קנאביס ברפואה המודרנית

מחקרים עדכניים של מחלות שקנאביס מטפל בהם

קנאביס ברפואה המודרנית – צמח הקנאביס, או קנאביס סאטיבה בשמו המדעי, היה בשימוש האדם למגוון צרכים במהלך ההיסטוריה. החל מסין העתיקה, הודו, פרס ועד לעולם המערבי, היסטוריה של יותר מ-4000 שנים המתועדת בממצאים ארכיאולוגים, נותנת לנו הצצה לנפוצות השימוש בצמח זה. ההתרשמות העמוקה מסגולותיו של הצמח, שנוצרה בראשם של אותם אנשים הייתה בעלת השפעה עמוקה על האופן בו הם טיפלו במגוון של מחלות ומצבים רפואיים ירודים. [1]

מאז אותה תקופה ועד היום, נוצר פער עצום מרובה שנים. המדע והטכנולוגיה התפתחו, ובעקבותם גם תחום הרפואה, וכיום מאפשר לאנשים לחיות תקופת חיים כפולה מאשר אז ולעתים, אפילו יותר מכך. ההבנה של המערכות הביולוגיות של צמחים, חיות ובני אדם, מאפשרת למדע להעמיק את המבט כלפי תכונות של מרכיבים טבעיים רבים, ועל סמך כך לבסס תרופות פוטנציאליות למחלות שפעם היו נחשבות כחשוכות מרפא.

אמנם המחקר והשימוש בצמח הקנאביס כאילו "נעלם מהרדאר" לתקופה, אך בשלהי המאה ה-20, משולם ושותפים גילו ופיענחו בניסויים שני מרכיבים פעילים של צמח הקנאביס, טטרהידרוקנאבינול (THC) וקנאבידיאול (CBD) [2,3]. מחקר נוסף משנות השמונים של המאה ה-20, גילה מה שלימים נחשב אחת התגליות המהפכניות בעולם הביולוגיה והרפואה, המערכת האנדוקנאבינואידית, שהינה מערכת של קולטנים ומולקולות הלוקחות חלק מרכזי בפעילות של הגוף בחיות רבות, כולל האדם [4]. מה שהתחיל בתור הליך מדעי שגרתי, פתח שער לעולם מחקרי חסר תקדמים בתחום הרפואה. חוקרים התחילו לפענח, את אשר דמויות מפתח בעבר, כגון אבן סינא ושנג נון, השכילו להפנים עוד מאז. סגולותיו של צמח הקנאביס מתגלות מחדש, ומחקרים עדכניים פורצי דרך שופכים אור חדש על האופן בו קנאביס משמש לטיפול רפואי.

קנאביס ברפואה המודרנית – במאמר זה נבצע סקירה של מגוון מחלות ומצבים רפואיים שונים בהם צמח הקנאביס ומרכיביו, משפיעים על המצב וגורמים לשינויים בהם. כל מצב או מחלה ילווה בהסבר קצר המתאר את המקור שלה, סימפטומים (תסמינים) וכמו כן, מחקרים המציעים טיפול פוטנציאלי באמצעות צמח הקנאביס. למען נוחות העיון, חלק מהמחלות והמצבים ישתייכו לכותרת מרכזית המכילה אותם.

אפילפסיה

מחלת האפילפסיה מוגדרת כהפרעה מוחית, במערכת העצבים המרכזית, המאופיינת על ידי נטייה ליצור התקפים אפילפטיים, המופיעים ללא גירוי במרווח של כ-24 שעות ביניהם. כלומר, פציינטים העוברים התקף בתחום זמן זה, ונמצאים בסיכון להתקפים חוזרים הינם מוגדרים כחולי אפילפסיה. [5]

