ליצנות רפואית

הסגולות הרפואיות של ליצנות רפואית

ליצנות רפואית – ליצנות רפואית היא ענף תומך לתחום הרפואי, הליצנות הרפואית רותמת את ההומור ככלי טיפולי להשגת שיפור באיכות חייהם של החולים,  בתפקודם, ברמת היחסים שלהם עם הסובבים אותם ובמצבם הבריאותי.

זהו תחום ברפואה האלטרנטיבית בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים שנעשה על ידי ליצנים מיוחדים הנקראים "ליצנים רפואיים", ובו נעשה שימוש בכוחו המרפא של ההומור לצורך שיפור באיכות חייהם, בתפקודם במחשבתם בהרגשתם ובמצבם של חולים. ליצנות רפואית הוא מקצוע מרתק,  המקנה תחושת שליחות אמיתית ועבודת קודש של ממש.

הליצן הרפואי משתלב בצוות הרפואי

האהבה הרבה לה זוכים הליצנים הרפואיים,  חיוכי הילדים החולים והוקרת המשפחות שלהם,  מהווים גמול חסר תקדים; הליצן הרפואי משתלב בצוות הרפואי, ואחראי למעשה על ליווי החולים והנעמת זמנם הפנוי בין הטיפולים, כאשר הוא משמש כמעין חבר קרוב של החולים, ומסייע בידיהם לקבל את העובר עליהם בדרך חיובית.

דמות בולטת בהתפתחות הליצנות הרפואית היא ד"ר ויליאם פריי, רופא ההומור, פריי טוען כי הצחוק מביא לעלייה בהתרבות התאים החיסוניים. בנוסף, הצחוק מפעיל שרירים רבים בגוף ומרפה שרירים אחרים, גורם לעליה בקצב הלב ומעלה את צריכת החמצן.

ליצנים רפואיים החלו לעבוד לראשונה בבתי חולים בארה"ב באמצע שנות השמונים,  וכיום השימוש בהם נפוץ במרבית בתי החולים בעולם המערבי, כמו גם בישראל. ליצנים רפואיים מקצועיים החלו לעבוד בבתי חולים בעיר ניו יורק בשנת 1986 במסגרת תוכנית שנקראה "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול", שהוקמה על ידי מייקל כריסטנסן. כריסטנסן טבע את המשפט: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

מייסדי הענף

אחד ממיסדי הענף שעל סיפור חייו נעשה הסרט המפורסם על הנושא בכיכובו של רובין וויליאמס ז’’ל והוא פאץ' אדמס, שב-1972 הקים עם עמיתיו מוסד לטיפול בשיטה הליצנות בווירג'יניה המערבית.

בעשור הראשון של המאה ה-21, מועסקים ליצנים רפואיים במוסדות רפואיים באירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וישראל, ומיעוטם פועלים בהתנדבות. הליצנים הרפואיים נקראים בשמות שונים: בארצות הברית משתמשים בכינוי "רופאים ליצנים", על אף שאינם רופאים, בישראל הם נקראים "ליצנים רפואיים" או "ג'לולוגים", ובאירופה בשמות שונים, לדוגמה, "ליצנים מיוחדים", "ליצני בתי חולים" בצרפתית, ו"ליצנים קליניים" בהולנדית.

הליצנים הרפואיים לא התקבלו בבתי החולים כדבר מובן מאליו, עד לשנת 2009, היו רופאים שפקפקו בתועלתיות פעילותם, ויש אף הרואים בהם מקור הפרעה וטרדה, בפרט בחדר הניתוח. אחרים ראו בהם גימיק תקשורתי של בתי החולים, עם זאת, הולך ומתרחב מעגל בתי חולים המעסיקים ליצנים רפואיים כעובדים מן המניין, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם.

הליצן הרפואי

ליצנות רפואית – ההומור והצחוק משעשעים בני אדם, מיטיבים עמם ועשויים להקל עליהם את ההתמודדות עם מצבים קשים. ההומור והצחוק מנוצלים כיום ככלי טיפולי בבתי חולים, והם מסייעים בתהליכי הטיפול וההחלמה של חולים,בעיקר ילדים. השימוש בהומור לטיפול בחולים התחיל בשנת 1986 בניו-יורק:פָּץ אָדַמְס,רופא אמריקני היה בין הראשונים שהאמינו שאפשר לעזור לחולים באמצעות הצחוק וההומור.

הוא הקים יחידת ליצנות רפואית, והיא החלה להופיע בהתנדבות במחלקות שונות בבתי חולים בארצות הברית. הליצנים הצליחו בשיטת הטיפול שלהם, והפעילות שלהם היא כיום שיטה טיפולית בבתי חולים רבים בארצות הברית ובמדינות רבות בעולם.

