השפעת הקנאביס על ההורמונים בגוף
קנאביס והורמונים – האם אי פעם השתוקקתם לאוכל מתוק ושמנוני לאחר שעישנתם קנאביס?
אם כן, סביר להניח שחוויתם את העוצמה של ההורמונים והשפעתם על הרצונות שלנו כמו למשל התיאבון.
בנוסף לתשוקה למאכלים מסוימים, ההורמונים הרבים של הגוף מסייעים גם בהצתת החשק המיני, בוויסות מצב הרוח, בשינה ואפילו בשינוי חום הגוף.
רבים יודעים ממקור ראשון כיצד קנאביס משפיע בצורות עדינות – או לא עדינות – על מצב הרוח, השינה והתיאבון שלנו, ולכן ברור שהצמח מתקשר עם ההורמונים שלנו בצורה כלשהי. אבל כיצד?
המערכת האנדוקנבינואידית והמערכת האנדוקרינית
קנאביס והורמונים – הורמונים הם שליחים כימיים בגופנו, המופרשים על ידי המערכת האנדוקרינית.
רשת בלוטות ואיברים המשחררים הורמונים לגוף.
הבלוטות האנדוקריניות העיקריות כוללות את ההיפותלמוס, יותרת המוח, הלבלב, האצטרובל, בלוטת התריס, הפרתירואיד, בלוטת האדרנל, השחלות והאשכים.
ישנם כ -50 הורמונים שונים בגוף.
הורמונים מסוימים משתחררים כדי לעורר בלוטות לשחרור הורמונים.
בזמן שהורמונים אחרים פועלים על איברי היעד כדי לווסת מספר פונקציות מטבוליות.
המערכת האנדוקנבינואידית היא כוח ויסות חיוני נוסף בגוף.
שינה, מצב רוח, חילוף חומרים, תיאבון, צמיחת עצם, פוריות.
כולם מושפעים מהמערכת האנדוקנבינואידית.
מדענים מאמינים שהתפקיד העיקרי של המערכת האנדוקנבינואידית הוא להביא פונקציות אלה לאיזון.
קנאביס והורמונים – בסך הכל, הקנאביס מקיים אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית, מערכת נוירו-אפנון השומרת על איזון או הומאוסטזיס בגוף.
בהתחשב בכך, יהיה זה סביר שהמערכת מפקחת כמעט על כל קולטן (נוירוטרנסמיטר) במערכת ההורמונלית.
למדנו כמה מהמנגנונים של פיקוח זה, במיוחד במחקרים פרה-קליניים בבעלי חיים.
אך עדיין יש הרבה שאיננו מבינים לגמרי כיצד ממצאים אלה מתורגמים לבני אדם.
עם זאת, ישנן עדויות לכך שהמערכת האנדוקנבינואידית מעורבת בתיאבון, בתפקוד המיני ובמתח נפשי ופיזי.
קנאביס והורמונים המשפיעים על רעב והמטבוליזם בגוף האדם
רובנו מכירים את התשוקה הכבדה לפיצה שיכולה ללוות ג'וינט או ראש במבחנה.
צמח הקנאביס כבר ידוע כמעורר את התיאבון ומעצים את ההנאה שאנו חווים בעת אכילה.
תודות למדע אנו יכולים היום להצביע על אותם הורמונים וגם לחקור את יחסי הגומלין ביניהם לקנאביס.
גרלין
במחקר שפורסם בשנת 2020 במגזין הכי נחשב בעולם המדע- Nature.
החוקרים גילו שרמות הורמון הגרלין היו גבוהות יותר לאחר צריכת קנאביס דרך הפה במקום עישון או אידוי של קנאביס.
גרלין ידוע בחיבה כ"הורמון הרעב "מכיוון שהוא מצית תיאבון ומתאים את צריכת המזון.
עדויות הולכות וגוברות גם מצביעות על אינטראקציה משותפת בין המערכת האנדוקנבינואידית לגרלין.
שניהם הוכחו כמעוררי תיאבון ומומחים מאמינים כי השניים פועלים באופן סינרגטי לעידוד תחושת הרעב.