מכיוון וקיימת כמות רבה של תיאוריות, המשערות את המנגנונים הפועלים בהווצרות והתנהלות המחלה, טיפול תרופתי אינו ספציפי, ובדרך כלל מטפל בתסמינים. אמנם, מחקרים חדשים שבוצעו בקרב חולי אפילפסיה בגילאים צעירים יותר, שופכים אור על האופן בו החומר הפעיל בקנאביס, CBD, מצליח להשפיע על חלק מהתסמינים ולמתן אותם. תסמונת לנו-גסטו (LGS), שמתרחשת בגילאים שבין שנה ל-6 שנים, גורמת לריבוי התקפים אצל החולים, ומספר עשוי להגיע למאות ליום. מחקר, מסוג שלב III (Phase 3  – ניסוי מתקדם ויקר הכולל מספר רב של נסיינים חולים הנעשה בכדי להעריך את יעילות ההתערבות התרופתית, בכך להעריך את תרומתו הקלינית), הכלל 171 מטופלים הסובלים מ-LGS שהתחלקו לקבוצת ביקורת וקבוצת פלצבו (תרופת דמה). במשך 14 שבועות בהם נערך הניסוי, המטופלים קיבלו תמיסת CBD או פלצבו באופן יומי. ממצאי החוקרים הובילו אותם למסקנה כי תוספת של CBD הינה יעילה לטיפול במטופלים הסובלים מהתקפים אשר נובעים מ-LGS ולרוב מראים הסתגלות טובה לתרופה. החוקרים ציינו כי היעילות והבטיחות ארוכת הטווח מוערכת כעת בהרחבת התוית הפתוחה של ניסוי זה (ניסוי תוית פתוחה Open Label, הינו מתן התרופה הלא רשומה מהניסוי לאחר תקופת הניסוי עבור דיווח תוצאות ארוכות טווח). [6]

תסמונת אפילפטית נוספת, הינה תסמונת דראווט (DS), שהינה חמורה בהשפעתה על תפקודו והתפתחותו המוחית של היילוד, ומסוגלת להתרחש גם מתחת לגיל 18 חודשים. שני מחקרים בולטים בתחום, כללו ניסוי במודל המחלה בעכברים ובניסוי קליני שנערך ב-120 ילדים. הניסוי הקליני בעכברים הציע את מנגנון הפעולה הבא: על ידי הגברה של הנוירוטרנסמיטור (חומר האיתות של העצבים) GABA, CBD הצליח להביא לשינויים פסיולוגים חיוביים בעכברים, הוריד את כמות ההתקפים ומנע מהעכברים התנהגות דמויית אוטיזם. החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מהוות עדויות קדם-קליניות מובהקות ליעילותו של CBD במטופלים הסובלים מ-DS. המחקר הנוסף, שנערך בהיקף של 120 ילדים הסובלים מדארווט, נפרש על תקופה של 14 שבועות. במהלך הניסוי, ניתנה באופן יומי תמיסה של CBD לקבוצה אחת, ופלצבו לקבוצה אחרת. תוצאות הניסוי הראו כי בכל המטופלים אשר קיבלו את התמיסה, חלה ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים, כאשר 5% מהמטופלים חוו הפסקה מוחלטת של ההתקפים. [7,8]

העדויות המצטברות בתחום מחקר הקנאביס לאפילפסיה, מניעות חוקרים רבים לכיוונים חדשים ומאותתת כלפי דרכי טיפול חדשניות.

פרקינסון

מחלת הפרקינסון, הינה מחלה קשה, כרונית וארוכת טווח, המוגדרת כהפרעה במערכת העצבים המרכזית במוח. על ידי איבוד של תאי מוח המפיקים של הנוירוטרנסמיטור דופאמין, נגרמות תופעות של רעידות בידיים, רגליים, לסת ופנים. תסמינים אחרים כוללים קשיחות באיברים, תנועה איטית וחוסר יציבות של הגוף. [9]

קנאביס ברפואה המודרנית – מחקרים רבים שיצאו במשימה למצוא שיטות טיפול אפשריות, נתקלו בצמח הקנאביס. הסגולות של המרכיב הפעיל THC, צויינו בכמה מחקרים שהראו תוצאות מפתיעות עבור המטופלים. מחקר שעסק בהשפעות THC בקופי מרמוסט, בעלי מודל מחלת הפרקינסון. המודל פותח בקופים בתקופה של 10 ימים ולאחר מכן, 9 קופים קיבלו מנה בודדת של THC. תוצאות המחקר הראו כי מתן אוראלי של THC מראה שיפור בתסמיני המחלה, בכך ששחזר את היכולות המוטוריות בקירוב ליכולות שהיו טרום המחלה, ושיפר באופן ברור את קואורדינצית העין-יד. החוקרים סיכמו כי למרות ומדובר במנה בודדת, המידע שמצאו מראה פוטנציאל כתוסף לטיפול בתסמינים. מחקר ישראלי בתווית-פתוחה, שבוצע ב-22 חולי פרקינסון, נתן לחולים גישה למרחיאונה רפואית וערך מבחנים הקשורים בתפקוד מוטורי. מבחנים אלו בוצעו כ-30 דקות לאחר העישון וחשף שיפור בתוצאות. כמו כן החוקרים ציינו כי המטופלים הראו שיפור בשינה ותוצאות כאב.  [10,11]

הפוטנציאל של קנאביס בטיפול בחולי פרקינסון הינו אדיר. למרות כי כיום מיוחס שיפור בתופעת התסמינים, מחקרים נוספים בתחום עשויים להוכיח את יעילותו של הצמח גם כתרופה ארוכת טווח.

