קוסמטיקת קנאביס
קוסמטיקת קנאביס – מקור המילה קוסמטיקה נח במונח קוסמטאה (cosmetae).
מילה זאת נועדה בכדי לתאר את העבדים באימפריה הרומאית שתפקידם נועד לרחוץ גברים ונשים בבשמים.
עוד בזמנים מוקדים יותר בהיסטוריה, כ-10,000 שנים לפני הספירה, במצרים העתיקה
נשים וגברים השתמשו במשחות ושמנים ארומטים על מנת לנקות את העור, לרכך אותו ולכסות על ריחות גוף שונים. אותם שמנים ומשחות היוו חלק בלתי נפרד משגרת ההיגיינה היומית של המצרים. מתוך השימושים הרבים, אותם מוצרים שימשו בין השאר כאמצעי הגנה מפני השמש והרוחות היבשות. לאורך ההיסטוריה, כמעט כל תרבות מצאה שימוש בהיצע המקומי, צמחיה וחי כאחד, בכדי ליצור מוצרי טיפוח והגנה מפני תנאי הסביבה.
עם התפתחות המדע המודרני והגישה של ממציאים לחומרים טהורים יותר וממוקדים יותר,תעשיית הקוסמטיקה פרחה ועד השנה 2022 תהווה נתח שוק של כ-429.8 מיליארד דולר. [1]
קוסמטיקת קנאביס – בזמנים המודרנים, יחד עם הגילוי מחדש של צמח הקנאביס בתרבות המודרנית ורתימתו לתחומי התעשייה השונים, עולה הדרישה לבדוק את תאימות הצמח וסגולותיו גם בתעשיית הקוסמטיקה. יד ביד, חוקרים ותעשיינים, צועדים לעבר הנדסה של מוצרים מבוססי קנאביס למגוון שימושים קוסמטיים ורפואיים העוזרים לטפח ולשמור על העור.
קוסמטיקת קנאביס – עור האדם הינו האיבר הגדול ביותר בגוף האדם. הוא שומר על איברנו הפנימיים והשרירים מפני נזקי הסביבה והינו מורכב משכבות שונות וסוגי תאים שונים היוצרים יחדיו פעולות שונות ומגוונות.
אפידרמיס – מורכב מקרניטוציטים (מספקים הגנה מפני מים וזיהום), תאי מרקל (משמשים לחישה של מגע או לחץ)
מלאנוציטים
(פעילותם מגדירה את צבע עורנו) ותאי לאהנגרן (בעלי תפקיד משמעותי במערכת החיסונית של העור). בנוסף, קצוות של תאי עצב המתפקדים כחיישני מגע, לחץ וטמפרטורה מסוגלים להגיע לשכבות הנמוכות של האפידרמיס.
דרמיס – רקמת חיבור סבוכה המורכבת מקולאגן. אלו הם סיבים אלסטים ורשתיים המיוצרים בעיקר על ידי פיברובלאסטים (תאים המסנטזים מטריצה חוץ-תאית, החומר המקיף את התאים ומספק להם תמיכה מבנית וקולאגן). אל הדרמיס מסופק דם והינו ומכיל רשת סבוכה של עצבים. כמו כן, הדרמיס מהווה את ה"בית" של זקיקי השיערה ובלוטות הזיעה.
היפודרמיס – בנוי מאדיפוציטים (תאי שומן), פיברובלאסטים ומאקרופאג'ים (חלק מהמערכת החיסונית). גם שכבה זאת מצויידת בסיבי עצבים וכלי דם.
שכבות העור השונות וסוגי התאים המגוונים מרכיבים מערכת תקשורת ורב-תאית מורכב ויוצרת מגוון של פונקציות
העוזרות לשמור על שיווי משקל פיזיולוגי בעור. חלק מפעולות אלה הינן חסימה והובלה סלקטיבית של חומרים מן הסביבה,
חישה של לחץ וטמפרטורה, הפרשה של זיעה לקירור ושומן להגנה, טמפרטורה ותקשורת עם המערכת החיסונית ליצירת חומרים מתווכים אשר מסייעים בהגנה מפני זיהומים ותחלואות שונות.