בישראל זהו תחום חדש יחסית.הליצן הרפואי הראשון התחיל לפעול כאן לפני כעשר שנים. תחילה הליצנים הרפואיים לא התקבלו בקלות בבתי החולים:לא מעט רופאים התנגדו להם וחששו כי נוכחות הליצנים תכביד עליהם בעבודתם.

אולם מאז, ראו הרופאים שיש לשיטה זו תוצאות טובות, והבינו כי הליצנים חִיוּנִיִים לחולים. כיום עשרות ליצנים רפואיים מקצועיים פועלים ב-17 בתי חולים ברחבי הארץ.

ליצנים וילדים

הליצנים משתמשים במכשירים הרפואיים שבבית החולים ובכישוריהם המגוונים כדי "לעשות קסמים" ופעלולים, כך הם מצחיקים את הילדים החולים וגורמים להם לראות את מצבם בדרך אחרת, דרך שימוש בשיטות מתחיום הדמיון המודרך, כמו למשל בתרגילי דימיון שבהם המיטה הופכת פתאום למכונית או המזרק לציפור המעניקה הגנה.

כאשר הליצנים הרפואיים מצחיקים את הילדים החולים, הם עוזרים להם לשכוח לזמן-מה את הכאבים ואת הקשיים שלהם;הם מסייעים לילדים להפחית את החרדה,מקלים עליהם את רגעי הבדידות והשעמום ועוזרים להם להסתגל לשגרת בית החולים.

תפקיד הליצן מתאפיין ברגישות כלפי האנשים שסביבו,בגישה חיובית לילדים וביכולת גבוהה של אלתור  בזמן עבודתו. האתגר העיקרי של הליצן הרפואי הוא לרכוש את אמונו של הילד ולהשתלב בסדרת הטיפולים שלו.

הליצן מנסה לגרום לילד להרגיש שהוא "כאן בשבילו", והוא יישאר אתו כמה זמן שיידרש. הורים מעידים כי ילדיהם אוהבים מאוד את הליצנים ובזכותם הם רגועים יותר ומוכנים לשתף פעולה עם הצוות הרפואי ולהתמודד עם קשיי הטיפול. "זה לא קל לרכוש את האמון של הילדים", אומר אחד מהליצנים: "זה תהליך שנמשך זמן רב".

ליצן אחר אומר: "בעבודת הליצן הרפואי יש מעברים קיצוניים בין תקווה לייאוש;ועם כל הקושי,הכאב והצער,אני אוהב את העבודה,  אני מקבל הרבה יותר ממה שאני נותן – המון אהבה מהילדים והמון אהבה מהאנשים שאני עובד אתם".

ה"מקצוע" לעומת ה"עיסוק"

ליצנות רפואית – ככלל, הם רואים בעבודתם "מקצוע" רציני ולא "עיסוק" צדדי חובבני. הם באים לבית החולים כדי לבצע עבודה עם מטרות מסוימות, כחלק מהצוות הקבוע ולא כאורחים מזדמנים, מנקודת ראותם, ליצן רפואי "מקצועי", מצליח לנצל את כישוריו בתחום המימיקה והמשחק, תוך שימוש מינימלי, אם בכלל, באביזרים ו"טריקים".

הוא משתמש בקיים סביבו ומאלתר עם מה שיש, ליצן רפואי "חובבן", לעומתו, לוקה ביכולות אלו ונזקק לאמצעי עזר, כשגם אלה אינם משיגים את מטרתם (הקהל לא צוחק או לא מגיב) הוא מפצה על כך בחלוקת מתנות ובכך, למעשה, הוא נוהג כ"ליצן יום הולדת".

מחקרים ועדויות

ליצנות רפואית – במהלך העשור האחרון ותוך כדי עלייה בשימוש בליצנים רפואיים במסגרות רפואיות שונות, כמו בתי חולים ומרפאות, נאספו נתונים מאין ספור מחקרים ועדויות של מטפלים  ומטופלים בשיטת הליצנות הרפואית.

במחקר אחד שהתפרסם בשנת 2016 העיד צוות של בית החולים “מאונט סיני”, בשאלון שחולק להם בנוגע לתועלת של הליצנים הרפואיים במחלקות השונות, השאלון חולק לרופאים ואחיות המחלקות השונות של בית החולים והופיעו בו כ-20 שאלות שונות על תפקודם של הליצנים הרפואיים ועל התוצאות הנראות לעין של הטיפול.

המחקר מצא שרובם המוחלט של צוות בית החולים קבע שליצנות רפואית מועיל לחולים במיוחד לילדים והמצאותם במחלקות גם משפרת את מצב הרוח של צוות העובדים והחולים גם יחד וכך בעצם, בזכות הליצנות הרפואית משתפרת התפוקה וחווית העבודה של הצוות בבית החולים.

