קולטן CB3 בגופנו
קולטן CB3 – הקדמה
קולטן CB3 – הגילוי של המערכת האנדוקניבואידית עשוי להיות פריצת הדרך המשמעותית ביותר על האנטומיה האנושית במאה האחרונה.
מאז שהקנבינואידים הראשונים התגלו והגילוי של הקולטנים CB1 ו- CB2 הפך לידיעת הציבור התנועה להביא את צמח הקנביס ביחד עם סגולותיו הרפואיות לאנשים כבר בלתי ניתנת לעצירה. קולטני CB1 ו- CB2 הם קולטנים הממוקמים בכל הגוף של כל יונק חי במה שידוע כמערכת אנדוקנבינואידית. קולטנים קנבינואידים כגון קולטני CB1 ו- CB2 הם קולטנים ביוכימיים שמקבלים אותות כימיים ממקור חיצוני למולקולה שלהם. סימנים אלה נחשבים לאיתות עצבי רדום ללא הכנסת קנבינואידים מקנביס לגוף.
המערכת האנדוקניבואידית והרצפטורים עובדים ביחד עם פיטוקניבואידים מצמח הקנביס על מנת לספק לחולים מגוון רחב של סגולות רפואיות.
המערכת האנדוקניבואידית היא חלק חיוני ממערכת העצבים שעוזרת לווסת תהליכים פיסיולוגיים כמו למשל: כאב, תיאבון, תהליכים קוגניטיביים ועוד.
זאת הסיבה העיקרית שבגללה צמח הקנביס יכול לספק כל כך הרבה סגולות רפואיות.
בשנים האחרונות, התפתחות של המחקר על המרכיבים השונים במערכת האנדוקניבואידית והתמורות שלה עם מערכת העצבים ושאר מערכות שונות בגופנו, הביאו לתגליות רבות וחשובות להבנה ולרתימה של הסגולות הרפואיות של צמח הקנביס.
מחקר נוסף
לאחרונה (סוף 2018) התפרסם מחקר נוסף על מרכיבי מערכת אנדוקנבינואידים, החוקרים מצוות המחקר גילו כי יש עוד מולקולה שיכולה להיות מסווגת כקולטן הקנבינואידי השלישי או CB3. מולקולה זו הידועה כ- GPR55 נמצאה בסוף שנות התשעים באזורים שונים במוח: בתלמוס, במוח הקטן ובהיפוקמפוס. מחקר עדכני יותר מצא גם את הקולטן CB3 בבלוטת יותרת הכליה, בדרכי העיכול ובטחול.
GPR55 נמצא גם בתאים סרטניים אשר יכולים לפתוח את הדלת שלנו ללמוד יותר על הסרטן עצמו יותר מאשר אי פעם בעבר. אם מולקולה זו מסווגת כ-CB3, יכולה גם מתכוון הבנה חדשה לגמרי של איך להילחם טוב יותר במצבים רפואיים קטלניים כגון סוגים שונים של סרטן. העובדה שיש עוד קולטן במערכת הקניבואידית רק מחזקת את הסברה שאנו רק התחלנו לגלות את קצה המזלג של המערכת האנדוקניבואידית והסגולות הרפואיות שהיא יכולה לספק לנו.
המקורות המדעיים לגילוי קולטן CB3
קולטן CB3 – לאחר שממשלת ארצות הברית אפשרה סוף סוף למדענים לחקור את השימושים הרפואיים האפשריים של הקנביס, כל הממדים של הביוכימיה האנושית שקודם לכן היו קיימים בצללים נעו לפתע למיקוד. שנות התשעים הובילו את גילוי המערכת האנדוקנבינואידית – מרכיב חיוני וחשוב במערכת העצבים המרכזית, הממלא תפקיד בכל דבר, החל מתהליכים קוגניטיביים ותחושת כאב, ועד רגולציה של תיאבון ופעילות גופנית.