סרטן

אחת ממשפחות המחלות הקשות והנפוצות ביותר בעולם הינה מחלת סרטן. אינספור סוגים של מחלות הקשורות אחת בשניה על ידי מאפיינים דומים, מהווים את המטרייה שהינה מחלת הסרטן. בכל סוגי הסרטן, תאי הגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת, סוחפים אחריהם כלי דם ובכך מצליחים לנדוד דרך רקמות ואיברים ולהתפשט בגוף עד מותו. מצב זה עלול להתחיל בכל מקום בגוף, באקראיות מסויימת. מחקרים מסויימים הצליחו לקשור גורמים הקשורים בתזונה, זיהום אוויר וקרינה להווצרות המחלה, אך קיימים מקרים רבים בהם התופעה פשוט מתפרצת. עד כה, אין תרופה חד משמעית לשום סוג של סרטן, ומרבית המחקרים נוגעים למניעה, עיכוב וטיפול בתסמיני המחלה. [12]

על רקע זה, חוקרים מחפשים בכל עת דרכי טיפול אפשריות על מנת למנוע ולעכב את התופעה. לא במפתיע, שימוש בצמח הקנאביס לטיפול בסרטן, עשה את דרכו בעולם המחקר ועורר תגובות שנויות במחלוקת כלפי היעילות של מרכיביו והפונטציאל הטיפולי שהוא מספק.

מחקר מקיף מ-2012, שנערך על ידי רופאים אמריקאים, נעזר ביותר מ-100 מקורות אקדמאיים על מנת לסקר את השפעותיו של צמח הקנאביס והקשר שלו למגוון מחלות הסרטן בארצות הברית. במחקר נערכו השוואות של מקורות ודיווחים שונים על מרכיבי הצמח, התמורות שלהם בטיפולים אונקולוגים (טיפולים הקשורים במחלות הסרטן) והשפעותיהם על המשתמשים. החוקרים סיכמו כי קיימות עדויות המצביעות כי לקנאביס עשויות להיות תכונות נוגדות סרטן, וזאת הם הפיקו ממבט על מחקרים בתחומים של עצירה והקטנה של גידולים בראש, ריאות, חזה, פרוסטטה, בלוטת התריס, לבלב, עור ועוד מספר איברים אשר הופיעו בהם גידולים סרטניים. החוקרים סיכמו כי ממצאים שונים בחקר הסרטן אינם חד משמעיים, וכי נדרש מחקר נוסף בכדי להבין את מנגנונים בהם החומרים הפעילים בצמח משפיעים על הגידולים, והשפעות נוספות בתור טיפול נלווה לכימותרפיה. [13]

למרות חוסר הוודאות בכל הנוגע ליעילותו של קנאביס כנגד מחלות הסרטן, מחקרים שונים ממקומות רבים בעולם, ממשיכים לערום ראיות המצביעות באופן חד משמעי על מנגנונים שונים ויעילות של מרכיבי צמח הקנאביס כנגד סוגי הסרטן השונים. אחד המחקרים, ביצע ניסוי בתאים של סרטן השד, ועשה שימוש בתמצית של קנאביס (או שמן קנאביס). תוצאות הניסוי הראו, כי כתלות במינון הניתן לתאים, התמצית הצליחה למנוע ביטוי גנים מסויימים בתאים אלו, המאפשרים לתאים לבצע הגירה. במלים אחרות, הסיקו החוקרים כי שמן הקנאביס עשוי להפחית גרורות של סרטן השד. [14] מחקר נוסף בתוך חקר סרטן השד מצביעים על השפעות של מולקולת ה-CBD על הקטנת הגידולים. [15]

