חומרים פעילים בצמחי מרפא – רשימת החומרים הפעילים המלאה
החומרים הפעילים בצמחי מרפא
חומרים פעילים בצמחי מרפא – צמח מרפא הוא צמח המשמש למניעת מחלות שונות ו- או לטיפול בהן.
צמחי מרפא הוא שם כולל לצמחים ממינים בוטניים שונים, שנמצאו כבעלי ערך מרפא או מועיל לבריאות, אם דרך מחקרים מדעיים מודרניים ואם מתוך מסורת של שימוש בקרב קבוצות אתניות שונות, לריפוי ולמניעה של מחלות ובעיות שונות בגוף האדם ובגוף החי.
העיסוק בצמחי מרפא ידוע גם בשמו "רפואה בוטנית" ונמצא בשימוש הן כחלק מהרפואה העממית והן כחלק ממסגרות רפואיות מודרניות, למשל כתחום הנלמד במסגרת לימודי רוקחות או במסגרת טיפולי רפואה משלימה הניתנים במרפאות קופות החולים ובבתי חולים שונים.
צמחי מרפא עומדים מאחורי תעשייה רחבה מאוד של תכשירים, תמציות, אבקות יבשות וחלקי צמחים או אף בעלי חיים, פטריות ואצות.
צמחים רבים יוצרים סינתזה לחומרים העשויים להועיל לבריאות האדם ובעלי חיים אחרים.
משפחות בוטניות
צמחי מרפא משתייכים למשפחות בוטניות שונות והם יכולים להיות עצים, שיחים, פרחים, פירות וירקות. בישראל, ישנם מגוון רחב של צמחים ייחודיים שנפוצים בשימוש בעיקר בקרב הבדווים וערביי הארץ, למטרות ריפוי אך בשני העשורים האחרים ניתן לראות את תחום זה זולג לאוכלוסיות אחרות.
מרפאים ומטפלים בצמחי מרפא נקראים הרבליסטים, ובמדינות רבות הם נדרשים לעבור רישום מסודר בדומה לרופאים או רוקחים על מנת לקבל רישיון לעסוק בטיפול באנשים או ברקיחה של צמחי מרפא.
היסטוריה
חומרים פעילים בצמחי מרפא – עמים רבים מרחבי תבל עשו שימוש במאות ואלפי צמחים מקומיים לצורך טיפול במחלות מאז ימי הפרה-היסטוריה. הממצא העתיק ביותר שנמצא עד היום בעיראק, מממצאים שנאספו במערת שנידר בצפון מזרח המדינה, ניתן להסיק כי ניאנדרתלים אשר חיו במקום לפני כ-60,000 שנה השתמשו בצמחי מרפא וזאת בשל הימצאות שמונה סוגי צמחים מצויים לאותו אזור של עיראק באותה המערה ובסמוך למקור קבורה. ההיסטוריה מלאה בעוד מספר דוגמאות להוכחות לשימוש בצמחי מרפא בתקופה הפרה היסטורית.
חומרים פעילים בצמחי מרפא – השימוש בצמחי מרפא גם אינו ייחודי לבני האדם. אנתרופולוגים משערים כי בעלי חיים פיתחו באופן אבולוציוני את הנטייה לאכול חלקים מרים של צמחים בתגובה למחלות מסוימות.
התנהגות זו עוצבה כיוון שמרירות היא סימן למטבוליזם משני.
מאזן הסיכון מול תועלת במקרים כאלה נטה לחיות, אשר נאלצו להתנסות בחיפוש אחר מרפא בעת מחלה. מרפאים ילידים טוענים לעיתים קרובות כי למדו את רפואת הצמחים על ידי התבוננות בהתנהגות בעלי חיים חולים, האוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל. חוקרי שטח בתחום הביולוגיה מצאו ראיות המאששות גישה זו, על יסוד תצפיות שנעשו בשימפנזים, תרנגולות, כבשים ופרפרים.
הקהילה הרפואית כבר גייסה אליה צמחים רבים לטיפול במחלות שונות ממחלות של הגוף למחלות של הנפש, ממניעה של מחלות, לויסות רמות הסוכר בדם ושאר השפעות רבות אשר נרחיב עליהן בסקירה על צמחי המרפא שנבחרו להיות מושא ההתמקדות שלנו בכתבה זאת.
