קנאביס ואני
קנאביס ואני – גילוי נאות: לפני הקנאביס הרפואי, 4 שנים אחורה מהיום, הייתי מה שנקרא בספרות המקצועית "סאחית".
אמנם התנסיתי פעם או שתיים, אבל באמת לא הייתי מעורה בתחום הזה בכלל. והנה, הסופ"ש התפרסמה כתבה ב"ידיעות אחרונות" בכיכובי בתחום הקנאביס הרפואי.
אז רגע נתחיל מההתחלה – ילדה בגיל ההתבגרות. בעיות חוזרות ונשנות בבטן, שנה אחת אפילו הקאתי כל בוקר במשך חודשיים שלמים ואף רופא לא ידע להגיד למה. היו תקופות פחות טובות ותקופות יותר טובות, תמיד היה קשר אדוק למצבי הנפשי. FAST FORWARD לצבא.. בטירונות כבר היה בלתי נסבל.. לא עוד מידי פעם- אלא ממש כל יום, כאבים, בעיות בבטן, הקאות. א-ף א-ח-ד סביבי לא האמין שיש לי משהו ("את רק מחפשת פטורים"), חוץ מרופאת הבסיס שאפילו הפנתה אותי לבדיקות, אממה… הייתה שביתה, ולכן לא נבדקתי. שרדתי בקושי טירונות+קורס 4 חודשים שבהם ירדתי 6 קילו.
הגעתי לסדיר. גם שם, אף אחד לא האמין לי, הקצינה שלי שנאה אותי ועשתה הכל כדי להקשות עלי.. כולל לא לאפשר לי ללכת לרופאים (כדי שלא אוציא גימלים).
קנאביס ואני – אחרי שנה ושבעה חודשים, ו20 קילו יותר (לחץ, חרדות, סטרואידים שלקחתי..), ואך ורק בזכות קופת חולים "מאוחדת" (שירתתי בקריה והיינו תחת קופות חולים פרטיות), גילו שיש לי קרוהן ושוחררתי מהצבא למורת רוחם של המפקדים "האהובים" שלי שהתחננו שאשאר ואחתום על התנדבות. כמובן שבחרתי שלא (בכל זאת, יצאתי מהצבא עם הרבה נזק נפשי וגופני). עוד לפני שגילתה שיש לי קרוהן, דחפה לי הרופאה כדורים, לקחתי ללא היסוס כי באותה התקופה עדיין סמכתי על רופאים. סטרואידים, כדורים ממגוון סוגים שונים, בנוסף עוד נוגדי חרדה שלקחתי עוד קודם לכן, וגלולות נגד הריון. כל אלו (15 כדורים ביום שלעיתים קרובות החלפתי ושיניתי) עשו אותי חולה יותר. היה לי גם התקף חמור מהסטרואידים של רעידות, דופק מואץ, זיעה וחרדה!
ילדה בת 19 מסוממת לגמרי! וחולה! ובדכאון! אז, ילדה תמימה שכמותי, התחלתי להחשף באמת לקנאביס.. חברים סביבי "יצאו מהארון הירוק" והבנתי שמעבר לכך שמדובר באלמנט של הנאה, מדובר בצמח שיכול לרפא אותי! לקחו לי כמה חודשים להעז לבקש מהרופאה אישור, וכשכבר העזתי, אחרי שנתיים שעשיתי כ-ל מה שאמרה.. היא צרחה עלי! היא אמרה שאני רק רוצה את הסם, שזה לא תרופה, שזה כן יעזור לי אבל אהיה כ"כ מסטולה שאשכח לבוא לביקורות.. דברים הזויים. מיותר לציין שבאותו הרגע ידעתי שזו הפעם האחרונה שאני הולכת אליה (עם כל ההמלצות שהיו עליה..)
ואז, לאחר מחקר, גיליתי מלאך- איש יקר. אדם שהקדיש את חייו למאבק לשחרור הצמח המופלא הזה! נפגשתי איתו (בעלות סמלית) והוא הכווין אותי.. חודשיים אחרי השגתי את האישור הנכסף! כפי שאמרתי, לא באמת עישנתי לפני, בטח לא נקי, ואפשר לומר שאני אחת היחידות שבאמת היו צריכות את ההדרכה של החברה.. הגיע בחור נחמד, שהסביר לי בצורה מוחשית על עט שהחזיק איך לשאוף ואיך להוציא.. 🙂
התחלתי להשתמש ב20 גרם לחודש, בהתחלה לא סיימתי אותם.. היו גם כאבי ראש, הייתי צריכה להתאים זנים ומינונים עד שמצאתי את הנכון לי.. גם החלפתי ספק באמצע.. וכרגע אני משתמשת ב30 גרם לחודש (שזה קצת גבולי לי, אבל שורדת.) באותו זמן שהתחלתי, בחרתי להפסיק עם כל שאר הכדורים. פשוט כך. הפסקתי לסמוך על רופאים, ומעבר לרופא הממליץ – לא היה לי רופא קבוע ופשוט בחרתי על דעת עצמי להפסיק עם כל הרעל הזה ולתת לקנאביס, התרופה, לעשות את שלו. הפסקתי רפאסל, אומפרדקס, סטרואידים ששכחתי את שמם, רמוטיב, עוד נוגדי חרדה ששימשו נגד כאבי ראש, גלולות להריון ואופטלגין קבוע. מעבר לאופטלגין שאני עדיין לוקחת מידי פעם (ממש לא קבוע), הפסקתי עם כל הכדורים!
קנאביס ואני – כבר שלוש וקצת שנים עם הקנאביס, ללא התקף קרוהן רציני מאז! יש כאבים, יש ימים ושבועות קשים, אבל ממש לא קרוב למה שהיה לפני! הקנאביס הוריד לי את מדדי הדלקת (CRP), הוריד משמעותית את כמות ותכיפות כאבי הראש, הרגיע את כל החרדות שהיו לי, עשה אותי בכללי בחורה רגועה ושלווה יותר וגם הפך אותי ל"היפית" שרק רוצה שלום עולמי 😉 מעבר לקנאביס בחרתי לשנות את כל(!) אורח החיים שלי, ולאכול פליאו (ועל זה אספר בפוסטים נפרדים). חייבת לציין ששלושת אלו (תזונה, נפש וקנאביס) שינו לי את החיים מקצה אל קצה, לא רק בדפוסי המחלה אלא בכל אלמנט בחיים שלי! קנאביס, תרופת הפלא הזו, עדיין לא חוקית במדינה האיטית שלנו..
קנאביס ואני – עכשיו מתקדמים לאי הפללה, לא בהכרח דבר שטוב, בעיקר לנו המטופלים, כי עכשיו אנחנו די מרותקים לבית.. שחלילה לא נקבל קנס! הלוואי שיום אחד, בקרוב, יתעוררו שם למעלה ויבינו שהצמח המדהים הזה, שפחות מזיק ממים (מים יכולים להרוג, קנביס לא)- צריך להיות חוקי ונגיש לכולם!!
