שמן המפ ומערכת העיכול

שמן המפ ומערכת העיכול- כיצד אנו יכולים לעזור למערכת העיכול שלנו בעזרת שמן המפ

שמן המפ ומערכת העיכול – בכתבה זאת נביא אליכם מידע רב בנוגע למערכת העיכול ושמן המפ, אנו נסקור ביחד בניסיון להבין כיצד מערכת העיכול בנויה, כיצד היא עובדת ונפנה לסקור את המידע המדעי העדכני ביותר בנוגע למחקרים שנעשו בנוגע לסגולות שמן ההמפ בתחזוק מערכת עיכול בריאה ואשר מתפקדת ללא דופי.

שמן המפ ומערכת העיכול מערכת העיכול כוללת בתוכה איברים רבים – הכבד, קיבה, לבלב, כיס המרה ועוד. מערכת העיכול היא סדרה של איברים חלולים מחוברים בצינור ארוך ומתפתל מהפה אל פי הטבעת. האיברים החלולים המרכיבים את מערכת העיכול הם הפה, הוושט, הבטן, המעי הדק, המעי הגס – הכולל את פי הטבעת ופי הטבעת. מזון נכנס לפה ועובר לפי הטבעת דרך איברים חלולים של מערכת העיכול. הכבד, הלבלב וכיס המרה הם האיברים המוצקים של מערכת העיכול.

שמן המפ ומערכת העיכול חיידקים רבים נמצאים בדרכי העיכול שלנו, הנקראים גם צמחי מעיים או מיקרוביום והם מסייעים לתהליך העיכול. חלקים של מערכת העצבים ומחזור הדם גם משחקים תפקידים בתהליך העיכול. יחד, שילוב של עצבים, הורמונים, חיידקים, דם, והאיברים של מערכת העיכול משלימים יחד את המשימה המורכבת של עיכול מזון ונוזלים בגופנו.

למערכת העיכול מס' פעולות המשלימות את תפקידה:

• תנועתיות – מערכת העיכול מוקפת שכבות שרירים (רובם חלקים). שרירים אלו מאפשרים תנועה של ערבוב המזון ודחיפתו קדימה. תנועה זו נקרת תנועה פריסטלטית. התנועתיות גם מאפשרת את תהליך בליעת המזון.
• הפרשה – תנאי מרכזי לעיכול נכון של המזון. ישנה הפרשה של אנזימים וחומרים נוספים מהלבלב, קיבה ואיברים נוספים, לצורך עזרה בעיכול והגנה על המערכת.
• עיכול -בתהליך זה מתבצעת שבירה של חומרים מורכבים ליחידות קטנות ופשוטות, קלות לספיגה ע"י אנזימים המופרשים מהמערכת.
• ספיגה – המעבר של תוצרי הפירוק דרך קירות צינור העיכול אל זרם הדם והדרך בה מקבל כל תא את אספקתו.
• סילוק – פליטת השיירים שלא עוכלו ונספגו דרך הפתח האחורי של המעי.

האיברים המרכיבים את מערכת העיכול:

• הפה והלוע (pharynx)
• וושט (esophagus)
• קיבה
• מעי דק
• מעי גס
• פי טבעת

איברים עזריים של מערכת העיכול:

• כבד ( liver,hepatic))
• כיס מרה
• לבלב

שכבות צינור העיכול:

צינור העיכול מורכב לכל אורכו ממס' שכבות בעלות מבנה בסיסי דומה.

• מוקוזה- הדופן הפנימית ביותר (הקרובה ביותר למזון שאינו מעוכל) . שכבה המורכבת מרקמת אפיתל ורקמת חיבור. מפרישה ריר רב לצורך עזרה בעיכול והגנה על התאים.
• סבמוקוזה- השכבה השנייה, שכבה של רקמת חיבור המכילה כלי דם, לימפה ועצבים רבים.
• מוסקולריס- השכבה השלישית, שכבה של שרירי המערכת. מורכבת ממס' שכבות:
  • הפנימית- שכבת שרירים טבעתית העוטפת את צינור העיכול כטבעות.
  • החיצונית- שכבת שרירים אורכיים העוטפת את צינור העיכול לאורכו.
• סרוזה- שכבה רביעית, השכבה החיצונית של רקמת חיבור העוטפת את כל הצינור.
• צפק- קרום העוטף את כל מערכת העיכול.