קנאביס ברפואה המוגדרנית – אמנם הדרך ארוכה עד למציאת פתרון קבוע למחלת הסרטן, קנאביס הוכיח עצמו ככלי טיפולי המשפר את רמת חיי המשתמשים הסובלים מסוגי סרטן שונים. דיווחים על הקלה בבחילות, הקאות וכאבים הקשורים בסרטן והטיפול הכימותרפי, נעשו כבר משנים מוקדמות (משנות ה-70), ותועדו במחקרים קליניים רבים. על כן, חוקרים רבים מדגישים את הצורך לבצע ניסויים מרובים ואיכותיים, במרכיבי הצמח השונים, בכדי להביא לתוצאות המתכנסות להוכחה חד משמעית, כי צמח הקנאביס מסוגל לעזור למנוע ולעצור התפשטות של גידולים סרטניים. [16]

חרדות, דיכאון ומחלות נפשיות

הפרעות חרדה מוגדרות כמכלול של הפרעות נפשיות בעלות מאפיינים של תחושות חזקות של חרדות ופחד. חרדה היא דאגה כלפי אירועים עתידיים, כאשר הפחד הינו התגובה לאותם אירועים. להפרעות החרדה מגוון של סוגים, אשר מסוגלים להתבטא ברעידות וקצב לב מואץ. [17]

ההגדרה של דיכאון הינו מצב רוח ירוד והתרחקות מפעילות אשר עשויה להשפיע על מחשבות הפרט, התנהגותו, רגשותיו ותחושת הרווחה שלו. כל עוד תחושת הדיכאון הינה זמנית, כלומר מתרחשת כתגובה לאירוע מהחיים כגון אובדן, כישלון, היא נחשבת כחלק תקין מבריאות הנפש באדם. כאשר תקופת הדיכאון מתארכת, היא מתפתחת לדיכאון קליני, מצב המוגדר כהפרעה. [18]

למרות שחרדה ודיכאון הן שתי אבחנות שונות, לרוב הן מתקיימות באותו החולה, ועושות את הדיאגנוזה (אבחנה) והטיפול למאתגרים. מגוון של מערכות ביולוגיות לוקחות חלק בניהול מצבים אלו, וקשר קיים בהמצאות של שתי אבחנות אלו. [19]

למרות כי מחקרים רבים מדברים על ההשפעה השלילית של צמח הקנאביס ככלל, שני מחקרים בולטים בתחום החושפים בפנינו, כי המרכיב הפעיל בצמח, CBD, למעשה אחראי על ביצוע הפעולה ההפוכה למחלה. כבר בשנת 1984, מוסטי ושות', מצאו עדויות כי ל-CBD השפעות הנוגדות את פעילותו ההפוכה של THC, ומרגיעות מצבים של חרדה, במודלים של חרדה בעכברים. מחקר מתקדם יותר שלו, סיפק הרחבה על הנושא בביצוע של בחינות נוספות בתחום. במקביל, קבוצה ברזילאית ערכה ניסוי קליני, המדמה מצב חרדתי של עמידה מול קהל וסיפקה לנסיינים תרופות נוגדות חרדה קונבנציונליות ו-CBD. למרות כי מינוני ה-CBD שנדרשו היו גבוהים יותר, החוקרים קיבלו תוצאות חד משמעיות כלפי אופן פעולתו המרגיע של CBD עבור תרחיש הניסוי. [20] בהקשר של דיכאון, מחקר שנעשה בעכברים בעלי מודל מחלת דיכאון, מצא כי שימוש ב-CBD בעכברים, הצליח למתן את תסמיני המחלה, ועזר להם להשיג ציונים במבחנים שונים, אשר העידו על שיפור במצבם. [21]

מתוך מגוון מחקרים אלו, קיימת עדות גוברת כי המרכיב CBD שמקורו בצמח הקנאביס, עוזר בפועל לשפר תסמינים של דיכאון וחרדה. כמו כן, CBD נמצא כעוזר גם עבור מחלת הסכיזופרניה, שהינה מחלה נפשית קשה המלווה בשינוי של מצבי רוח, חזיונות ודמיונות. מחקרים מסוימים הראו כי קיימות עדות ליעילות של CBD גם עבור תנאי מחלה אלו. [22,23,24]

כאבים כרוניים

על פי האגודה הבינלאומית למחקר הכאב (IASP), כאב מוגדר כתחושה בלתי נעימה, גופנית ורגשית כאחד, הקשורים בנזק פוטנציאלי או ממשי של הרקמה, או מתואר במונחים של נזק כזה. יותר מכך, האגודה מגדירה כאב ניורופתי כאחד שנגרם עקב מחלה, או פצע במערכת העצבים הסומאטוסנסורית (הקשורה בחישה ותנועה). [25]

