כורכום ומערכת החיסון – מערכת החיסון

כורכום ומערכת החיסון – לתבל את מערכת החיסון של גופנו בעזרת כורכום

כורכום ומערכת החיסון – כורכום הוא תבלין עתיק שנמצא לא רק בשימוש מזון הודי, מזרח תיכוני אלא גם ברפואה מסורתית.

הצורה העתיקה של רפואה בהודו או רפואה טבעית, הוליסטית ומניעה, הידועה כאיורוודה, שימוש רפואי עתיק זה בתבלין הכורכום קיים כ -2,500 שנה. מעניין לציין כי ברפואה ההודית ישנו מיתוס נפוץ המתייחס לחומר הפעיל בתבלין  כ "אבקת הקודש".

אחרי הכול, עם יכולתו לטפל בפצעים, זיהומים, ומצבים בריאותיים רבים אחרים תבלין הכורכום נראה קדוש עבור המרפאים ההודים.

עם זאת, המדע גילה כי כורכומין הוא המרכיב הפעיל ביותר ביולוגית של הכורכום ולמעשה מגביר את היכולת הכללית של נוגדי החמצון.

כעניין של עובדה, לכורכום יש 5-8 פעמים את היכולת נוגדת חמצון של ויטמינים C ו- E. 

כורכום ומערכת החיסון – בכתבה זאת נסקור את הסגולות הרפואיות של תבלין הכורכום ושל החומרים הפעילים בתבלין וכיצד הם משפיעים על מערכת החיסון של גופנו.

נתחיל בהסבר קצר על מה היא מערכת החיסון של הגוף, מה היא כוללת בתוכה ומה תפקידה.

מערכת החיסון: המערכת החיסונית קיימת במטרה להגן על גופנו מפני פלישת חומרים רעילים לגופנו ונטרול גורמי מחלה ותאים סרטניים המתפתחים בו.

בגופנו קיימים מנגנונים פיזיים/מכאניים לבלימת חדירת גורמים זרים לגופנו כגון: מערכת העור, הממברנות הריריות בדרכי הנשימה, עיכול ושתן המכילות אנזימים המסוגלים להרוס ולקטול חיידקים, כמו למשל הדמעות בעינינו .

כאשר מנגנונים אלו נפגעים (כגון בכוויות נרחבות המגבירות סכנת זיהום), כאשר הוחדר חומר לגופנו אשר הצליח לעקוף את המנגנונים החיצוניים הנ"ל או כאשר הגורם המזיק מתפתח בתוך הגוף – תיכנס מערכת החיסון לפעולה ותיווצר תגובה חיסונית (IMMUNE RESPONSE).

חומר אשר גורם לתגובה חיסונית שכזו נקרא אנטיגן   (ANTIGEN).

אם הגוף מעולם לא נחשף לאנטיגן ספציפי תגובת המערכת הראשונית (PRIMARY RESPONSE) תהיה איטית יותר ויידרשו מספר ימים עד אשר מערכת החיסון תתחיל להגיב.

במהלך זמן זה הגוף שולח נוגדנים (ANTIBODIES) לא ספציפיים שמסייעים במלחמה באנטיגן.

במקביל חלקים אחרים של המערכת החיסונית מפתחים נוגדנים ספציפיים לאנטיגן הנ"ל ובנוסף מפתחים "זיכרון" לאנטיגן כך שבפעם הבאה שהגוף ייחשף אליו תגובת המערכת החיסונית תהיה מהירה ויעילה הרבה יותר.

זו תהיה תגובה שניונית (SECONDARY RESPONSE).

במהלכה של תגובה זו יישלחו הנוגדנים הספציפיים לאנטיגן שזוהה ע"י "זיכרון" המערכת החיסונית כאשר פעילותם של נוגדנים אלו יעילה הרבה יותר מהנוגדנים הלא ספציפיים שנשלחו בתגובה הראשונית.

למערכת החיסונית ישנם שני מנגנונים חיסוניים:

1. ברמת התא (CELLULAR IMMUNITY).
2. ברמה מערכתית (HUMORAL IMMUNITY).

מנגנון (1) פועל ע"י תאי דם לבנים (LEUKOCYTES) ייחודיים הנקראים לימפוציטים T      (T LYMPHOCYTES.

