גדילן
גדילן מצוי (Silybum marianum)
גדילן מצוי הינו קוץ חד-שנתי גבוה, השכיח מאוד באזורים שונים של הים התיכון, כמו-גם בארצנו הקטנה, בה נוכל למצוא אותו במקומות שונים, כגון: בגולן, בחרמון, בגליל, בעמק הירדן העליון, בעמקים, בגלבוע, בכרמל, בהרי שומרון, בהרי יהודה, במדבריות (שומרון, יהודה), בבקעת ים המלח, בעין גדי בבקעת הירדן, בנגב הצפוני ואף בשרון ובשפלה.
הגדילן יימצא לרוב בצידי הדרכים, בשולי השדות ובשטחים עזובים. הסיבה העיקרית לכך הינה שהגדילן זקוק לבתי גידול העשירים בחנקן, שנפוץ בעיקר באזורים עזובים ומוזנחים, שם החנקן יכול להצטבר בעיקר משאריות שונות של פסולת.
מבחינת המבנה הפיזי שלו, הגדילן מתנשא לגובה של 150 ס"מ ואף יותר. העלים בבסיס הצמח גדולים ושסועים ושפתם מסתיימת בקוצים דוקרניים. על העלים הירוקים מסתמנת רשת של עורקים מוכספים, שלדעת חוקרים ייתכן ומראה זה מסמל את הקוצניות של צמח הגדילן לכל רואיו, ובכך מראה זה מרתיע אוכלי עשב מלהתקרב ומלפגוע בצמח הדוקרני, בשל חששם להיפצע ממנו.
הפרחים של הגדילן פורחים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, הפרחים הם בעיקר סגולים אם כי מצויים גם לא מעט פרחים לבנים בזנים מסוימים אחרים. כל פרחי הקרקפת הם צינוריים עם חמישה עלי כותרת המאוחים למבנה של צינור. הקרקפות נישאות כל אחת על עמוד תפרחת עבה משלה וכל קרקפת כאמור מכוסה בקוצים שבזנים מסוימים של הגדילן הקוצים הללו הם מסועפים (הזן הסורי) ובזנים אחרים הם אינם מסועפים.
חלקי הצמח השונים של הגדילן הם אכילים וטעימים, כאשר לעיתים ניתן לצרוך אותם רק לאחר קילוף או מיצוי.
את העלים של הגדילן ניתן לצרוך או כעלים טריים בסלט או כעלים יבשים בחליטת משקה מעין תה. תפרחת הגדילן אף היא אכילה וגם הזרעים כשהם קלויים או חיים. את שורשי הגדילן ניתן לאכול רק לאחר השרייה של כמה שעות במים.
לגדילן סגולות רפואיות לא מבוטלות שהיו מוכרות עוד מימי קדם, וכל-כן הוא נחשב לאחת התרופות העתיקות ביותר ברפואה העממית.
איך זה עובד?
הגדילן המצוי מכיל תרכובות חיוניות שונות, כגון: סיליבין, סילימירין, סילידיאנין, סיליכריסטין, שמנים ארומטיים וריר צמחי (Mucilage) העשויים לעודד תהליכים המובילים לצמצום של תחלואים ומחלות ואולי אף מניעתם וריפויים. כאשר השימוש העיקרי בגדילן הוא לטיפול בדלקות כבד.
מקור השימוש בגדילן לטיפול במחלות כבד הוא עוד ביוון העתיקה שם השתמש בו פליניוס הזקן, שהיה סופר, חוקר טבע ומפקד בצבא הרומאי שאת כל שלמד במשך מסעותיו סיכם בכתבים יחידים ששרדו בשם "תולדות הטבע" שעסקו בין היתר בחקלאות וברפואה.
במאה ה-12 השתמשו בגדילן להגן על הכבד מפני זיהומים שונים, כגון דלקת כבד נגיפית ואף היום החוקרים חושפים את סגולות הפלא של הגדילן כמשמש לטיפול בשחמת הכבד ובהפטיטיס.
לטיפול בדלקות כבד יסייע מיצוי של חליטת העלים וכמו-כן, מחקרים אחרונים מראים כי גם ואולי בעיקר השימוש בשמן המופק מהזרעים של הגדילן הוא בעל ערך גדול בטיפול בדלקות הללו.
החומרים הפעילים בחלקים אלו של הגדילן מעודדים את הפרשת מיצי המרה ובכך מסייעים לטפל באבני מרה, בבעיות בכבד ובבעיות בכיס המרה והטחול, כאשר החומר הפעיל העיקרי הוא סילימרין.
הסילימרין אינו תרכובת בודדת, אלא המדובר בתערובת של חומרים כימים טבעיים נוגדי-חמצון שנקראו בעבר "פלבונוליגננים" והיום הם מכונים "פלבונואידים" או "ביופלבנואידים". חומרים אלה פועלים בגוף להגדלת חוזק קרומי התאים ולהפחתת חדירותם. זרימת החומרים דרך קרומי התא היא הדרך העיקרית שבה פועלת הביוכימיה בגוף וכל חומר שמשנה את הזרימה הזו יכול להשפיע ובעוצמתיות על הגוף החי והפעיל, וככל הנראה הסילמרין עושה את הפעולה הזו על תאי הכבד.
הסילימרין מופק מתמצית הזרעים ומחקרים הוכיחו כי הוא משפר בצורה דרמטית את ההתחדשות של הכבד במצבים של מחלות או הרעלות למיניהן. הסילמרין מעודד התחדשות של הכבד ככל הנראה ע"י שליחת מסר לבניית חלבונים תאיים ובכך מחדש אף רקמת כבד שנפגעה זה מכבר. בנוסף, הסילימרין אף חוסם את הספיגה הראשונית של הרעלים בתאים וכך התאים שטרם הורעלו מוגנים כעת מפני הנזקים שהרעלים הללו היו עשויים לגרום להם לו היו נספגים בהם.
בנוסף לכל האמור, ישנן תועלות ושימושים רבים נוספים בגדילן למשל, גרעיני הגדילן שימשו עוד בעבר לטיפול בצהבת והגדילן מוכר גם כנוגד חמצון חזק פי כמה וכמה אף מויטמין E משום שהוא ניחן ביכולת לקטול ביעילות רדיקלים חופשיים שכידוע לפי המחקרים בימינו כי הם אף הגורמים להאצת ההזדקנות ולפגיעה בעור אף בגילאים הצעירים.
סגולותיו של הגדילן ויתרונותיו כה גדולים עד כי יש חוקרים הסבורים שבעידן המודרני הצריכה של גדילן היא חיונית אפילו על בסיס יום-יומי.
ניתן ליטול גדילן יחד עם תוספים אחרים. והוא מהווה תוספת חיונית וניפלאה להגנה על איברי הגוף ובעיקר הכבד ואיברים חיוניים נוספים מפני חומרים רעילים ודלקות.