מחקרים בנושא של כאב, בפרט כאב נוירופתי, הביאו לפיתוח מגוון של תרופות בעלות השפעה מוגבלת ותופעות לוואי מרובות. עובדה זאת משכה את תשומת ליבם של החוקרים כלפי ערוצי טיפול חדשים, כאשר אחד המרכזיים בהם הינו הטיפול באמצעות קנאביס. אחד מהבולטים בתחום הינו מחקר דני, שערך סקירה ספרותית של השפעת הקנאבינואידים על כאבים כרוניים. המחקר כלל הסתכלות על תרופות שפותחו על בסיס קנאבינואידים כגון סאטיבקס (Sativex), נבילון (Nabilone), דרונבינול (Dronabinol). מסקנות החוקרים הראו כי קיימת השפעה רק במקרים שבהם זמני הניסוי היו ארוכים יותר מאשר כשבוע. הם הרבו להוסיף כי תופעות הלוואי של תרופות מסוג זה אינן מובנות במלואן ולכן יש לצרוך ולאשר מתן תרופות אלו ביתר זהירות. [26]

דלקות

ההתפתחות בהבנה של המערכת האנדוקנבינואידית, בפרט ההכרה כי קולטני הקנבינואידים CB₁ ו-CB₂ נמצאו בתאים של מערכת החיסון, מצביעה כי קנבינואידים משחקים תפקיד חשוב בוויסות של המערכת החיסונית. פיטוקנבינואידים, המולקולות המצויות באופן טבעי בצמח הקנאביס, באות באינטראקציה יחד עם המערכת האנדוקנבינואידית, והשפעתם נחקרת באופן מקיף במחקרים רבים. קנבינואידים אלו הראו יכולת להשתקת תגובות חיסוניות המתווכות על ידי תאי-T, בעיקר על ידי אפופטוזיס (מוות תאי) והשתקה של ציטוקינין וכימוקינים (תאי T הינם תאים במערכת החיסון, כאשר ציטוקינים וכימוקינים הינם חלבונים המהווים חלק מרכזי בתקשורת של תאי T ופעילותם). תצפיות אלו מספקות חלון טיפולי חדש עבור הטיפול במחלות דלקתיות ואוטואימנויות (אוטואימוני, כאשר מערכת החיסון בגוף מתקיפה תאים בריאים בגוף). [27]

אלצהיימר

אחת המחלות החמורות, אשר מתרחשות בגילאים המבוגרים הינה מחלת האלצהיימר. מחלה זאת הינה נוירודגנרטיבית (הרס של תאי עצב) מתקדמת וכרונית, ומאופיינת על ידי שלוש קבוצות תסמינים עיקריות. הראשונה, הינה הקוגנטיבית, ומאופיינת באיבוד זיכרון, קשיי שפה וקושי בביצוע פעולות. השניה, הינה בעיות פסיכיאטריות והפרעות התהנגותיות. תופעות כמו דיכאון, הזיות ואשליות, ומוגדרות כתסמיני לא קוגנטיבים. השלישית הינה קשורה בביצוע של פעולות יומיומיות בסיסיות כמו נהיגה וקניות וקיבלה הגדרה של הפרעה כלית, בשל המורכבות של הפעולות הנדרשות לביצוע. כלל תסמינים אלו הינם תוצאה של הרס תאי העצב במערכת העצבים המרכזית במוח בתהליך שעד היום, אינו הפיך. [28]

למרות הרקע המורבידי שבעתיד מטופלי האלצהיימר, חוקרים מסביב לעולם אינם מפסיקים לחפש הזדמנויות טיפול חדשות למחלה, ונעזרים במיטב הכלים שעומדים לרשותם, על מנת למצוא כיווני טיפול חדישים. אחד המחקרים שנעשה על מולקולת ה-THC, המצויה באופן טבעי בצמח הקנאביס, העלה תוצאות שהובילו את החוקרים למסקנה כי האופן בו THC מעקב את האנזים אצטיל-כולין אסטראז (AChE – אנזים המפרק את הנוירוטרנסימוטר אצטלין כולין הקשור באותות בין תאי עצב מוטורים), עוזר לטפל בתסמינים של המחלה, ואולי עם מחקר נוסף, לספק דרך טיפול אפשרית. [29]