מה הם פיטוכימיקלים
לפני כן נפנה להבין מה הם פיטוכימיקלים, קבוצת חומרים המצויות בצמחי מרפא מסוגים שונים, כולל: פירות, ירקות, קטניות , זרעים ודגנים אשר פעמים רבות, יש להם תכלית כמו למשל כמגנים של הצמח מפני נזקים מהסביבה. חקר הפיטוכימיקלים מצביע על איכויות מגנות גם על האדם,
ובחלקם מפני סוגים שונים של סרטן, מחלות לב ועוד.
סגולות הפיטוכימיקלים בצמחי מרפא
חומרים פעילים בצמחי מרפא – פיטוכימיקלים הוא שם כולל לכימיקלים אשר מקורם מצומח שבני אדם או בעלי חיים יכולים לצרוך. מקור המילה בפירוש מיוונית עתיקה, פיטו- צמח. בדרך כלל יש להם פעילות ביולוגית בצמח והם משחקים תפקיד בהתפתחות הצמח או בהגנה מפני מתחרים, מחלות או טורפים.
פיטוכימיקלים מסווגים לקטגוריות עיקריות, כגון קרוטנואידים ופוליפנולים, הכוללים חומצות פנוליות, פלבנואידים וסטילבנים / ליגנים. פלבנואידים יכולים להיות מחולקים יותר לקבוצות על בסיס המבנה הכימי הדומה שלהם, כגון אנתוציאנינים, איזופלאבונים, ופלבנולים. פיטוכימיקלים נמצאים בכל חלקי הצמח והם בעלי סגולות רבות על גוף האדם. הפיטוכימיקלים המצויים בצמחים שסקרנו בעלי מספר סגולות שחלקן חוזרות על עצמן בצמחים השונים הנמצאים בסקירה זאת
ולכן סיכמנו עבורכם את אותן הסגולות במספר נקודות :
- אנטיאוקסידנטים
- משפיעים על התמיינות תקינה של התא ובכך מונעים סרטן
- מנקים את הגוף מרעלים דרך הגברת הפעילות האנזימטית
- חוסמים את הייצור של נטרוזאמינים (חומרים רעילים)
- משפרים את חילוף החומרים של אסטרוגן וכולסטרול
- משפרים את בריאות הפלורה שבקיבה
- שימור שלמות התוכן התוך תאי
- שמירה על תיקון DNA פגום
- ירידה בהתמיינות תאים, ולכן הורדה לסיכון לחלות בסרטן
- השפעה מיטיבה על תהליכים דלקתיים
מחקרים
חומרים פעילים בצמחי מרפא – מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות לגבי חומרים הנחשבים לפיטוכימיקלים, מצביעים על הכוח המרפא של תזונה נכונה ועשירה בהם. שילוב של מס' פיטוכימיקלים בתפריט הדיאטה היומי מביא לפוטנציאל גבוה יותר להגנה ועמידות בפני סרטן ומחלות שונות.
האגודה הישראלית למלחמה בסרטן מדווחת על מחקרים המוכיחים כי צריכת מזונות עשירים בפיטוכימיקלים חיוניים, מדי יום, היא חיונית להגנה על הגוף, מניעת סרטן ושמירה על בריאותו. מחקר שהתפרסם בשנת 2018 והתבצע על ידי שיתוף פעולה של שלוש אוניברסיטאות אמריקאיות.
המחקר בדק מספר מזונות שלגביהם ישנו קונצנזוס מדעי על כמות הפיטוכימיקלים שלהם, לצד סגולותיהם של אותם מזונות. צוות המחקר מצע וקבע שחומרים פיטוכימיקלים הנמצאים במזונות : זרעי רימון, קמומיל, כורכום, ג'ינג'ר, צ'ילי ושום, בעלי סגולות רפואיות לטיפול בדלקות.
המחקר הצביע על קרוטנואידים ופוליפנולים כהפיטוכימיקלים העיקריים האחראים לסגולות האנטי דלקתיות של אותם מזונות.
במחקר אחר שהתפרסם השנה (2019) ונעשה בשיתוף פעולה של 8 מוסדות להשכלה גבוה ובתי חולים בקוריאה הדרומית, אוסטרליה ופקיסטן. המחקר ביקש לבדוק את הסגולות של קבוצות פיטוכימיקליות נפוצות במזונות שונים ובתבלינים (כמו למשל ג'ינג'ר וכורכום) כנגד סרטן מסוגים שונים.