תאים אלו מיוצרים בבלוטת התימוס (THYMUS GLAND)

הממוקמת בחלל החזה והם מסוגלים לזהות אנטיגנים זרים (יודעים ל"התעלם" מהאנטיגנים העצמיים של הגוף ולא לתקוף אותם בטעות)

וע"י כך להילחם בזיהומים ביולוגיים "המשתכנים" בתאי הגוף כגון שחפת (TUBERCULOSIS), זיהומים ויראליים וזיהומים פטריתיים.

כאשר הפולש מזוהה נשלחים תאי דם לבנים המיוצרים במח העצם (BONE MARROW) למקום הזיהום מתקיפים ומחסלים אותו.

מנגנון (2) הינו מורכב הרבה יותר.

מנגנון זה פועל ע"י תאי דם לבנים ייחודיים אחרים הנקראים לימפוציטים (B (LYMPHOCYTES B המיוצרים במח העצם ואשר במפגשם עם אנטיגן גורמים לייצור נוגדנים (ANTIBODIES) ספציפיים אליו.

נוגדנים אלו מחפשים את האנטיגן "שלהם" ובהיפגשם הם מתחברים אליו ויוצרים מעין מולקולה גדולה ש"נאכלת" בסופו של דבר

ע"י תאים הנקראים מאקרופאגים (MACROPHAGE), תאים ה"אוכלים" גם חיידקים ותאים סרטניים.

לכל תינוק בריא שנולד יש מספר נוגדנים שקיבל מאמו דרך השליה במהלך תקופת ההריון,

המגינים עליו מפני זיהומים עד שמערכת החיסון העצמונית שלו תתפתח באופן מלא,

בנוסף תינוקות שיונקים מאמם מקבלים  נוגדנים מאמם דרך החלב.

במהלך חייו, האדם רוכש לעצמו חסינות (ACQUIRED IMMUNITY) כתוצאה מהיחשפות לחומרים שונים וכתוצאה מחיסונים שהוא מקבל, אך ככל שהוא מתבגר המערכת החיסונית מאבדת מיעילותה.

כוחה של המערכת החיסונית להגיב לאנטיגנים, ליצור נוגדנים וכוחם של הנוגדנים להיצמד לאנטיגנים פוחת ולכן אנשים מבוגרים חשופים יותר לזיהומים ומחלות

כגון דלקות ריאות כרוניות, גידולים סרטניים ודלקות בדרכי השתן שעלולות אף להסתיים בקריסת מערכות וכתוצאה מזאת למוות.

הלימפוציטים מסוג T מאבדים מיעילותם להבדיל בין אנטיגנים זרים לבין אנטיגנים של הגוף עצמו ולכן מחלות אוטואימוניות (AUTOIMMUNE) שבהן הגוף תוקף את עצמו נפוצות יותר בגילאים מבוגרים,

כמו כן פעילות המקרופאגים מואטת דבר שאולי יכול להסביר מדוע מחלת הסרטן נפוצה יותר בגילאים מבוגרים.

כאמור פעילות תקינה של המערכת החיסונית כוללת זיהוי אנטיגן זר, הזזת כוחות על מנת להתגונן כנגדו ועל מנת לתקוף את אותו אנטיגן.

כורכום ומערכת החיסון – כעת כשהבאנו היטב כיצד ולמה פועלת המערכת החיסונית בגופנו נפנה אל הקשר שבינה לבין התבלין כורכום וכיצד אנו יכולים "לתבל" את אותה מערכת חיסונית שלנו בכורכום על מנת לחזק ולשפר את ביצועיה.

נתחיל מסקירה של החומרים הקיימים בכורכום מתוך מחקר כללי שנעשה על כורכום והתגובות שהוא מעורר במערכת החיסונית שלנו, שהתפרסם בשנת 2012.

כורכומין

כורכומין (diferuloylmethane) הינו מרכיב  בצבע כתום צהוב, את התבלין ניתן למצוא לעתים קרובות באבקת קארי.

באופן מסורתי ידוע על השפעותיו האנטי-דלקתיות, הכורכום הוכח בשני העשורים האחרונים כסוכן אימונומודולטורי (מפעיל דברים שונים במערכת החיסון) רב עוצמה,

אשר יכול לווסת את הפעלתם של תאי T, תאי B, מקרופאגים, נויטרופילים, תאים רוצחים טבעיים ותאים דנדריטים (דנדריטים הינם תאים הדומים לפועלם של תאי T ו-B אך עושים זאת במערכת העצבים של הגוף).