הגילוי של המערכת האנדוקניבואידית היה גילוי העשור. בחלון צר להפליא, המדע זכה להבנה עמוקה יותר של האופן שבו הגוף מנהל ומסדיר את עצמו. בשנים שחלפו מאז שנפתחה תיבת פנדורה זו, "המתנות ממשיכות לזרום החוצה", כאשר בכל חודש מתפרסמים עשרות מחקרים מדעיים בנוגע לקנביס וסגולויות הרפואיות שכולן נשענות על התמורות בין הקניבואידים שבצמח הקנביס לקולטנים שבמערכת האנדוקניבואידית.
גילוי המערכת אנדוקניבואידית סיפק פריצ דרך בהבנה של כל כך הרבה תחומים של החוויה האנושית, ובנוסף היא קרקע פורה מאוד למחקר. זה כמו כאשר האירופים "גילו" את אמריקה כך גם גילוי המערכת האנדוקניבואידית פתחה עולם חדש למדע.
רק שבמקום טבק, זהב ומעיין הנעורים, המערכת האנדוקנבינואידית מבטיחה טיפול במצבים בריאותיים שונים כמו: סרטן, הפרעות אוטואימוניות ודיכאון. הגילוי של המערכת האנדוקניבואידית הביא את תקופת הרנסנס של הקנביס שאנו חווים עד היום. השחקנים המשמעותיים ביותר במערכת האנדוקניבואידית הם שני הקולטנים הקנבינואידים הנפוצים ביותר המכונים: CB1 ו CB2.
מולקולות אלה הן היכן שקורה הקסם כאשר החומרים הקניבואידים מצמח הקנביס חודרים אל גופנו
כמו כל הקולטנים הביוכימיים, CB1 ו- CB2 הם מולקולות חלבון המקבלות אותות כימיים מחוץ לתא. אפשר לחשוב עליהם כמו החלק השחור הקטן מתחת הטלוויזיה שלנו, אליו אנו מכוונים את השלט כאשר אנחנו רוצים להדליק את הטלוויזיה, ברגע שכיוונו ולחצנו על השלט הוא שולח או לאותו אזור בטלוויזיה וכאשר האות מתקבל ה"קולטן" בטלוויזיה מופעל ונכנס לפעולה שמדליקה את הטלוויזיה.
כך גם הקולטנים במערכת הקניבואידית, נכנסים לפעולה לאחר קבלת האות מחומרים קניבואידים מצמח הקנביס, רק שכאן במקום להדליק את הטלוויזיה הקולטנים במערכת האנדוקניבואידית "מדליקים" שלל סגולות רפואיות.
קולטן CB3 – במשך שנים רבות, CB1 ו CB2 עמדו לבד. אבל עכשיו, מדענים זיהו קולטן קנבינואידי חדש, שיכול לפתוח פתח חדש של אפשרויות ריפוי. המולקולה המדוברת נרשמה בשם GPR55, אך לאחר מספר שנים שונה שמה ל- CB3. המולקולה עצמה התגלתה לראשונה בשנת 1999 בחלקים שונים של המוח. המחקר מצא את המולקולה החלבונית הזאת באזורים שונים במוח ולאחר מספר שנים, מחקר נוסף הצליח למצוא את קולטן CB3 במקומות שונים בגוף ובעיקר במערכת העיכול, באיברים כמו- הטחול, המעיים, הלבלב ובלוטת יותרת הכליה.
מחקרים נוספים
מחקרים נוספים שהתפרסמו מאז מצאו קשר רב בין קולטן CB3 לתאים סרטניים. בדיקות מעבדה הוכיחו הצטברות של הקולטן סביב תאים סרטניים, מה שרק חיזק את דעת הקהילה המדעית שקולטן זה רלוונטי במיוחד להבנה והמלחמה שלנו בתאים סרטניים. חוקרים שונים שעבדו מספר שנים עם הקולטן המדובר (CB3) צופים לו תפקיד משמעותי במלחמה נגד סרטן ובסגולות המוכחות של צריכת קנביס להקלה ולמלחמה בסרטן.