עדויות שנאספו בין השנים  2014-2015 בבית החולים הדסה, בקרב משפחות של ילדים שהיו באישפוז באחת המחלקות לאותה תקופה, העדויות שנאספו למחקר גדול יותר שעתיד להתפרסם בעתיד בשילוב של מספר בתי חולים בישראל.

העדויות שנאספו מצביעות על כך שליצנים רפואיים משפרים בעשרות אחוזים את שביעות הרצון של המטופלים ובני משפחותיהם מחווית האישפוז, מחקר שהתפרסם בשנת 2018  על ידי האגודה האמריקאית לרפואת ילדים, המחקר רואה בליצנות הרפואית כלי בעל השפעה חיובית שבכוחו להקל על הילדים המאושפזים ולתרום גם למלוויהם ולצוות המטפל בהם.

תרומת  הליצנות הרפואית לילדים המאושפזים בבתי חולים:

המחקר מתייחס לכך שהרפואה המערבית נותנת משקל רב להיבטים הפיזיולוגיים של הטיפול בחולה, אך אינה מתייחסת באופן מספק להיבט הרגשי של הטיפול הכולל גם את הצחוק ואת ההומור, ועל כן, מצביע על כך שהרפואה המערבית מספקת לחולים מענה חלקי בלבד. המחקר אף סוקר בהרחבה את תרומת ההומור לבריאות ואת מקומה של הליצנות הרפואית במערך הרפואה העולמי כיום, ומצביע על מגמת עלייה בשימוש בליצנות הרפואית בשילוב עם הרפואה המסורתית, בייחוד בארה”ב ובאירופה.

במקביל, המחקר מתאר את הקושי הכרוך בחוויית אשפוזו של ילד, הן מבחינת הילד והן מצד משפחתו, ומצביע על התחושות הקשות הנלוות לאשפוז, המנתק את הילד משגרת חייו המוכרת. ממצאי המחקר מעלים כי ליצנות רפואית משפיעה לטובה על חוויית האשפוז של ילדים בבתי חולים וכי השימוש בהומור משפר את האנרגיה הרגשית ומקל על תחושת הלחץ של המטופל. זאת ועוד, המחקר מוצא קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של האדם לבין מצבו הגופני ומוכיח כי לליצנות הרפואית נודעת השפעה חיובית על הילד ועל סביבתו.

המלצות המחקר: להרחיב את המחקר בנושא השפעתה של הליצנות הרפואית

הגם שתחום הליצנות הרפואית גדל בהדרגה והמודעות לחשיבות שילובו במערך הרפואי בבתי חולים, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים, הולכת וגוברת, קיים עדיין חסר במחקרים מקיפים ומסודרים יותר אשר יסקרו את השפעתה של הליצנות הרפואית על החולים ויאפשרו לליצנים הרפואיים להעניק מענה מדויק ואיכותי יותר למטופלים.

לסיכום

ליצנות רפואית – תחום הליצנות הרפואית עדיין נמצא בחיתוליו ובמהלך העשור וחצי האחרון, מחלחל התחום לעוד בתי חולים ומרפאות שמגדילים לעשות ולהשתמש בפרקטיקה הזאת, אשר עושה שימוש בצחוק ושמחת חיים ככלי לריפוי.

ישראל נחשבת לאחת המדינות הנמצאות בחוד החנית של הליצנות הרפואית וזאת ניתן לחבר למספר גורמים: מצב ביטחוני, תרבות והעובדה שתחום “הבריאות והנפש הם אחד” זוכה להוכרה רבה בישראל.

מחקרים מדעיים שנעשו בנושא מצביעים גם הם על יעילות רבה של הליצנים הרפואיים וממסקנותיהם ניתן פעמים רבות “לשמוע” המלצות על שילוב השיטה בעוד מוסדות רפואיים במיוחד בתחום הטיפול והשיקום של ילדים.

מקורות

1) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29072385

2) http://docs.google.com/file/d/0B5bEYrmPhfObYzgyMjBkZWYtOTc1Ni00YTFkLWIwNzgtODVlZmVmYTk0ZDQ5/edit

3) http://www.simchat-halev.org.il/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A9/

4) http://www.hadassah-med.com/media/2014368/medicalclowns.pdf

5) http://www.bmc.gov.il/?CategoryID=439&ArticleID=985

6) http://www.simchat-halev.org.il

ליצנות רפואית

מקורות מספרים

א) Berk, L.S. et al. Neuroendocrine and Stress Hormone Change During Mirthful Laughter. Am J Med Sci. 1989;

298(6):390-6

ב) כהן, אדיר. חיים בצחוק, הומור- תראפיה הלכה למעשה. הוצאת ספרים אמציה,  1994

ג) שקדי, אשר. מילים המנסות לגעת. מחקר איכותני- תאוריה ויישום. הוצאת רמות-אוניברסיטת ת"א . 2004

שמן קנאביס