כל דפנות מערכת העיכול כוללות שרירים חלקים (בלתי רצוניים המעוצבבים ע"י מערכת העצבים באמצעות מבנים דמויי חוטים החודרים את הרקמה השרירית) ותאי מוקוזה. תפקוד השריר הוא בריסוק המזון והובלתו לאורך צינור העיכול (עיכול מכני). המוקוזה מפרישה נוזלים לצורך ריכוך המזון והפיכתו לעיסה. בנוסף, באזורים שונים במערכת ישנם תאים ספציפיים המתמחים בתפקודים ספציפיים כמו בלוטות הפרשה של מיצי עיכול, בלוטות אנדוקריניות וכו'.

שמן המפ ומערכת העיכול – כעת כשהבאנו כיצד מערכת העיכול עובדת ובנויה נפנה לקשרים בין שמן ההמפ למערכת העיכול שלנו, צמח הקנאביס היה ידיד לאנושות עוד לפני המלה הכתובה, וסיפק אבני בניין לחוטים ולבד, זרעים לתזונה, ושורשים, עלים ופרחים לטקסים וריפוי. במהלך התקופה הניאוליתית, אבותינו גילו שימושים עבור כל חלק של צמח הקנביס, אשר היה אחד הגידולים החקלאיים הראשונים, אולי הראשון, אי פעם שנקטפו לפני כ-12,000 שנה.

החקלאות, כמובן, אינה תופעה טבעית. זהו ביטוי של כושר המצאה אנושי, המצאה שתוארה כבסיס – פשוטו כמשמעו הקרקע – של הציוויליזציה המודרנית. "תחילת החקלאות הייתה ככל הנראה אחת ההתפתחויות הדרמטיות והחשובות ביותר בהיסטוריה האנושית", כותב המדען השוויצרי יורג גרץ ', החוקר את ההשלכות העמוקות של השינויים התזונתיים שנוצרו על ידי טיפוח המזון במאמר שפורסם באחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, שכותרתו "פיטוכימיקלים קנבימימטיים בתזונה – קשר אבולוציוני לבחירת מזון והתאמת מתח מטבולית?" – התזה הפרובוקטיבית של גרטש היא שהפרעות מטבוליות כרוניות, המופיעות כיום במגיפה עולמית, מושתתות על "אי התאמה בין גנים עתיקים ודיאטות בעלות קלוריות רבות", שהתעוררה עם הכנסת החקלאות.

"תהליך ההתפתחות האבולוציוני של מיליוני שנים, שבמהלכו כמעט כל שינוי גנטי שיקף את נסיבות החיים של אבותינו, הופרע לפתע" כאשר "חקלאות הפחמימות" החליפה את הדיאטה "צייד-לקטים עשירה באוכל מהחי", אומר גרטש, יחסי הגומלין בין הדיאטה לבין המערכת האנדוקנבינואידית "הוא המפתח להבנת בעיית ההשמנה של היום / משבר הסוכרת והתיקון האפשרי שלה.

המערכת האנדוקנבינואידית, שהינה רשת איתות ביולוגית הנמצאת בגופנו, מסדירה תהליכים פיזיולוגיים רבים, כולל תפקוד מעיים, חילוף החומרים של גלוקוז ותגובת הלחץ. מערכת endocannabinoid dysregulated מעורבת בפתולוגיות מטבוליות ומעיים ומחלות רבות אחרות. במחקר אחר שפירסם גרטש הוא דן בתפקידים שונים, אך משלימים, של הקולטנים הקנבינואידים  מסוג – CB1 ו- CB2 – הנוגעים לתזונה, לעיכול ולמטבוליזם באנרגיה.

כעת נפנה לבחון את שני קולטנים אלה ואת המערכת שהם מתחזקים מול מעכת העיכול שלנו.

CB1:

קולטני CB1 מרוכזים במוח ובמערכת העצבים המרכזית. הם נוכחים גם בבלוטות הטעם ומערכת העצבים האנטרית (ציר המעיים-המוח). טטראהידרוקנבינול (THC), רכיב פסיכואקטיבי עיקרי של מריחואנה, מגביר את התיאבון ואת צריכת המזון על ידי חיבור לקולטן CB1.