המחקר מצע שפיטוכימיקלים שונים, בעלי סגולות כאלו. המחקר הוכיח שפיטוכימיקלים מסוגים שונים מסוגלים לחסום את הדרך של גידולים של סרטניים מלהתפשט ולגדול,
דרך התערבות פנימית במעבר החומרים שבגבולות התאים הסרטניים וכך נמנעת מאותם תאים סרטניים, גישה למקורות מזון חיוניים להתפשטות הגידול. אלו היו רק דוגמאות למספר הרב של המחקרים שמאששים את העובדה שלצמחים מסוימים יש סגולות מרפא ובנוסף מצליחים למפות ולהצביע על החומרים הכימיים שמקנים לאותם צמחים את התואר "צמחי מרפא".
צמחי המרפא
חומרים פעילים בצמחי מרפא – זה כבר אינו סוד שמחקרים רבים מצביעים על כך שלצמחי מרפא כוחות מרפאים, עם מגוון רחב של סגולות כלפי מגוון רחב של מצבים בריאותיים ומחלות שונות. בין המחקרים הראשונים שנעשו בצמחי מרפא בתקופה המודרנית, ניתן למנות מחקרים שהגיעו מתחום האתנו-בוטניקה והפרמקולוגיה (תרופות).
המחקר האתנו-בוטני והאתנו-רפואי משמש מאז כניסתו לאקדמיה בראשית המאה ה-20 ועד היום ללימוד, הבנה ותיעוד של צמחי מרפא והשימוש בהם. בסוגי המחקר הללו, החוקר מגיע לאזור בו גדל הצמח באופן טבעי, ולומד כל מה שניתן ללמוד מהתושבים וממרפאים מקומיים שעושים שימוש בצמח למטרות ריפוי שונות.
החוקר מגדיר באופן בוטני את הצמח ומתעד את אופן הכנתו בידי המקומיים, את דרכי השימוש ואת המחלות או המצבים שבהם משתמשים בו כריפוי. סוג מחקר נוסף הוא מחקר קליני. במחקר זה, הצמח או חלקי הצמח שפעילותם משוערת או דורשת בדיקה, ניתנים למספר נסיינים. בדומה למחקרים הנעשים בתרופות, משתמשים החוקרים הקליניים של צמחי מרפא בשיטות שונות.
החומרים הפעילים בצמחי מרפא
חומרים פעילים בצמחי מרפא – הצמחים שבחרנו להתמקד בהם חולקים מכנה משותף אחד והוא שישנה כמות מידע גדולה מהקהילה המדעית בנוגע לסגולות אותו צמח ולחומרים הפעילים העומדים מאחורי הסגולות הרפואיות של כל צמח מרפא. חומרים פעילים שנמצאו בצמחים בעלי יכולות ריפוי כוללים בין היתר את החומרים: קומרינים, חומצות מסוגים שונים, פלבנואידים, ספונינים, אלקלואידים, טאנינים, רזינים, שמנים מסוגים שונים ועוד. קבוצות החומרים הפעילים בצמחי המרפא האלו אחראים למגוון פעילויות המיוחסות לצמחים, גם אם מנגנון הפעילות שונה מצמח לצמח.
רשימה מלאה
כורכום – Curcuma longa
1) כורכום – Curcuma longa – כורכום הוא צמח צהוב שמקורו בהודו, ומשורשיו מכינים תבלין עז טעם, בעיקר למאכלים מלוחים. הוא צמח רב שנתי ושייך למשפחת הזנגבילים. אחד החומרים הפעילים העיקריים בו נקרא כורכומין והוא הוכח במספר רב של מחקרים מדעיים, כבעל סגולות רפואיות רבות, ממחלות בדרכי העיכול לטיפול בסרטן וכוויות.
ג'ינג'ר – Zingiber officinale
2) ג'ינג'ר – Zingiber officinale – ג'ינג'ר לרוב מוכר כקנה שורש בצבע חום בהיר, טעמו חריף ומרענן והא שייך לאותה משפחה כמו הכורכום. אחד החומרים הפעילים העיקריים בו הוא ג'ינג'רול, שהוא פיטוכימיקל או חומר פעיל אשר אחראי לחלק גדול מסגולותיו של שורש הג'ינג'ר והמוצרים המופקים ממנו, כמו למשל סגולות כנגד מחלות הסרטן, כנגד מחלות במעיים ומערכת העצבים.