בחודש דצמבר 2007, צוות של מדענים שוודים פרסם את הממצאים שלהם אודות המחקר שביצעו על GPR55 במגזין הבריטי Journal of Pharmacology. הכותרת של המאמר "קולטן יתום GPR55 הוא קולטן הקנבינואידי החדש". באותו גיליון של British Journal of Pharmacology, צוות של חוקרים מסקוטלנד פרסם את הממצאים שלו על הקולטן CB3 וצוטט: "GPR55: חבר חדש של שבט קולטני הקנבינואידים" .
פרסומים אלה מסמכים על החלבון GPR55 שאחר כך נקרא 3CB גרם למהומה בקרב עמיתיהם של החוקרים ובמיוחד בקרב חברות התרופות שהתחילו מיד לעקוב אחר התפתחויות בנושא, בשל הפוטנציאל הגדול של הבנת המערכת האנדוקניבואידית לרתימתה לתועלת אנושית.
הפרופיל של קולטן CB3
קולטן CB3 – מולקולה זו שונה לחלוטין מ CB1 ו CB2, אשר חולקים הרבה מאפיינים דומים. לעומת זאת, GPR55 חולק פחות מ -15% מחומצות האמינו שלה עם שני הקולטנים הנוספים והמוכרים שבמערכת האנדוקניבואידית.
כלומר, יתכן כי מולקולה זו, אשר בכל רחבי המוח שלנו ולאורך כל כמה חלקים חיוניים אחרים בגוף שלנו, פועלת בצורה חדשה ושונה ממה שחשבנו אפשרי. זה יהיה כמו לגלות כי עצבים בבהונות שלך לא מגיבים למגע באותו האופן שבו קצות האצבעות שלך מגיבות; שבמקום להרגיש מגע פיזי מרגישות שדות מגנטיים. כך גם לקולטן הCB3 מאפיינים שונים מקודמיו אשר באים לידי ביטוי בסגולותיו.
קולטן G הוא חלבון מוצמד 55 הידוע גם בשם GPR55 שהוא קולטן G ומקודד על ידי הגן GPR55.
GPR55, יחד עם GPR119 ו GPR18, הם קולטני קנבינואידים חדשים שהתגלו בשני העשורים האחרונים.
ההצמדה של קולטן זה (CB3) לחלבון G וההפעלה של קולטן CB3 הוכחה כמובילה להפעלה של שלושה חלבונים
מוכרים וחשובים לבריאות תקינה של גופנו:
1) RHOH – חלבון האחראי לבניית תאים בעצמות ולהחלמה של עצמות מפציעה.
2) CDC42 – חלבון המווסת חלוקה של תאים באופן בריא ומגן על תאים מסרטן במהלך החלוקה התאית.
3) RAC1 – חלבון חשוב בעל שלושה תפקידים מרכזיים ביניהם גם- מניעה של התחלקות תאים סרטניים וויסות כמות הסוכר בדם, בנוסף לוקח חלק במספר רב של פעולות פיסיולוגיות.
קולטן CB3 – הקולטן CB3 מופעל על ידי איתותים ממספר מולקולות שאנו יכולים לקבל מצמח הקנביס, ביניהם THC, אנאנדמיד, 2-AG (חומצה שומנית המתחברת גם לCB1 וCB2. הראיות שהצתברו בשנים האחרונות מראות כי GPR55 משחק תפקיד רלוונטי בטיפול בסרטן ופותח את האפשרות לשקול את הקולטן CB3 כיעד טיפולי חדש וביומרקר פוטנציאלי באונקולוגיה. ביומרקר הוא אינדיקטור לזיהוי ומדידה של נוכחות מחלה ומעקב אחרי מצב התפתחותה. במובן הרחב, סמן ביולוגי הוא כל דבר שיכול לתת אינדיקציה למצבו הפיזיולוגי של אורגניזם כלשהו. לסמנים הביולוגיים תפקיד מרכזי ברפואה הביולוגית, באבחון מוקדם של מחלות ובמניעתן. כך שניתן להשתמש גם בקולטן CB3 לגלות תאים סרטניים בגופנו.