אבל קולטני CB1, כפי שמציין גרטש, "יכולים להשפיע באופן פרדוקסאלי על צריכת המזון, "המאפשרת תזונה חיונית כמו גם חוסר איזון מטבולי. איתות של קולטן CB1 מעורר אינסטינקט יניקה של התינוק. חלב האם שהרי הוא ניחן היטב בחומצה ארכידונית, גוש בניין בסיסי של תרכובות דמויי מריחואנה של המוח, אננדמיד וחלבון -2AG.

תרכובות קנבינואידים אנדוגניות אלו נקשרות לאותם קולטנים של תאים – CB1 ו- CB2 – המתווכים רבות מההשפעות של מריחואנה. קולטנים אלו נמצאים בביצים, בשר ומוצרי חלב, צריכת חומצה אראצ'ידונית מגבירה את רמות אנדוקאבינואידים ברקמות שונות והיא חיונית להתפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית לפני ואחרי הלידה. ההומינידים המוקדמים חיו קיום במדבר מסוכן, הדורש מאמץ פיזי משמעותי (ציד ואיסוף) להישרדות.

רעב, זיהום מיקרוביאלי, מפגשים טראומטיים עם טורפים, קרב או בריחה – כולם היו סימני ההיכר של אורח חיים קדם-חקלאי, אורח חיים. בהתחשב בדרישות המטבוליות של מוחם הגדול ופעילותם היומיומית המאומצת, נדרשו אבותינו לצרוך מזון עתירי אנרגיה ומזון מזין.

בנוסף להגברת חוש הריח ותיאבון מגרה, איתות קולטן CB1 "עשוי להקל על הישרדות לאחר פעילות גופנית מוגזמת, לחץ וטראומה על ידי שחזור הומאוסטזיס, דיכוי זיכרונות שליליים והפחתת חרדה ברמת מערכת העצבים המרכזית", כותב גרטש, אשר מסביר כי "הפעלת קולטן CB1 קשורה צריכת אנרגיה מוגברת וירידה בהוצאות האנרגיה על ידי שליטה על מסלולים עצביים."

כעת נפנה לקולטן מסוג CB2:

קולטני CB1 ו- CB2 הינם קולטני קנבינואידים המשחקים תפקידים שונים ביחס לתזונה ולתזונה.

במחקרים בבעלי חיים, הפעלת קולטן CB2 בדרך כלל גורמת להשפעות הפוכות של CB1. בעוד קולטני CB1 מסוגלים לקדם תיאבון צריכת מזון, קולטני CB2 נוטים לדכא את צריכת המזון. המתבטא בעיקר בתאי החיסון, ברקמת השומן (שומן), ומערכת העצבים ההיקפית, קולטני CB2 מעניקים השפעות אנטי-דלקתיות נרחבות במודלים שונים של מחלות. חוקרים רבים מציינים כי השמנת יתר היא מצב דלקתי ברמה נמוכה, חוקרים מצוות מחקר אחר דן ב"תפקיד המגן של קולטני CB2 בפעולות מטבוליות המושרשות על ידי דיאטה ".

מחקר פרה-קליני זה הצביע על כך שפעילות קולטן CB2 יכולה למנוע או לשפר את הנוירופתיה הפריפרלית (תזונה מרפאת) הקשורה לסוכרת ולהשמנת יתר מהסוג הפרו-דלקתי.

CB2 איתות הוא גם מגן מפני נזק מוחי משבץ, זעזוע מוח ושאר מחלות ניווניות כמו אלצהיימר. מחקר אחר שהתפרסם השנה הציע כי ישנו קשר בין "אי התאמה בין גנים עתיקים לבין דיאטות עשירות בקלוריות גבוהות" ניתן אולי ליישב בין השאר את יכולתו של CB2 לתווך את ההשפעות של מטבוליטים של צמחים משניים (טרפנים, פלבנואידים ותרכובות פוליפנוליות אחרות) הנמצאים בתבלינים במטבח וירקות אחרים.

"מטבוליטים משניים תזונתיים מירקות ותבלינים מסוגלים לשפר את הפעילות של קולטני CB2 ויכולים לספק יתרונות מטבוליים מסתגלים ודלקת נגד דלקת", מדווח גרטשצוות המחקר האמריקאי שבחר להתמקד בקולטן זה ועל סגולותיו על מערכת העיכול. Beta-caryophyllene (BCP), למשל, הוא טרפן ארומטי הנמצא בכל מקום בתבלינים רבים (פלפל שחור, ציפורן, רוזמרין, וכו'), וכן ירקות מר, כמו גם בזנים רבים של צמח הקנביס. צוות המחקר קבע כי תרכובת הצמח מעביר יתרונות בריאותיים משמעותיים על ידי הפעלת ישירות את קולטן CB2 דרך מסלולים מולקולריים אחרים.