קנאביס – Cannabis
3) קנאביס – Cannabis – לצמח הקנביס מגוון שימושים, בהם ייצור סיבים (המפ), שמן זרעים (שמן המפ), למטרות רפואיות וכחומר פסיכו אקטיבי. לזרעי צמח הקנביס אין השפעה פסיכו אקטיבית והם מזינים ועשירים בחלבון ונצרכים כמזון.בצמח הקנביס זוהו שלוש משפחות כימיות עיקריות של חומרים: טרפנואידים, פלבנואידים וקנאבינואידים, כאשר הטרפנואידים והפלבנואידים שייכים לקטגורית הפיטוכימיקלים שהם חומרים פעילים. כ-80 חומרים קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם THC וCBD. הראשון בעל השפעות של חומר פסיכו אקטיבי והשני בעל השפעות אנטי-פסיכו אקטיביות. בנוסף קנביס מכיל פיטוכימיקלים בעלי סגולות רפואיות מטיפול בדלקות לשיפור חילוף החומרים ואפילו כנגד סרטן.
אקליפטוס – Eucalyptus camaldulensis
4) אקליפטוס – Eucalyptus camaldulensis – אקליפטוס הוא עץ שיובא לארץ ישראל במאה ה 18 והוא עץ ירוק עד ממשפחת ההדסיים. השמן שלו בעל סגולות רפואיות רבות והא מופק מעלי העץ. החומר הפעיל המרכזי בו נקרא "סינואל", "אלפה פינן" ו-"לימונן". שמן אקליפטוס נמצא בשימוש ברפואה המסורתית כאלפי שנים והוא נועד לטפל במגוון רחב של מחלות ומצבים בריאותיים, לצד ערכו התזונתי הגבוה.
קינמון – Cinnamomum
5) קינמון – Cinnamomum – קינמון הוא עץ ירוק-עד ממשפחת העראים, הגדל במקור בסרי לנקה, אינדונזיה, הרי האנדים, ברזיל ומצרים. הקליפה הפנימית של מספר מינים של הקינמון משמשת כתבלין, הן בצורתה הטבעית (מקלות קינמון) והן בצורת אבקה טחונה בדומה לתבלינים רבים אחרים, הקינמון עשיר במינרלים ובחומרים שחיוניים לגוף. המינון היומי המומלץ לצריכת הקינמון נע בין חצי כפית לכפית בהתאם למין ולמשקל האדם, והוא מספק כמות ראויה של מגנזיום, סידן, ברזל, סיבים תזונתיים, אשלגן, זרחן וכמויות קטנות של מספר ויטמינים מקבוצת B, C ו-K. קינמון יכול לשמש לטיפול במגוון רחב של מחלות מדלקות, למחלות לב, עקיצות חרקים ולהורדת הכולסטרול.
זרעי רימון – Punica granatum
6) זרעי רימון – Punica granatum – מקורו של הרימון הוא ככל הנראה באיראן עד צפון הודו, אך כיום הפרי גדל באזורים שונים במזרח התיכון ואגן הים התיכון, אך גם בדרום אירופה וארה"ב (קליפורניה ואריזונה). הרימון מוזכר כבר בטקסטים עתיקים מימי התנ"ך. זרעי הרימון והמעטה המתוק והאדום שלהם, וכן מיץ הרימון, משתנה בטעמו, ויכול לנוע בין מתוק לחמוץ, כשרוב הפירות הינם בעלי מתיקות מתונה עם רמזים לחמיצות ועפיצות. חמיצות ועפיצות זו הינם חשובים, ומקורם בחומרים הקרויים פוליפנולים (בעיקר מסוג טאנינים) המהווים נוגדי חמצון חשובים. לעומת זאת, צבעו האדום של הרימון נובע מפוליפנולים אחרים הקרויים אנתוציאנינים. בנוסף מכיל הרימון חומצות אומגה 3, 6 ו 9. סגולותיו נעות מטיפול במחלות דרכי השתן, לטיפול במחלות במעיים, מחלות של מערכת העצבים ותכולה של חומרים חיוניים לבריאותנו.
זרעי צ'יה \ מרווה היספנית – Salvia Hispanica
7) זרעי צ'יה\מרווה היספנית – Salvia Hispanica – צמח הדל בדרום אמריקה ושימש את התרבות האצטקית כאשר היווה כרבע מאבות המזון שצרכו האצטקים לפני הגעת הספרדים. זרעי הציה ידועים כעשירים באומגה 3 ואומגה 6 ובנוסף לזאת מינרלים וחומצות אמינו חיוניות. זרעי צ'יה מכילים כמויות גדולות של חלבונים, ויטמינים וסיבים תזונתיים בכמויות שאין להן דומה בעולם הצומח.