*בנוסף מספר מחקרים שהתפרסמו ב5 השנים האחרונות, הצליחו להוכיח קשר ופעילות של קולטן CB3 בבניית תאי עצם, הספקת דם לתאי העצם והגנה מפני אוסטאופורוזיס (מחלה בה נפגם מבנה רקמת העצם).
*בתמונה- מיקומים של CB3 בגוף.
CB3 במחקר המדעי
קולטן CB3 – כעת נפנה לסקירה של המחקרים העדכניים והרלוונטיים ביותר בנוגע לקולטן CB3 סגולותיו הרפואיות ותמורותיו עם מערכות הגוף.
רקמת העצם
1) קולטן CB3 והשפעתו על תאי רקמת העצם (אוסטואוקלסט) – במחקר שהתפרסם בשנת 2009 על ידי צוות מחקר מאוניברסיטת אברדין שבבריטניה. צוות המחקר ביקש לבדוק את ההשפעות של קולטן CB3 על תאי העצם בהשוואה לקולטנים CB1 וCB2 שהוכחו בעבר כלוקחים חלק בבניית תאי העצם ורקמות העצם, או במילים אחרות, צוות המחקר ביקש לבדוק ולמפות את הפעילות של CB3 על הביולוגיה של העצמות.
צוות המחקר גילה שהקולטן הזה קיים בכמויות גדולות מאוד באוסטאוקלאסטים שהם קבוצה אחת של תאים מתוך שלושה קבוצות רקמת העצם. צוות המחקר גילה שCB3 משפר את הספיגה של סידן לתאים מסוג זה ומשפרים את בריאות העצם כתוצאה מכך. בנוסף צוות המחקר קבע שעובדות אלה יכולות להפוך את קולטן CB3 ככלי לטפל באוסטאופורוזיס. קולטני GPR55 נמצאים בצפיפות על אוסטאוקלסטים הנדרשים לתקן את העצם. שבירת עצם זקוקה על מנת שהגוף יבנה רקמת עצם חדשה ועל מנת לשמור על העצמות חזקות.
במחלות כמו אוסטאופורוזיס, אוסטאוקלסטים יכולים להיכנס למצב של פעילות יתר וכתוצאה מכך להפסד של תאי ורקמות העצם. לכן, הרעיון הוא כי אנטגוניסטים לקולטן GPR55 עשויים לסייע לשמור רמת הפעילות שלהם ברמה תקינה.
*מחקר אחר שהתפרסם שנה לפני הצליח להוכיח שהפעלה של קולטן CB3 מגבירה את כמות הפרשת הסידן אל תוך תאי העצם.
קרוהן וכיב קיבה
2) קולטן CB3 להגנה מפני דלקות מחלת קרוהן וכיב קיבה – במחקר שהתפרסם בתחילת שנת 2019, צוות מחקר מ7 אוניברסיטאות בבריטניה, ביקש למפות את הסגולות הרפואיות שמופיעות לאחר הפעלת קולטן CB3 לטיפול בדלקות ובכיב קיבה שהוא שם כולל למספר סוגים של פצעים פתוחים ברקמות שונות בגוף.
המחקר התמקד בביולוגיה שמאחורי הסגולות של קולטן CB3 ברמה התאית על דלקות ובעיקר באזור המעיים ומערכת העיכול. מסקנות המחקר היו שזקוק עוד מידע מדעי ומחקרים נוספים על מנת למפות באופן מלא ורחב את הסגולות של קולטן CB3 לדלקות במעיים, על מנת להגיע למסקנה חד משמעית, אך ציינו את הסגולות שהצליחו למפות, כמו הפרשה מוגברת של סידן וחומרים כימיים שונים של מערכת החיסון ושל פעולות "מחדשות" רקמה באזורים שנפגעו עקב דלקות.