קולטני אנדוקנבינואידים וגרלין מופצים באופן דומה גם באזורים במוח הקשורים בהאכלה ובאיברים המעורבים בחילוף החומרים.
לפטין
קנאביס משפיע גם על רמות הורמון הלפטין בגוף.
לפטין מופרש על ידי תאי השומן ושולח אותות להיפותלמוס המסדיר את צריכת המזון וההוצאה האנרגטית, ועוזר לשמור על משקל גופם הרגיל או על נקודת ההגדרה.
מחקרים הראו כי מעשני קנאביס הם בעלי רמות נמוכות יותר של לפטין מאשר שאינם מעשנים.
ממצא זה יכול להסביר מדוע מעשני קנאביס נוטים לאחוזי שומן נמוכים בגוף ושיעורי השמנת יתר.
"ככל שיש לך יותר שומן בגוף, כך יותר לפטין מסתובב כדי לשמור על מסת השומן על ידי הגברת התיאבון והורדת קצב חילוף החומרים.
למשתמשים בקנאביס יש גם BMI נמוך יותר והיקפי מותניים בהשוואה לאנשים שאינם משתמשים אך נתון זה יכול להיות מושפע על ידי גורמים אחרים.
אינסולין וגלוקוז
מחקרים שהתפרסמו בשני העשורים האחרונים מראים כי קנאביס משפיע גם על ריכוזי האינסולין.
ההורמון האחראי על ויסות הגלוקוז דרך הגוף.
כאשר ריכוז האינסולין הנכון מסתובב בדם, הגלוקוז מועבר לתאים כדי להפוך לדלק לשמירה על רמות האנרגיה.
במקרה של חולי סוכרת, רמות אינסולין לא מספיקות פירושן שהגלוקוז אינו מופנה לתאי הגוף אלא נשאר במחזור הדם, וגורם להיפרגליקמיה.
במחקר שנערך בשנת 2020, המשתתפים שקיבלו בראוניז פלצבו חוו עלייה בריכוזי הדם לאינסולין.
זה צפוי למדי – רבים מאיתנו מכירים את העומס, ואז הנפילה החופשית הבלתי נמנעת, שמגיע עם מכה של עודף סוכר.
עם זאת, כאשר המשתתפים קיבלו בראוניז שהוזרק עם THC, עליית האינסולין בדם היה נמוך בהשוואה.
לא משנה אם קנאביס נצרך דרך הפה, מעושן או מאודה, רמות האינסולין נותרו נמוכות באופן משמעותי מקבוצות הביקורת.
בנוסף חולים עם סוכרת מסוג 2 שמינון התרופות שלהם מוריד גלוקוז נראה יורד לאחר תחילת טיפול באמצעות שמן CBD.
זו עשויה להיות פונקציה של ההשפעות האנטי-דלקתיות או המפיגות מתח של CBD.
או השפעה ישירה על חילוף החומרים של הגלוקוז ו / או הרגישות לאינסולין.
בואו נדבר על מין … וקנאביס
קנאביס והורמונים – מה לגבי השפעת הקנאביס על תיאבון אחר? הורמונים הם גורם קריטי ביצר המיני ובפוריות.
צרכני קנאביס קבועים מתלבטים לעיתים קרובות האם הקנאביס מגביר או חונק את הדחף המיני.
קולטנים לקנבינואידים נמצאו בהורמונים זכריים ונקביים וגם בבלוטות האנדוקריניות המעורבים בהתרבות ובפוריות, כולל ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח, השחלות והאשכים.
אוקסיטוצין
קנאביס והורמונים – קנאביס ממריץ את שחרורו של אוקסיטוצין, המכונה גם 'הורמון המחבק'.
הוא אחראי על תפקודי רבייה כמו כיווצי רחם בזמן הלידה וההנקה.
אוקסיטוצין אחראי גם לסיפוק שאנשים חווים מאינטראקציה חברתית, ומעודד קשר רגשי וכך מקדם פעולות שמקרבות אותנו לקיום יחסים אינטימיים.