לענה – Artemisia arborescens
8) לענה – Artemisia arborescens – לענה שייכת לסוג של צמחים שבו בסביבות ה-180 מינים. הלענה נפוצה בקרב המטבח המרוקאי וידועה בטעם העלים המריר שלה. בין השאר היא משמשת להכנת אבסינת, אוזו ויין ורמוט. הלענה מוזכרת 8 פעמים בתנ"ך ושימשה עוד בימי קדם כצמח מרפא למגוון רחב של תחלואות גוף ונפש. הלענה היא צמח הגורם לכבד לייצר יותר מיצי מרה ובכך לשפר תהליכי עיכול ולחזק את מערכת העיכול כולה. משתמשים בלענה בעיקר במצבים של חוסר תאבון, גזים במעיים, נפיחויות במערכת העיכול, לטיפול בתולעי מעיים.
צ'ילי – Capsicum annuum
9) צ'ילי – Capsicum annuum – פלפלת צ'ילי בשמה המלא, מין זה של פלפלת היה מקור למספר רב של זנים מתורבתים, כולל הפלפל המתוק המשמש כמרכיב לסלט. הכינוי צ'ילי מתייחס לזנים החריפים, לרוב בעלי צורה חרוטית. מקור השם מהמילה chilli בשפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים. חריפות הפרי של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז הקפסאיצין הגבוה ברקמת החיבור שבין הגרעינים לפרי ובבשר הפרי עצמו. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים. לחומרים האלו מעבר לחריפות שהם מקנים לצ'ילי, ישנם סגולות רפואיות, כמו למשל הקלה על דלקות וחיזוק מערכת הדם.
פרח יסמין – Jasminum
10) פרח יסמין – Jasminum – הוא סוג צמח ממשפחת הזיתיים המונה כ-200 מינים, המשמשים לנוי בגינות ציבוריות ופרטיות, בעיקר בארצות אגן הים התיכון. מקור שם הצמח הוא בשפה הפרסית שמשמעותה "מתנה מן האל", הוכחה לחשיבות שיחסו הפרסים לצמח זה. היסמין נפוץ הן בשל יופיו והן בשל ריחו הנעים והמיוחד.בארץ גדל היסמין כצמח בר, בעיקר בגליל העליון, אך גם בשומרון, בגלבוע ובחרמון. ברפואה העממית ובמקורות היהודיים, היסמין מוזכר כצמח מרפא המיוחסת לו יכולת הורדת חום, והשפעה מקלה על מערכת הנשימה, הקלה על כאבי בטן ועוד. החומרים הפעילים בו נקראים יסמונאוטים, הם תרכובות כימיות והם משמשים את הצמח לצורכי הגנה וגם מספקים לו סגולות רפואיות.
שום – Allium sativum
11) שום – Allium sativum – השום הוא צמח משפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט). השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים. השום מוזכר פעם אחת בתנ"ך אך מחפירות ומחקרים ארכיאולוגים ניתן לאמור בוודאות שהשום שימש רבות בעת העתיקה באזור המזרח תיכון למאכל ולטיפול בתחלואות כמו: פטריות, גרדת, חום גבוה ועוד. השום מכיל אליצין שהיא תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. בין החומרים המצויים בשיני השום מונים את האליצין, גופרית, זרחן, פלואור, קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3. השום גם מכיל אליל מתיל סולפיד ופוליפנולים שאחראים על סגולותיו הרפואיות הרבות, כאשר המוכחות ביניהן הן : חיטוי, הזעה,סילוק טפילי מעיים,חיזוק הקיבה ושיפור פעילותה,הטבה בדלקות במערכות שונות,הטבה בהצטננויות ושיעול,חיזוק המערכת החיסונית,פעילות אנטי סרטנית.
בלדונה – Atropa belladonna
12) בלדונה – Atropa belladonna – הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הסולניים הגדל בר במערב אסיה, צפון אפריקה ואירופה.השם בלדונה, שמשמעותו באיטלקית הוא "אישה יפה", מקורו במנהג מתקופת הרנסאנס, כאשר נשים נהגו להוסיף לעיניהן טיפות של נוזל המופק מהצמח, נוזל שהרחיב את אישוני עיניהן, מה שנחשב ליפה באירופה של אותה תקופה. החומר הפעיל המרכזי בו הוא חלבון קטן הנקרא סולאנין אשר בא לשימוש רחב במיוחד בתחום ההרדמה ולניתוחי עיניים. חומרים פעילים חשובים נוספים בבלדונה הם : היוסיקמין, אצטיקולמין אטרופין וסקופולמין. אציטקולמין משמש באופן נרחב בהליכים רפואיים טיפולים למערכת העצבים הפרא סימפטית, כמו משל הפרעות של עצבוב בשרירים.