קניבואידי אצילי
3) CB3 קולטן קניבואידי אצילי – במחקר שהתפרסם בשנת 2007, צוות מחקר משני אוניברסיטאות מברזיל שלקחו חלק בפרויקט שממומן על ידי חברת סטארט אפ של תרופות. צוות המחקר ביקש לעצב את הפרופיל של הקולטן CB3 על מנת לקבוע את סוגו והאם הוא באמת ראוי לשם CB3 או שהוא פשוט חלבון נוסף הקיים במערכת האנדוקניבואידית שבגופנו. צוות המחקר גילה והוכיח שלCB3 מספר מאפיינים אשר מאששים את קביעתו כקולטן השלישי "האצילי" במערכת האנדוקניבואידית.
צוות המחקר בדק בתנאי מעבדה את החלבון ומצא שיש לו מאפיינים דומים לחבריו CB1 וCB2 במיוחד בכל מה שקשור לאותות שהוא שולח לתאים בגוף ולדרך שבו הוא מסונטז מהDNA של תאים בגופנו.
נתונים אלה מצביעים על כך ש- GPR55 הוא קולטן קנבינואידי חדשני, ופרופיל הליגנד שלו ביחס ל- CB1 ו- CB2 המתואר כאן יאפשר את התיחום של הפונקציה הפיזיולוגית שלו כקולטן קניבואידי אצילי.
סרטן השד
4) קולטן CB3 כביומרקר לסרטן השד – במחקר שהתפרסם השנה (2019) וכלל צוותי מחקר מ186!!! מכוני מחקר ואוניברסיטאות מ: ארצות הברית, פינלנד, ספרד, גרמניה, הולנד, צ'כיה, פרו, ברזיל, אילנד, סרי לנקה, הודו ומקסיקו. צוותי המחקר ביקשו לבחון ולקבוע "ביומרקרים" לזיהוי סרטן השד ובחנו מספר רב של חומרים ביולוגיים, טבעיים ומלאכותיים.
ביומרקרים הם אינדיקטורים לזיהוי ומדידה של נוכחות מחלו ומעקב אחרי מצב התפתחותן ובמקרה זה כלי לזיהוי תאי סרטן בשד. צוות המחקר מצא שקולטן CB3 יכול לשמש ככלי לזיהוי סרטן השד, זאת בשל העובדה שהוא "נצפה" בניסויים רבים בסביבת הגבולות של תאים סרטניים בשד.
צוותי המחקר השונים הצליחו לתעד ברמה התאית, התקבצויות של CB3 מסביב לתאים של סרטן השד.
צוותי המחקר קבעו במסקנותיהם שניתן להשתמש בקולטן CB3 לזיהוי ובקרה של סרטן השד והמליצו על המשך המחקר בתחום על מנת למפות את סגולותיו ופעילותו של קולטן CB3.
סרטן
5) קולטן CB3 למלחמה בסרטן – במחקר שהתפרסם בשנת 2018 והתבצע על ידי צוות מחקר משני אוניברסיטאות מפורסמות מבלגיה.
צוות המחקר ביקש למפות את האופן שבו אנו יכולים לרתום את CB3 למלחמה בסרטן.
צוות המחקר גילה שלקולטני GPR55 (CB3) יש פוטנציאל עצום בלחימה במגוון סוגי סרטן משום שהקולטן GPR55 נראה מעורב עם צמיחה סרטנית.
במקרים רבים של מחלות סרטן נמדדת רמה גבוהה של LPA(חומצה הנמצאת בתאים סרטניים) אשר כמה מדענים מפרשים כבעלי פוטנציאל להצביע על קולטן GPR55 פעיל יתר על המידה כסיבה פוטנציאלית לסרטן. המחקר הוכיח שCB3 מגביר את הזיהוי של המערכת החיסונית לLPA וכך מונעה את ההתפתחות של התאים הסרטניים דרך מניעתם בעזרת המערכת החיסונית.
לטיפול כימותרפי
6) CB3 מוריד את סיכויי ההישרדות של תאים סרטניים לטיפול כימותרפי – במחקר שהתפרסם בשנת 2016, צוות מחקרי מ3 מכוני מחקר שבבולטימור ארצות הברית, בין מכוני המחקר שלקחו חלק במחקר נמצא גם מכון המחקר האמריקאי הלאומי לבריאות הציבור. צוותי המחקר ביקשו לבדוק את הפוטנציאל של הקולטן הקניבואידי CB3 לפגוע בעמידות של תאים סרטניים מפני הטיפול הכימותרפי.
