דמיון מודרך לריפוי מחלות
דמיון מודרך תחום הפסיכותראפיה
דמיון מודרך – הדמיון המודרך תפס תאוצה בעיקר בשנים האחרונות והפך לכלי המקובל בעיקר בתחום הפסיכותראפיה. הדמיון המודרך משמש כדרך יעילה להשפיע על נפש האדם ובכך על כלל תפקודיו הנפשיים והגופניים, עד לכדי ריפוי עצמי של מחלות גופניות ונפשיות בכח המחשבה שמפעילה את המח בכיוון הרצוי לנו.
רבים שואלים: בעצם למה זה עובד?
דמיון מודרך -העקרון הוא השימוש בכוחו של הדמיון המודרך שעובד עם כוחו של המוח ככלי החזק ביותר בגופנו לבצע שיפור במצב הרוח, במצבים פיזיולוגיים ובריפוי מחלות. היינו, התשובה טמונה בעצם מהות תפקודו של המוח ותפקידו בקיום גופנו ואף נפשנו.
כח הדמיון של המחשבה
דמיון מודרך -כבר אמר הבעל שם טוב עוד מימי קדם " כי במקום שאדם חושב במחשבה שם הוא כולו", ופירוש הדבר הוא שכשאדם נמצא בתוך המחשבה, הוא לא פה! הוא כולו בתוך הדמיון, ועל כן כאשר אנו יוצרים בכח הדמיון של המחשבה מציאות בריאה, נכונה, שלווה ורצויה אנחנו באמת שם בתוך המציאות האוטופית הזו! וכמובן לצערנו גם ההפך…
הגוף והנפש
דמיון מודרך -כאשר אנו שוקעים במחשבות על ייאוש, צער, עצב ולעיתים במקרים קיצוניים על אובדן, המוח מקבל את התשדורת הזו ומנהל את הגוף והנפש בהתאם. יש המדמים זאת בקיצוניות לסוג של התאבדות מנטלית!
מוחנו הוא בעצם מחשב משוכלל ברמה בלתי נתפשת! בכל פעם שאנו עוברים חוויה כלשהי המוח יוצר נתיב נוירולוגי, מעין שביל של נוירונים מסויימים ש"נדלקים" בנתיב מסויים. הואיל ואותן רשתות עצביות שמכילות את הזכרון של החוויות של פעם הן אותן רשתות עצביות שמלוות אותנו יום-יום במהלך כל חיינו,
כאשר אנו משחזרים במוחנו מחשבות טובות על רגעי הצלחה, אהבה, רגיעה, כח פיזי ונפשי, אזי אותם נוירונים מודלקים באותו נתיב של החוויות הרלבנטיות של פעם, והמוח מקבל שידור שהכל טוב! השידור הזה ש"הכל טוב" משודר לכל הגוף ולנפש וזה מתבטא במצב פיזי ונפשי בריא!
תת-מודע
דמיון מודרך -כפי שהמוח יודע "לאתר" בעצמו באופן תת-מודע מקומות פצועים בגופנו ולשלוח לשם ריפוי, כגון לפצע פתוח או לעור חשוף או פגוע באופן לא נשלט או בלתי רצוני, כך כאשר אנו משדרים למוח באופן רצוני ונשלט דרך נתיב נוירולוגי שנוצר באמצעות מחשבה תהליך של ריפוי למשל, המוח כבר יודע לתרגם את זה למציאות! אנחנו שולטים במחשבה ולא המחשבה שולטת בנו.
כיום מפורסמים אולי כמאות מקרים בהם אנשים ריפאו את עצמם בכח המחשבה, ועל עקרון זה עובד הדמיון המודרך. זהו שימוש מושכל במשאבים פנימיים על מנת לתכנת מחדש את המוח לפעילות נשלטת ורצויה על גופנו ונפשנו.
הכוח הוא בעצם בפנים בתוכנו ולא תלוי במרפאים או בתרופות כימיות וחיצוניות. זוהי פריצת דרך רצינית בהלך המחשבה שהתפתח עם השנים בנוגע לריפוי מחלות, וכפי שרואים בשטח זה גם עובד.
היופי בדמיון המודרך הוא שהמנחה שלו יכול להיות או אדם חיצוני או האדם המטופל בעצמו! שיטת הדמיון המודרך מצריכה מיומנות של שליטה על המחשבות מבלי לסטות לכיוונים אחרים במהלך התהליך. מיומנות זו נרכשת עם הזמן ועם התרגול.
בשיטה זו של הדמיון המודרך ניתן לא רק לרפא מחלות נפשיות או גופניות, אלא אף למנוע, לרפא או להקל על תסמינים זמניים מעיקים ואף כרוניים, כגון: כאבי שרירים, כאבי ראש, דופק מואץ, התקפי חרדה ושינויים דרסטיים בלחץ הדם למעלה או למטה.