גת – Catha edulis
13) גת – Catha edulis – הגת התחיל את דרכו באזור אתיופיה ששל היום משם נדד למזרח התיכון והשתקע במדינות האזור ובמיוחד בתימן. הגת הוא צמח ממשפחת הקלסטריים שעליו משמשים ללעיסה, בין השאר לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, קאתין וקאתינון. הצמח גדל לגובה של עד 3 מטרים ותמציות שמכינים ממנו משמשות להגברת הערנות, הפגת לחץ וטיפול במחלות בדרכי העיכול.
אסאי – Euterpe oleracea
14) אסאי – Euterpe oleracea – קמומיל הוא דקל נפוץ בצמחייה הטרופית של אגן האמזונאס וסביבתו, ובעל חשיבות מרובה בכלכלה ובתזונה של תושבי האזור ושימש תרבויות באזור נהר האמזונס במשך אלפי שנים. האסאי צומח עד לגובה של כ-25 מטר, על כל גזע שלו ניתן למצוא כ- 3-8 אשכולות פרי. על אותו עץ ניתן למצוא אשכולות בזמן הפריחה ואשכולות עם פרות בשלים. הפרי כדורי, בקוטר של כסנטימטר אחד, בצבע ירוק כאשר הוא בוסר, ומחליף את צבעו לסגול כהה כשהוא מבשיל. האסאי נותן פרי במשך כל השנה.
קמומיל – Matricaria
15) קמומיל – Matricaria – קמומיל הוא צמח בר חד שנתי ממשפחת המורכבים, הפורח באביב צמח הקמומיל נחשב לאחד מצמחי המרפא המרכזיים בשימושו בעולם, לטיפול במגוון מצבי בריאות. הוא מפורסם במיוחד בשימוש בתה והוא גדל בארץ כצמח בר מוגן המכיל שמן נדיף ונוגדי חמצון. נעשה בו שימוש רחב ברפואת צמחים לטיפול במצבים כגון צרבות, דלקות בקיבה, משמש כחלק מטיפול בנדודי שינה, מכיל רכיבים אנטי דלקתיים חזקים. הוא מכיל את החומרים הפעילים: טרפנואידים, פלבנואידים, מטריצין ואפיגנין.
שן הארי – Leontodon
16) שן הארי – Leontodon – שן הארי הוא צמח רב שנתי המאופיין בעלים דמויי שיניים מה שהעניק לו את הדמיון לאריה ומכאן את שמו, וגבעוליו נראים כמו כתרים בזכות הפרחים הזהובים שלו. הפרחים נפתחים עם אור השמש בבוקר ונסגרים בערב או במזג אוויר קודר. השורשים הם בצבע חום כהה בשרניים ופריכים ומלאים בעיקר בחומר לבן בגוון חלבי ובטעם מריר המדיף ריח חזק שיש לו סגולות רפואיות. בין סגולותיו ניתן למנות: השפעות אנטי סרטניות, מטפל בדלקות בדרכי העיכול והנשימה, לטיפול בסוכרת ובעיות ראייה. בנוסף שן הארי מכיל חומרים מזינים חיוניים לבריאותנו כמו מינרלים וויטמינים חיוניים. החומרים הפעילים בו הם פלבנואידים, טריטרפנים וסטרולים.
עולש מצוי – Cichorium pumilum
17) עולש מצוי – Cichorium pumilum – עולש מצוי הוא צמח חד-שנתי המצמיח שושנת עלים גדולים בצבע ירוק כהה הגדלים בחודשי החורף. עלים אלה נלקטים למאכל. הוא מוזכר פעם אחת במשנה ומוזכר באינספור כתבי רפואה עתיקים. לעולש המצוי שימושים רבים, כתבלין, כתוסף או תחליף לקפה. עליו נאכלים טריים או מבושלים והוא עשיר בוויטמינים, במינרלים ובסיבים תזונתיים- חומצה פולית, ויטמין A וויטמין K. לעולש המצוי סגולות רבות, ביניהן נוהגים להשתמש בכל חלקי הצמח לריפוי אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם. העולש נחשב לצמח הטוב ביותר לריפוי מחלות כבד ולניקוי מערכת הדם מזיהומים. החומרים הפעילים בו נקראים אלקלואידים, ספומין וחומצות פוליות.