BCP הוכח כמגרה את ייצור האינסולין ומעכב את צמיחת הגידול בקווי תאים אנושיים. ראיות הרכבה מעלות את המסקנה כי תזונה קבועה של מזונות עשירים BCP יכולים למנוע או להקטין כבד דרך ערוצי CB2 בתיווך. אכילת ירקות עלים ירוקים ותבלינים עשירים בשמנים אתריים "עלולים לבלום את הלחץ המטבולי הנגרם על ידי צריכת פחמימות מוגזמת", קובע המחקר במסקנתו.

שמן המפ ומערכת העיכול

שמן המפ ומערכת העיכול – מספר מחקרים מדעיים בחנו את הקשר בין צריכת חומצות השומן רב בלתי רוויות (PUFA) לבין המערכת האנדוקנבינואידית. חומצת שומן אומגה -3, היא חומצת השומן ארוכת השרשרת הראשית שנמצאה במוח האנושי. (שמני אומגה נחשבים חומצות שומן "חיוניות" כי הם לא יכולים להיות מיוצרים על ידי הגוף בכמות מספקת ולכן יש לצרוך אותם במזון) דיאטה DHA ו eicosapentaenoic חומצה זו מספקת תמיכה לתפקוד נוירולוגי, התפתחות הרשתית , ואת הבריאות הכללית על ידי ויסות CB1 ביטוי קולטן ג '2.

מחקר פרה קליני הראו כי מתן קולטנים קנבינואידים אלו מנע סובלנות גלוקוז ודלקת ברמה נמוכה של רקמת השומן הלבנה בעכברים שמנים. היתרונות הבריאותיים הרבים של אומגה -3 כוללים מניעת מחלות לב, דמנציה, התפשטות תאים סרטניים, עמידות לאינסולין ודיכאון. רמות נמוכות של חומצות אלו יכול להוביל להזדקנות מוקדמת, כמו גם מחלות נפש ואין ספור מחלות בדרכי העיכול. חוסר תזונה בחומרים תזונתיים מסוג אומגה -3 "מבטל תפקודים נוירונים של אנדוקנבינואידים", והוא קשור למחלות נוירופסיכיאטריות, על פי דו"ח שפורסם במגזין המפורסם- Nature Neuroscience. חולי אלצהיימר וילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים להיות חסרים בחומצות שומן אומגה  3.

מחקר אחר שנערך על ידי מדענים יפנים בשנת 2014 דיווח כי היחס בין חומצות שומן אומגה -6 לחומצות שומן אומגה -3 משפיע על האופן שבו קולטני CB1 מסוג קנבינואידים מסדירים את זיכרון הפחד.

התוצאה היא ששינוי יחס אומגה 6 / אומגה -3 בתזונה של האדם יכולה לשפר את שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות כמו חרדה ו- PTSD, כמו גם הפרעות מטבוליות במערכת העיכול וכלל מערכת הגוף של האדם. בני אדם התפתחו בצורה כזו שיש להם "יכולת מתקדמת לעכל ולמטב את דיאטות השומן הגבוה", קובעים צוות החוקרים היפניים.

שמן המפ ומערכת העיכול – לסיכום ניתן להיווכח שישנם סגולות רבות לצריכת שמן המפ על החומרים והקולטנים החיוניים לגופנו, בעיקר הריכוז של חומצות שומניות מסוג אומגה 3 ואומגה 6 נותנים לשמן ההמפ סגולות רבות בשיפורה ושמירה על בריאות מערכת העיכול שבגופנו ומשמש תוסף תזונה מומלץ ומגובה על ידי מחקרים רבים. בכתבה זאת עשינו שימוש במחקרים מדעיים שהישן ביניהם התפרסם בסוף שנת 2014 בשל הכמות הרבה של המחקר והידע שהצטברו בנושא זה, ראיה לסגולותיו הרבות של שמן ההמפ על מערכת העיכול של בני האדם.

http://www.niddk.nih.gov/health-information/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25698444
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29247851
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25740514
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2828614/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3202504/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3933972/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5441154/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5392277/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4305864/
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3460640/

שמן המפ ומערכת העיכול