קנאביס והורמונים בפוריות אצל גברים
מחקר שנערך בשנת 2019 על גברים שהוערכו עקב פוריות מצא כי גברים שדיווחו על עצמם כמעשני קנאביס היו בעלי ספירת זרע גבוהה יותר מאשר גברים שמעולם לא עישנו קנאביס.
שימוש לטווח קצר בקנאביס עשוי להגביר את הליבידו.
אך שימוש כרוני עלול גם לגרום לתפקוד לקוי של הזיקפה.
בעוד שמנות נמוכות עד בינוניות של THC יכולות לקדם קשר, להגביר את העוררות ולעורר זקפה,.
THC בכמות רבה מדי יכול לגרום לחרדה או לעכב שפיכה שעלולה להשפיע לרעה על המפגש המיני.
קנאביס והורמונים בפוריות אצל נשים
קנאביס והורמונים – כשמדובר בנשים, הממצאים דומים.
נראה כי קנאביס מגביר את הדחף המיני הנשי.
במחקר שנערך על נשים שדיווחו על שימוש במריחואנה לפני קיום יחסי מין, 68.5% גילו כי החוויה המינית הכוללת שלהן מהנה יותר.
60.6% דיווחו על עלייה ביצר המיני, ו -52.8% חלקו כי חוו עלייה באורגזמות מספקות.
הפסיקו להילחץ: קנאביס וקורטיזון
קנאביס והורמונים – קורטיזול הוא הורמון הגורם לתחושת הלחץ העיקרי בגוף.
ברגע שקורטיזול נכנס לתמונה, תפקודי הגוף הלא חיוניים נבלמים כך שהגוף יכול להיכנס למצב לחימה או מעוף.
בעוד ש- THC בקנאביס מעלה בדרך כלל את רמות הקורטיזול, חוויות השפעה בודדות ישתנו בהתאם לתדירות השימוש.
עבור צרכנים מזדמנים, עלייה בקורטיזול יכולה להגביר את לחץ הדם ולעורר חרדה.
צרכנים ארוכי טווח יכולים להתרגל לנקודת הקורטיזול הרגילה הזו, ולהמיט תגובה למתח חריף.
קורטיזול אינו אחראי רק על גירוי מתח, עם זאת.
מנה של קורטיזול בבוקר היא קריטית גם לקימה מהמיטה בבוקר – הקורטיזול מגיע לשיאו בבוקר וירד לאט לאורך היום.
עובדה זאת עומדת מאחורי הסיבה שלמעשנים כרוניים קשה לפעמים לקום מהמיטה ולהתחיל את היום.
לסיכום קנאביס והורמונים
קנאביס והורמונים – קנאביס הוכר כמשפר את הסימפטומים המגוונים הקשורים לחוסר איזון הורמונלי.
כתוצאה מכך צריכתו משפרת את הבריאות והרווחה.
יתרונות אלה עשויים להיות גם פונקציה של התאמות הורמונליות.
שבדרך כלל יווסתו על ידי רמות נאותות של אנדוקנבינואידים במחזור הדם.
כלומר אנו זקוקים לדעה מקצועית כאשר אנו פונים לטיפול באמצעות קנאביס על מנת לוודא את ההתאמה לצרכים ההורמונאליים של גופנו.
לרבות המקרים קנאביס והמערכת האנדוקניבואידית משפרים את התפקוד והאיזון ההורמונאלי של גופנו באמצעות סוכנים ביולוגיים בדמות קולטנים.
אשר מסייעים בביצוע פעולות חיוניות השומרות על מערכת ההורמונים בתפקוד נכון ויעיל.
מקורות
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23684393/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6174415/#s5title
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6522945/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30058891/
- https://academic.oup.com/humrep/article-abstract/34/4/715/5307080?redirectedFrom=fulltext
- https://www.bcmj.org/articles/effects-cannabis-female-and-male-reproduction
- https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/hyperglycemia/symptoms-causes/syc-20373631
- https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0149763415301494
- https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2212877815000605
- https://www.scielo.br/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S1516-44462018000200216