אתרוג – Citrus medica
18) אתרוג – Citrus medica – האתרוג הוא מין של עץ ירוק-עד מסוג פרי הדר ושמו של פרי העץ. מקור האתרוג בדרום-מזרח אסיה ומקור שמו ככל הנראה במילה הפרסית תֻרֻנְג'. לרוב זני האתרוג 18 זוגות כרומוזומים אך לחלקם ישנם 20 זוגות. לאתרוג חשיבות רבה ביהדות כאחד מארבעת המינים ובנוסף שימש לבישול ופולחן במספר תרבויות עתיקות נוספות מפרס עד יוון. החומרים הפעילים בו הם : פקטין ונרינגנין שאחראים לסגולותיו – אכילת אתרוג מגבירה את ייצור האינסולין, נוגד חמצון ומשפר את חיוניות מערכת הדם.
ורבנה רפואית – Verbena officinalis
19) ורבנה רפואית – Verbena officinalis – ורבנה רפואית היא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הורבניים הנפוץ באזורים ממוזגים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. מוצאו באזור הים-תיכוני והוא גדל באופן טבעי גם בישראל. הורבנה הייתה מקובלת מאד בעבר לשימוש במסורות הרפואיות הים-תיכוניות והאירופאיות במשך מאות בשנים והיא נזכרת בכתבים עתיקים של עמים רבים. בין סגולות הצמח ניתן למנות – מחזק/מזין מערכת העצבים, מייזע, ממריץ מרה, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ קיבה, מרגיע, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עוויתות. הצמח מכיל מגוון רחב של חומרים פעילים ביניהם – טריטרפנים, פלבנואידים, ורבנון, גרניאול,אינברטין וטאנינים.
לפה גדולה – Arctium lappa
20) לפה גדולה – Arctium lappa – משמעות שם הצמח מהמילה היוונית העתיקה לדוב (ארקטוס), הצמח הוא דו שנתי וגדל באיזורים קרירים וגבוהים בעיקר. ברפואת הצמחים המודרנית מסווג הלפה כמשנה תהליכים מטבוליים בגוף ומאפשר לרקמות להתמודד באופן מוצלח יותר עם תפקודי תזונה וסילוק. צמחים מסוג זה משמשים בעיקר לטיפול במצבים רעלניים המתבטאים במצבים דלקתיים כרוניים כמו מחלות עור, דלקות מפרקים, מחלות אוטו-אימוניות, זיהומים תוך עוריים, מחלות ממאירות וסוכרת. הלפה הגדולה בעל ערך תזונתי גבוה ומכיל ויטמין B,ויטמין C, סידן, אבץ, נתרן והחומרים הפעילים: ארציטגנין, סטיגמסטרול וסיסטסטרול.
טבלת צמחי המרפא והחומרים הפעילים – חומרים פעילים בצמחי מרפא
| שם הצמח | החומרים הפעילים | פירוט |
| כורכום | כורכומין | מחלות בדרכי העיכול, מכיל חומרים מזינים חיוניים, להורדת הכולסטרול, לטיפול בסרטן וכוויות |
| שורש ג'ינג'ר | ג'ינג'רול | לטיפול בדלקות, לטיפול במחלות מעיים, לטיפול בדלקות הסינוסים, מכיל חומרים מזינים חיוניים |
| קנאביס רפואי | THC,CBD,THCV,CBN | לטיפול בסרטן, לטיפול בהפרעות אכילה, לטיפול בנדודי שינה, לטיפול בעוויתות לא רצוניות, מכיל חומרים מזינים חיוניים ,להובלה לאיזון ושיפור חילוף חומרים |
| אקליפטוס | סינואל, אלפה פינן ו-לימונן | מכיל חומרים מזינים חיוניים, לטיפול בדלקות ולטיפול במחלות בדרכי הנשימה |
| קינמון | סינאמאלדהיד | לטיפול בדלקות, למחלות לב, עקיצות חרקים ולהורדת הכולסטרול |
| זרעי רימון | טאנינים, אנתוציאנינים | לטיפול במחלות דרכי השתן, לטיפול במחלות במעיים, מחלות של מערכת העצבים |
| זרעי צ'יה | פוליפנולים, אומגות 3,6 ו-9 | לטיפול במערכת העצבים, לטיפול במערכת העיכול, ערך תזונתי גבוה, לטיפול במחלות דם ולחץ נפשי |
| לענה | קוורצטין | חוסר תאבון, גזים במעיים, נפיחויות במערכת העיכול, לטיפול בתולעי מעיים ובעיות ספיגה |
| צ'ילי | קפסאיצין | טיפול בדלקות וחיזוק מערכת הדם |
| פרח יסמין | יסמנואטים | הורדת חום, והשפעה מקלה על מערכת הנשימה, הקלה על כאבי בטן, מכיל חומרים מזינים חיוניים |
| שום | אליל מתיל סולפיד, פוליפנולים | לטיפול בדלקות, משפר את מעבר החומרים בין דפנות התא, מטפל בעקיצות, מטפל בדלקות מעיים, מכיל חומרים מזינים חיוניים, משפרת את ספירת הדם ונלחם בכולסטרול גבוה |
| בלדונה | סולאנין, אטרופין, היוסציאמין וסקופולמין | משמש בניתוחי עיניים, טיפול בהתכווצויות שרירים |
| גת | גתיונין, אלקלואידים וקאתינון | מעורר, משפר את חילוף החומרים, לטיפול בלחץ דם ולטיפול בדלקות בדרכי העיכול |