בכדי לחזק טענה זאת, מאמר מסקר משנת 2014, סקר את כיווני המחקר  והתגליות החדשות בנוגע למערכת האנדוקנאבינואידית, והשפעת קנבינואידים עליה. מסקנת החוקרים הייתה כי ההשפעות הנראות לעין מצביעות על טיפול אפשרי למחלת אלצהיימר, שהינו יעיל, זול וללא ריבוי של תופעות לוואי. החוקרים ציינו במאמר כי נראה שבנוסף להקלת תסמיני מחלת האלצהיימר, במרכיביה הביולוגים השונים, קנאבינואידים הצליחו להראות גם שיפור במצבים ההתנהגותיים השונים שנובעים מהמחלה. [30]

כאשר מדובר בשימוש של צמח הקנאביס ומרכיביו לצורכי פיתוח תרופות, הרי שעולם המדע תומך במהלך לכיוון זה. בעתיד אנו עשויים לראות בשוק, תרופות המבוססות על מרכיבי הקנאביס, או אפילו כאלו המכילות תרכובות הנמצאות באופן טבעי בצמח.

מערכות העצבים

החלק האחרון שנדבר עליו במאמר זה הינו השפעת מרכיבי צמח הקנאביס על מערכות העצבים. בכדי להבין את מורכבות הפעילות, והתמורות המתרחשות בין מערכות העצבים השונות, יש צורך בידע מקדים נרחב. על מנת להקל את הקריאה של פסקאות אלו, נעשה שימוש נקודתי במונחים כנדרש.

נתחיל בהגדרה של מחלה או הפרעה נוירולוגית. הפרעות מסוג זה כוללות נזק לנוירונים (תאי עצב) במערכות העצבים השונות (אשר נמצאות בכל מקום בגוף) שהינו מבני, כימי או פעילות חשמלית שאינה תקינה. מחלות מסוג זה עשויות להיות אפילפסיה, פרקינסון, טרשת נפוצה ועוד רבות. בשנים האחרונות, גוברת העדות לכך שלחומרים הפעילים בקנאביס קיימות תכונות נוירופרוטקטיביות (המשמרות ושומרות על תקינות תאי העצב), ועשויות להוות חלק מטיפולים עתידיים במחלות מסוג זה.

מחקר עדכני מ-2017, מצא כי הנוכחות של המרכיב הפעיל THC, הצליחה לעורר נוירוגינזה (יצירת תאי עצב חדשים) ושיפרה ביצועי חשיבה בעכברים. [31] למרות שמחקר זה, דיבר באופן ספציפי על נוירוגינזה, מרבית המחקרים עוסקים בהשפעות הנוירופרוטקטיביות של המרכיב הפעיל CBD. בשורה של מחקרים, תוצאות הראו באופן מתמיד כי ל-CBD אכן תכונות שכאלה. החוקרים הצליחו להבין את המנגנונים הביולוגים המעורבים בפעילות זאת, תוך הבנה של התמורות בין CBD למרכיבי העצב השונים. מכאן משתמע כי CBD הינו אמצעי מניעה פוטנציאלי למחלות נוירודגנרטיביות רבות כגון אלצהיימר, טרשת נפוצה ועוד. [32,33,34]

לסיכום, העולם האקדמאי והטכנולוגיה העומדת בפני חוקרים, איפשרה לגלות תכונות רבות ומרכיבים של צמח הקנאביס, שעד כה נותר בשימוש רפואי בעולם העתיק. הבנה עמוקה של המרכיבים והאופן בו הם באים בתמורות עם המערכות הביולוגיות שבגופנו, פותח צוהר לפיתוח של תרופות חדשות, המבוססות על מקורות טבעיים. גילוי המערכת האנדוקנבינואידית, ומרכיביה, שופכת אור על האופן בו בני האדם וחיות אחרות באות באינטראקציה עם צמח הקנאביס, וכיצד התאפשר שהמרכיבים הפעילים בצמח תרמו לרפואת האדם מתקופות כה מוקדמות. במבט לעתיד, נוכל לצפות לשוק חדש המכיל תרופות זולות יותר ונגישות לחולים בכל העולם, בכך להאריך ולהרים את רמת חיינו.