צוות המחקר בדק את הפעילות של CB3 במערכת האנדוקניבואידית על חולי סרטן הלבלב ומצא שפעילות כימית\ ביולוגית שCB3 משמש כמקדם דרך איתותים כימיים בצורת מקטעי DNA אשר מפעילים פעולות ביולוגיות המקשות ופוגעות בעמידות של תאים סרטניים לטיפול הכימותרפי.
צוות המחקר נתן לחולים בסרטן הלבלב שמן CBD ובדקו את האינטראקציה של החומרים הקניבואידים עם החלבון CB3 ומדד את ההשפעה של מספר טיפולים כימוטרפיים.
מסקנות המחקר היו שCB3 לוקח חלק משמעותי בסגולות של קנאביס לטיפול בסרטן ומקדם חלק מהפעילויות הביולוגיות ששייכנו עד עכשיו לקנאביס רפואי.
הסגולות המוכחות של קולטן CB3
קולטן CB3 – למרות ההיסטוריה המדעית הקצרה וההכרות הקצרה של העולם המדעי עם החלבון\ קולטן CB3 שלוקח חלקת במערכת האנדוקניבואידית, CB3 צבר כבר מספר מחקרים מדעיים שהצליחו להוכיח את סגולותיו לטיפול במספר רב של מחלות ומצבים רפואיים:
בין סגולותיו המוכחות ניתן למצוא:
1) סגולה לזהות תאים סרטניים.
2) סגולה לטפל בדלקות בקיבה ובפצעים ברקמות מערכת העיכול.
3) סגולה לשיפור בריאות וצפיפות תאי העצם.
4) סגולה לטיפול בלחץ דם גבוה.
5) סגולה להורדת רמות הסוכר בדם.
6) סגולה לשיפור פעילותם של רקמות שומן.
7) סגולה ליצירה מוגברת של קרישי דם במקרה פציעה.
8) וויסות מערכת החיסון.
9) וויסות הפרשת האינסולין.
10) סגולה לוויסות ויטמין D3.
המחקר המדעי אודות סגולותיו של CB3 עדיין נמצא בחיתוליו אך כבר הספיק לספק לנו תשובות רבות לגבי סגולותיו ותפקידיו במערכת האנדוקניבואידית ובגופנו.
לסיכום
קולטן CB3 – גילוי של שכבה חדשה של המערכת האנדוקניבואידית מביאה עימה פוטנציאל עצום ללמד אותנו על האופן שבו הגוף שלנו מתפקד – ומסוגל להילחם במחלה, כולל מחלות הסרטן. התפקיד השלם של קולטן CB3 במערכת האנדוקניבואידית ובגופנו עדיין לא מובן לחלוטין אך בזכות המדע המודרני אנו זוכים להבין לעומק את הבסיס לסגולות של קנביס רפואי לבריאות תקינה של גופנו.
למרות שקולטן זה מוכר לקהילה המדעית כבר 20 שנה, הוא עדיין שחקן חדש באוזניהם של חובבי קנביס ומומחים קנביס רבים. בזכות החשיבות והתוצאות המעודדות של הטיפול בקנביס רפואי, אנו חייבים להבין לעומק את כל מרכיבי המערכת האנדוקניבואידית על מנת לרתום אותה באופן המוצלח ביותר לטובת בריאותנו והגילוי סביב קולטן CB3 הוא צעד משמעותי בכיוון זה שיוביל אותנו להבנה טובה יותר של הגורמים שמאחורי הסגולות הרפואיות של קנביס רפואי.
מקורות
1) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22820167
2) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19805329
3) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30876876
4) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2095107/
5) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18263732
6) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26669245
7) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19647110
8) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17054996
9) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30988301
10) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22454039
11) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21078544
12) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19647110
13) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31024307
14) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27423937
15) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26408156
16) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28029647
17) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28954820
18) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28673732
19) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26588872
20) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29588059