| אסאי | כולריסטוטין, פלבונים, חומצה פינולית | לטיפול בדלקות, לטיפול במחלות בדרכי העיכול, לטיפול במחלות לב ומערכת הדם ולטיפול בזיהומים של חיידקים |
| קמומיל | טרפנואידים, פלבנואידים, מטריצין ואפיגנין | מכיל חומרים מזינים חיוניים, צרבות, דלקות בקיבה, משמש כחלק מטיפול בנדודי שינה, מכיל רכיבים אנטי דלקתיים חזקים |
| שן הארי | פלבנואידים, טריטרפנים וסטרולים | השפעות אנטי סרטניות, מטפל בדלקות בדרכי העיכול והנשימה, לטיפול בסוכרת ובעיות ראייה |
| עולש מצוי | חומצה פנולית, אלקלואידים, ספומין | אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם וטיפול במחלות כבד. |
| אתרוג | פקטין, נרינגנין | מכיל חומרים מזינים חיוניים, מגביר ייצור אינסולין, נוגד חמצון ומשפר את חיוניות מערכת הדם |
| ורבנה רפואית | טריטרפנים, פלבנואידים, ורבנון, גרניאול,אינברטין וטאנינים | מחזק את מערכת העצבים, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מרגיע, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עווית |
| לפה גדולה | ארציטגנין, סטיגמסטרול וסיסטסטרול | מכיל חומרים מזינים חיוניים |
מקורות
1)http://iris.unito.it/retrieve/handle/2318/137159/21742/Journal%20of%20Applied%20Botany%20and%20Food%20Quality_3.pdf
2) http://www.banglajol.info/index.php/BVET/article/view/4616
3) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4495939/
4) http://pharmafactz.com/medicinal-chemistry-of-herbs/
5) http://www.kalanit.org.il/hebrew-names-uri/
6) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28605204
7) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30871059
8) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28273819
9) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28670915
10) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=4219
11) http://eol.org/pages/61788/articles#Taxonomy
12) http://bioweb.uwlax.edu/bio203/s2013/lambert_made/facts.htm
13) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28901261
14) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29787299
15) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28587168
16) http://www.mdpi.com/2072-6643/10/7/806/htm
17) http://ndb.nal.usda.gov/
18) http://www.iucnredlist.org/species/34617/9878762
19) http://www.sciencedirect.com/topics/agricultural-and-biological-sciences/phytochemical
20) http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1874390010001096?via%3Dihub
21) http://www.sciencedirect.com/topics/agricultural-and-biological-sciences/matricaria-chamomilla
22) http://www.tropicos.org/Name/28100004?tab=chromosomecounts
23) http://www.scopemed.org/?mno=1004600
24) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30900959
25) http://www.researchgate.net/publication/215644903_Introducing_Cichorium_Pum
26) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29050593
27) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30603088
28) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28834423
29) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28557133
30) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29023056
31) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30896794
32) http://eol.org/pages/405237
ספרים
1) http://priede.bf.lu.lv/grozs/AuguFiziologijas/Augu_resursu_biologija/gramatas/Constituents%20of%20Medicinal%20Plants.pdf
2) Baasinska B, Kulasek G 2004: Garlic and its impact on animal and human health. Medycyna Weterynaryjna 60 1151-1155
3) Saeed S, Tariq P 2006: Pharmacological activities of ginger (Zingiber officinale). International Journal of Biology and Biotechnology 3 519-526
לפוסט הזה יש תגובה אחת
מעניין בטירוף
תודה רבה