קנאביס ברפואה המודרנית

Reference:

1. Zuardi, A.W. 2006. History of cannabis as a medicine: a review. Rev. Bras. Psiquiatr. vol.28 no.2
2. Gaoni, R. Mechoulam, 1964, Isolation, Structure, and Partial Synthesis of an Active Constituent of Hashish, J. Am. Chem. Soc., 86 (8), pp 1646–1647.
3. Mechoulam, Y. Shvo, 1963, Hashish—I : The structure of Cannabidiol, Tetrahedron, Volume 19, Issue 12, Pages 2073-2078.
4. Devane WA, Dysarz FA 3rd, Johnson MR, Melvin LS, Howlett AC, 1988, Determination and characterization of a cannabinoid receptor in rat brain, Mol Pharmacol. ;34(5):605-13.
5. Fisher RS, Acevedo C, Arzimanoglou A, Bogacz A, Cross JH, Elger CE, Engel J Jr, Forsgren L, French JA, Glynn M, HesdorfferDC, Lee BI, Mathern GW, Mosh? SL, Perucca E, cheffer IE, Tomson T, Watanabe M, Wiebe S, 2014, ILAE Official Report: A practical clinical definition of epilepsy . Epilepsia. 55 (4): 475–82.
6. A Thiele, MD, E.D Marsh, MD, J.A French, MDc, M. Mazurkiewicz-Beldzinska, MD, S.R Benbadis, MD, C. Joshi, MBBS, P.D Lyons, MD, A. Taylor, PhD, C. Roberts, PhD, K. Sommerville, MD, 2018, Cannabidiol in patients with seizures associated with Lennox-Gastaut syndrome (GWPCARE4): a randomised, double-blind, placebo-controlled phase 3 trial, Published online January 24, 2018
7. S. Kaplana, N. Stellaa, W.A. Catteralla, R.E. Westenbroeka, 2017, Cannabidiol attenuates seizures and social deficits in a mouse model of Dravet syndrome. PNAS. vol. 114. no. 42. Pages 11229–11234.
8. Devinsky, M.D., J.H. Cross, Ph.D., F.R.C.P.C.H., L. Laux, M.D., E. Marsh, M.D., I. Miller, M.D., R. Nabbout, M.D., I. E. Scheffer, M.B., B.S., Ph.D., E.A. Thiele, M.D., Ph.D., S. Wright, M.D., 2017, Trial of Cannabidiol for Drug-Resistant Seizures in the Dravet Syndrome. The new england journal of medicine. vol. 376 no. 21.
9. "Parkinson's Disease Information Page". NINDS. Date last modified: December 06, 2017 http://www.ninds.nih.gov/Disorders/All-Disorders/Parkinsons-Disease-Information-Page , Retrieved 10 March 2018.
10. A.M. van Vliet, R.A.P. Vanwersch, M.J. Jongsma, B. Olivier, I.H.C.H.M. Philippens, 2007, Therapeutic effects of ?9-THC and modafinil in a marmoset Parkinson model, European Neuropsychopharmacology 18, 383–389.
11. Lotan M.D,, T.A. Treves M.D., Y. Roditi M.D.; R. Djaldetti M.D., 2014, Cannabis (Medical Marijuana) Treatment for Motor and Non–Motor Symptoms of Parkinson Disease: An Open-Label Observational Study, Clinical Neuropharmacology: Volume 37 – Issue 2 – p 41–44.
12. "Defining Cancer". National Cancer Institute. Date last modified: February 9, 2015 http://www.cancer.gov/about-cancer/understanding/what-is-cancer , Retrieved 10 March 2018.
13. W. Bowles, C.L. O’Bryant, D.R. Camidge, A. Jimeno, 2012, The intersection between cannabis and cancer in the United States, Critical Reviews in Oncology / Hematology , Volume 83 , Issue 1 , 1 – 10.
14. Dana, M.H. Tajaddini, S.H. Javanmard , E. Jafari, A. Abed, M. Jamadi, G. Vaseghi, 2017, Cannabis sativa Extract Reduces Cytoskeletal Associated Proteins in Breast Cancer Cell Line, International Journal of Cancer Management: , 10 (5).
15. D. McAllister, R.T. Christian, M.P. Horowitz, A.Garcia ,P.Y. Desprez, 2007, Cannabidiol as a novel inhibitor of Id-1 gene expression in aggressive breast cancer cells, MCT: Volume 6, Issue 11.
16. I. Abrams M.D, 2016, Integrating cannabis into clinical cancer care, Curr Oncol. ;23(S2):S8-S14.
17. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, American Psychiatric Associatin (5th ed.). Arlington: American Psychiatric Publishing. 2013. pp. 189–195.
18. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, American Psychiatric Associatin (5th ed.). Arlington: American Psychiatric Publishing. 2013. pp. 195-200.
19. Gorman, M.D, 1996, COMORBID DEPRESSION AND ANXIETY SPECTRUM DISORDERS, DEPRESSION AND ANXIETY 4:160–168.
20. Mechoulam, L.A Parker, R. Gallily, 2002, Cannabidiol: An Overview of Some Pharmacological Aspects, Journal of Clinical Pharmacology ;42:11S-19S.
21. Shbiro, D. Hen-Shoval, N. Hazut, G. Zalsman, R. Mechoulam, A. Weller, G. Shoval, 2017, Anti-depressant-like effects of cannabidiol and cannabidiolic acid in genetic rat models of depression, European Neuropsychopharmacology , Volume 27 , S783 – S784.
22. Renard, C. Norris, W. Rushlow, S.R.Laviolette, 2017, Neuronal and molecular effects of cannabidiol on the mesolimbic dopamine system: Implications for novel schizophrenia treatments. Neuroscience & Biobehavioral Reviews. Volume 75, Pages 157-165.
23. Osborne, N. Solowij, K. Weston-Green, 2017, A systematic review of the effect of cannabidiol on cognitive function: Relevance to schizophrenia, Neuroscience & Biobehavioral Reviews. Volume 72, Pages 310-324.
24. McGuire, F.R.C.Psych., F.Med.Sci.; P. Robson, M.R.C.P., F.R.C.Psych; W.J. Cubala, M.D., Ph.D; D. Vasile, M.D., Ph.D; P.D. Morrison, Ph.D., M.R.C.Psych; R. Barron, B.Vet.Med., M.R.C.V.S; A. Taylor, Ph.D; S. Wright, F.R.C.P.(Edin), F.F.P.M; 2017; Cannabidiol (CBD) as an Adjunctive Therapy in Schizophrenia: A Multicenter Randomized Controlled Trial, The American Journal of Psychiatry.
25. 1994. IASP Taxonomy. [ONLINE] Available at: http://www.iasp-pain.org/Taxonomy. [Accessed 11 March 2018].
26. ?. Andersen, T.P. Enggaard, J. H?jsted, 2018, Cannabinoids for the treatment of neuropathic pain, Rigshospitalet Ugeskr L?ger 2018; 180.
27. Nagarkatti, R. Pandey, S. Amcaoglu Rieder, V.L. Hegde, M. Nagarkatti, 2009, Future Med Chem.; 1(7): 1333–1349.
28. Burns, S. Iliffe, 2009, Alzheimer’s disease, BMJ 2009; 338:b158.
29. M. Eubanks, C.J. Rogers†, G.F. Koob, A.J. Olson, T.J. Dickerson,K.D. Janda, 2006, A Molecular Link between the Active Component of Marijuana and Alzheimer's Disease Pathology,Mol. Pharm. , 3 (6), pp 773–777.
30. Aso, I. Ferrer, 2014, Cannabinoids for treatment of Alzheimer’s disease: moving toward the clinic, Front. Pharmacol., 05 March 2014.
31. A. Suliman, C.N. Mat Taib, M.A.Mohd Moklas, R. Basir, 2017, Delta-9-Tetrahydrocannabinol (∆9-THC) Induce Neurogenesis and Improve Cognitive Performances of Male Sprague Dawley Rats, Neurotoxicity Research Volume 33, Issue 2, pp 402–411.
32. C. Campos, M.V.Fogaça, A.B. Sonego, F.S.Guimarães, 2016, Cannabidiol, neuroprotection and neuropsychiatric disorders, Pharmacological Research, Volume 112, Pages 119-127.
33. Devinsky, M.R. Cilio, H. Cross, J.Fernandez-Ruiz, J. French, C. Hill, R. Katz, V. Di Marzo, D. Jutras-Aswad, W.G. Notcutt, J. Martinez-Orgado, P.J. Robson, B.G. Rohrback, E. Thiele, B. Whalley, D. Friedman, 2014, Cannabidiol: Pharmacology and potential therapeutic role in epilepsy and other neuropsychiatric disorders, Epilepsia Volume 55, Issue 6 Pages 791–802.
34. Mohammed, M. Ceprian, L. Jimenez, P.M Ruth , J. Martínez-Orgado, 2017, Neuroprotective Effects of Cannabidiol in Hypoxic Ischemic Insult. The Therapeutic Window in Newborn Mice, CNS & Neurological Disorders – Drug Targets  Volume 16, Number 1, pp. 102-108(7).
35. קנאביס ברפואה הטבעית