כורכומין יכול גם להקטין את הביטוי של ציטוקינים שונים (דלקתיים) כולל TNF, IL-1, IL-2, IL-6, IL-8, IL-12, ו chemokines,

ככל הנראה באמצעות מניעה של גורם שעתוק של חלבון NF-kappaB. שעתוק הוא תהליך בביולוגיה של התא שבו מולקולת RNA מיוצרת לפי תבנית של מולקולת DNA.

תהליך השעתוק, המתרחש בתאיהם של כל היצורים החיים, הוא שלב הביניים המקשר בין תבנית ה-DNA ובין החלבונים הבונים את התא.  

מעניין, עם זאת, שכורכומין במינונים נמוכים יכול גם לשפר את תגובות הנוגדנים.

דבר זה מראה כי ההשפעות החיוביות של כורכום על דלקת פרקים, אלרגיה, אסטמה, טרשת עורקים, מחלת לב, מחלת אלצהיימר, סוכרת וסרטן עשויים לנבוע בין השאר מיכולתו לווסת את המערכת החיסונית.

יחד, ממצאים אלה מצדיקים שיקול נוסף של הכורכום כטיפול בהפרעות החיסון, הפרעות כמו למשל במחלת האיידס בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו.

פעילות ציטוטוקסית

כעת נפנה לסקור פעולה של מולקולות הכורכומין החשובה להבנה של התמורות שבתבלין זה, פעולה זאת נקראת "פעילות ציטוטוקסית" .

תא ציטוטוקסי משתייך לתת-קבוצה של לימפוציטים מטיפוס T (סוג של תאי דם לבנים).

לתאים אלו יכולת להרוג תאי גוף הנגועים בנגיף (או בפתוגן אחר) או תאים שעברו התמרה סרטנית וכך לחזק את מערכת החיסון שבגופנו.

למשל אם נדמה את מערכת החיסון לצבא המגן על שטח מסוים, הפעילות הציטוטוקסית תשתווה לקבלת טכנולוגיה חדישה יותר וזריזה יותר לחיסול האויב של אותו צבא

וכך בעצם הכורכום מעודד את אותה תגבורת לצבא מערכת החיסון ומגדיל את אותה תגבורת ובעצם מגדיל בזאת את הכוח של מערכת החיסון.

וכעת נסביר זאת בפרטי פרטים : מולקולות כורכומין 1, כורכומין 2 (monodemethoxycurcumin) וכורכומין 3(bisdemethoxycurcumin) ממשפחת כורכומה לונגה – Curcuma longa נחקרו בשל פעילותם הציטוטוקסית, נוגדי החמצון וסגולות האנטי דלקתיות.

תרכובות אלו הראו פעילות כנגד: לוקמיה, סרטן מעי גס,  מלנומה, דלקת בכליות סרטן השד. עיכוב של אנזימים בידי curcumins 1-3 ב 100 מיקרוגרם / מ"ל היו 58, 40 ו – 22% .

עיכוב של אנזימים מסוג : COX-I ו- COX-II על ידי תרכובות הכורכום curcumins נצפתה בניסויים שערכו מספר צוותים שונים של חוקרים מרחבי העולם .

תרכובות הכורכום 1 עד 3 היו פעילות נגד אנזים מסוג COX-I במינון של 125 מיקרוגרם / מ"ל ו הראה 32, 38.5 ו 39.2% עיכוב של האנזים.

תרכובות הכורכום מסוג 1 עד3 הראו גם עיכוב רב של האנזים COX-II במינון של 125 מ"ג / מ"ל עם89%,% 82.5 ו 58.9% עיכוב האנזים, בהתאמה.

ובמילים פשוטות יותר: בין החומרים המרכיבים את הכורכום הצליחו מדענים ממחקרים שונים להוכיח שכורכום מכיל חומרים שבאופן מוכח משפרים בעשרות אחוזים ולעיתים כמעט במאה אחוזים את הסיכוי של מערכת החיסון להדוף ממנה דלקות ומחלות שונות.

כורכום ומערכת החיסון