טכניקת הדמיון המודרך מתבצעת באמצעות כח המחשבה, אך היא משתפת להצלחת התהליך את כל חמשת חושי האדם, על מנת ליצור מציאות של ממש בדמיונו:
- האדם הנמצא תחת טיפול בדמיון המודרך יוכל לדמיין או לשמוע באמת מוזיקה או צלילים אחרים המתאימים לסיטואציה הרצויה בדמיונו
- האדם יריח ריחות בדמיונו או מתוך ריחות מתאימים שיכין מראש: פרחים, קטורת, פירות, בשמים, ריח מתוך שהייה בשדה וכדומה
- האדם יצייר בדמיונו, בתוך הסיטואציה המדומיינת הרצויה שיצר, צבעים מוגדרים וברורים, בין אם עזים ובין אם פסטליים ועדינים ואולי אף שילוב ביניהם, העיקר שהצבעים בסיטואציה יהיו מוחשיים ואמיתיים בעיניו
- ייתכן שהמטופל יחוש גם טעמים שידמיין על קצה לשונו. ומטרת הסיטואציה כולה היא לגרום לתחושות גופניות, כאשר המטופל יחוש בגופו כי הוא יישות קיימת וחיה בתוך הסיטואציה המדומיינת הרצויה שיצר בדמיונו עד כדי שיוכל לחוש את מגע המציאות שסביבו, כגון: בדים, רהיטים, פרחים וכל דבר אחר שקיים בסיטואציה הדמיונית.
- ניתן להגביר תחושות באמצעות אבנים אנרגטיות, שכדאי להתאים יש אומרים לפי מצבו הנפשי של האדם, או אפילו לפי המזל בו נולד.
הדמיון המודרך
דמיון מודרך – הדמיון המודרך, יש אומרים, שיש חוט המקשר בינו לבין היפנוזה, אלא שההבדלים ביניהם משמעותיים. ייתכן כי הדמיון המודרך לוקח את ההיפנוזה צעד אחד קדימה ובעצם מנגיש אותה לכולם, בכל מקום ובכל זמן.
בעוד בהיפנוזה יש צורך הכרחי במהפנט חיצוני שיכניס את המטופל למצב של טראנס היפנוטי, הרי שבדמיון המודרך המטופל עצמו יכול להכניס את עצמו למצב החזיון בעצמו ואין לו צורך הכרחי במטפל חיצוני.
בעוד שלהיפנוזה יש מעין "כללי טקס קפדניים", והיא תתבצע בדרך כלל בקליניקה או בחדר שקט וסגור, הרי שהדמיון המודרך יכול להעשות כמעט בכל מקום ובכל זמן.
ייתכן שאף טןב לדמיון המודרך להיעשות בסביבה החיצונית, באתרים בטבע, כגון: ים, יער, שדות פורחים וריחניים וכדומה. כאשר במקומות אלה קל יותר לאדם המטופל להיכנס לתוך חוויית הצליל, הריח, המגע ואולי אף הטעם.
היפנוזה
דמיון מודרך -בנוסף בעוד שבהיפנוזה האדם המטופל בדרך כלל מקובע למקומו, בשיטת הדמיון המודרך כל תנוחה שהיא נוחה למטופל לאורך זמן היא טובה ומתאימה! ישיבה או שכיבה שניהם מצבים מתאימים ואף מותרת תזוזה בעת הצורך מדי פעם, שלעיתים היא אף משמשת לשיפור החוויה בדמיון.
בהיפנוזה המטפל הוא הפעיל יותר ובדמיון המודרך זהו דווקא המטופל שפועל יותר! בדרך כלל מערבים טכניקת נשימות בה כל הגוף מתמלא באוויר והמטופל נושף החוצה את כל הטרדות והמועקות על מנת שיוכל להתמקד בסיטואציה הדמיונית הרצויה בלבד מבלי לסטות למחשבות המציפות אותו בחיי היום-יום.
הבדל מהותי נוסף בין היפנוזה לדמיון מודרך הינו שבהיפנוזה המטופל אינו נמצא "כאן ועכשיו", אלא הוא נמצא במצב של טראנס, היינו בסוג של מצב לא מודע. בדמיון המודרך המטופל במצב מודע ביותר! לעיתים תוך התמקדות ב"כאן ועכשיו" מסיטים מהדרך מחשבות מציפות על העבר ועל העתיד,
הדבר גורם למיקוד של מחשבת המטופל בריחות, בקולות, בתחושות ובמראות שהוא יוצר בדמיונו רק ברגע הנוכחי הזה!!! כלומר הדמיון המודרך מחדד בדרך כלל הצמדות למודעות של הרגע הנוכחי, כגון: מהו המנח של הגוף עכשיו, חוויית הרגליים הנוגעות בריצפה או מגע הגוף השוכב על הבד, איך הידיים שלי מונחות והאם יש הבדל במנח הגוף בין צד שמאל לימין וכדומה.
הבדל נוסף בין שתי השיטות של ההיפנוזה לעומת הדמיון המודרך הינו שבהיפנוזה המטופל חייב להקשיב למטפל החיצוני ולציית לו ולהנחיותיו באופן מוחלט, ואילו בדמיון המודרך די למטופל שיתמקד בהנחיות שלו עצמו.
די שהמטופל או בהנחיית המטפל החיצוני או בהנחיית מוחו שלו יתמקד בצלילים, בריחות, במגע ובדמיונו המייצר והמצייר את הסיטואציה הטובה והרצויה. התהליך יכול להתבצע בעניים עצומות וללא כל דיבור או כל תקשורת אחרת!
מכיוון שבדרך כלל כל אדם יודע בדיוקהמה נחוץ וטוב לו, שכן חווית החיים שלו חזקה יותר מכל הסבר שיוכל להעניק למטפל, ניתן לומר ששיטת הדמיון המודרך המתבצעת על ידי המטופל עצמו היא הנכונה, המדוייקת והחזקה ביותר!
ועל כן אולי המועילה ביותר. אין צורך בהסברים חיצוניים למטפל חיצוני שעשוי לפרש את הדברים באופן סובייקטיבי ולעיתים להחטיא בכך את מטרת הטיפול ולפיכך את הצלחתו.