המערכת האנדוקנאבינואידית (ECS) הינה סט של קולטנים ומולקולות המצוייה בכל היונקים ובעלת תפקידים
רבים החל בוויסות תיאבון וכאב ועד למלחמה בדלקות, פציעות ואף סרטן. מחקרים רבים שנערכו על חלקי המערכת
ומרכיביה מצאו כי לא רק שהמערכת קיימת גם בכמעט כל המערכות איברים הפריפריאליות (עור, עצבים וכו'…). יותר מכך, חוקרים מצאו כי ל-ECS תפקידים בשכבות העור השונות. המערכת נמצאה כמווסתת בתהליכים הקשורים לגידולים, אלרגיות,
לקות, גירודים וכאב, מחלות עור כגון פסוריאזיס, אקנה, גדילתה של שיערות, עור יבש ואקסזמה. ה-ECS ניתן לתיווך על ידי פיטוקנאבינואידים אשר אלו הקנאבינואידים המצויים בצמח הקנאביס (THC, CBD וחומרים פעילים אחרים) וכאן גלום סוד ההצלחה ביצירת מוצרי קוסמטיקה מבוססי קנאביס. [2]
קוסמטיקת קנאביס –מחלת העור הקרוייה בשם פסוריאזיס מאופיינת בגדילה בלתי נשלטת של תאי עור עד כעשר פעמים יותר מהקצב הרגיל. כאשר התאים התחתונים מגיחים לפני השטח ומתים, עצם נפחם גורם למשטחים בולטים אדומים בעלי קשקשים לבנים. קיימים סוגים רבים למחלה זאת ואלו רק מתחרים בסיבות הגורמות לתופעה. בין סיבות אלו הן לחץ נפשי, טראומה וזיהום הנגרם ממשפחת החיידקים הסטרפטוקוקים. [3.1] מחקר מ-2007 מצא כי באמצעות שימוש בפיטוקנאבינואידים
קיים פוטנציאל לטיפול רפואי במחלת הפסוריאזיס. בכדי לנסות לכמת את השפעת הפיטוקנבינואידים על המחלה ויעילותה, החוקרים השתמשו ב-THC,CBD,CBN ו-CBG על רקמת תאי עור אנושיים. בהינתן וחומרים אלו יצליחו לעכב פרוליפרציה (גידול במספר תאים)
של קרטינוציטים תוך אספקת עדות למעורבות של קולנטי ה-ECS, ניתן יהיה להניח כי קיים פונטציאל טיפולי לפיטוקנאבינואידים.
התוצאות הראו כי היה קיים עיכוב של פרופליפרציה עבור כל הקנבינואידים באופן התלוי בריכוז החומר בקולטנים הבלתי
סלקטיבים וקולטני CB-2 הראו עיכוב חלקי. מתוך תוצאות אלו הסיקו החוקרים כי אמנם לא נמצא קשר ישיר בין ה-ECS לבין
עיכוב הקרטינוציטים, אכן התקיים עיכוב ולכן קנבינואידים מהווים פוטנציאל לטיפול במחלה זאת. [3.2]
קוסמטיקת קנאביס – מלבד הפן הטיפולי, תעשיית הקוסמטיקה התעניינה בצמח הקנאביס עכב הימצאות גבוהה של שמן בזרעי הקנאביס (25-35%) ופרופיל מועדף של חומצת שומן בלתי רוויה המורכבת מכ-50-60% חומצת שומן לינולאית וכ-20-25% של חומצת שומן אלפא-לינולנית. השמן מכיל גם כן כמות מסויימת של חומצת שומן גמא-לינולנית. שלושת התרכובות מעוררות עניין בטיפולי עור מכיוון והן חומרי מבנה בפוספוליפידים (חומצות שומן המוצמדות לראש המורכב מקבוצת פוספאט)
ובכך משפיעים על המרקם שלו, הובלת אלקטרוליטים ופעילות הורמנולית. בנוסף כפי שקראנו, החומצות גם אחראיות על גירוי של המערכת החיסונית בעור. [4]
מקורות
- http://asiapharmaceutics.info/index.php/ajp/article/download/260/121
- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2757311/פסוריאזיס
- http://www.webmd.com/skin-problems-and-treatments/psoriasis/understanding- psoriasis-basics#1
- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17157480
- http://orgprints.org/6929/1/JIHvogl2004_hempFATTYacid.pdf
