11. Megiddo , Colson, Chisholm, Dua, Nandi, Laxminarayan, 2016, Health and economic benefits of public financing of epilepsy treatment in India: An agent-based simulation model, Epilepsia Official Journal of the International League Against Epilepsy doi: 10.1111/epi.13294.
12. S. Kaplana, N. Stellaa, W.A. Catteralla, R.E. Westenbroeka, 2017, Cannabidiol attenuates seizures and social deficits in a mouse model of Dravet syndrome. PNAS. vol. 114. no. 42. Pages 11229–11234.
13. Devinsky, M.D., J.H. Cross, Ph.D., F.R.C.P.C.H., L. Laux, M.D., E. Marsh, M.D., I. Miller, M.D., R. Nabbout, M.D., I. E. Scheffer, M.B., B.S., Ph.D., E.A. Thiele, M.D., Ph.D., S. Wright, M.D., 2017, Trial of Cannabidiol for Drug-Resistant Seizures in the Dravet Syndrome. The new england journal of medicine. vol. 376 no. 21.

קנאביס הדור הבא