מערכת אנדוקנבינואידית חידושים
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – מערכת חשובה בגופינו, אשר נוטלת את המושכות לגבי תיפקודים רבים והינה ורסטילית הינה המערכת האנדוקנבינואידית (Endocannabinoid System – ES). מרכיביה עשויים ממנגנונים ביולוגים בסיסיים אשר להם אינספור יחסי גומלין, הקשורים במחלות ותהליכים ביולוגים, עם מערכות העצבים הפריפריאליות והמרכזיות.
מערכת זאת הינה מעורבת בתהליכים הקשורים במבנה המוח ושינויים בו, למידה וזיכרון, התפתחות ניורונים וקביעת גורל תאים, כאב, דלקות, הסדרת תיאבון, עיכול, הנקה, מטאבוליזם, מאזן אנרגטי, תנועה, מחזורי שינה ועירנות, לחץ ואיזון רגשי והתמכרויות. מכיוון ומערכת זאת נוגעת בתהליכים רבים ומגוונים, היא משמשת השראה למחקר והינה מהווה מטרה לטיפולים עתידניים. מערכת זאת נתגלתה לאחר מחקר ראשוני וחשוב של פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בעת שזיהו ומיצו את מולקולת הטטרהירדוקנבינול (THC).
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – בכדי להבין לאן תחומי הרפואה והמדע מסוגלים להגיע בכדי ליצור טיפולים מגוונים וחדשניים, עליהם להבין את המערכת על בוריה. ES מורכבת משני קולטנים עיקריים המצומדים לחלבון מסוג G (חלבון G הינו משתייך לקבוצת אנזימים מסוג GTPases הלוקחים חלק במסלולי העברת אותות בתא. אלו הם מסלולים אשר מופעלים כתגובה לאותות חיצוניים). החלבון הראשון נקרא CB1, והוא מצוי בעיקרו במבני המוח והשני נקרא CB2, והביטוי שלו מוגבל יותר לתאים במערכת החיסונית. שני קולטנים אלו מתווכים על ידי המולקולות אננדאמיד (AEA) וארכידונוניל-גליצרול (2-AG), ואלו נחשבים האנדוקנבינואידים העיקריים. אנדוקנבינואידים אלו הראו שכאשר הם באים באינטראקציה יחד עם קולטנים אלו נוצר אפקט של הגנה על ניורונים. עקב ממצאים אלו, רוב המיקוד במחקר מתעסק בייצור של ליגנד (מולקולה המבטאת אות כימי שעל התא לקלוט) הניתן באופן חיצוני ואשר מחכה את ההשפעות ההגנתיות של ה-ES. העבודה בתחום זה נעשית יותר ויותר מורכבת עם הזמן וזאת עכב יותר חלקים פעילים (ליגנדים, קולטנים ואתרי אינטראקציות) מתגלים ככל שמחקרים בתחום מתנהלים וממשיכים. המשפחה המתרחבת הזאת הוגדרה כ-אנדוקנבינואידום (endocannabinoidome) , ומתחוור כי היא רק קצה המזלג.
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – מחקרים הראו כי פיטוקנבינואידים (קנבינואידים שמקורם בצמח הקנאביס) ואמינואלקילינודולים (חומר מסונטז אשר בא באינטראקציה עם ES) לוקחים חלק בהפעלה של קולטני ה-ES. בעשרים השנה האחרונות קהילת המדע ותעשיית התרופות שקדו על ייצור מלאכותי של חומרים המגיבים עם קולטני CB1 ו-CB2 (אגוניסטים – ליגנדים המגיבים באופן מלא עם הקולטן), אשר שימשו לדיכוי של בחילה והקאה, עידוד תיאבון וכגורמים משכחי כאבים במבוגרים הסובלים מטרשת נפוצה וסרטן מתקדם. בשנים האחרונים, עכב השפעות שליליות של אגוניסט סינטטי של CB1 בשם SR141716A, התפקסות המחקר עברה למחקר של דור חדש של קנבינואידים סינטטיים. דור חדש זה אינם עוברים במחסום הדם-מוח. בנוסף, פיתחו ליגנדים עבור קולטני CB2 מכיוון והיחס של תועלת לעומת סיכון נחשב טוב יותר בהשוואה אל אגוניסטים מרכזיים הפעילים יחד עם CB1.
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – עניין גדול התעורר במחקר של פיטוקנביאנואידים עכב יכולתם להפעיל את שני קולטני ה-ES יחדיו אך חלקם גם מסוגלים להפעיל את CB2 ללא הפעלה של CB1. גם יכולת ההפעלה משתנה מתרכובת אחת לשניה יחד עם שילובים של פיטוקנבינואידים שונים. תרכובות מסויימות מחלישות השפעות של השניה וכן הלאה. דלתא-8-THC ו-CBN נמצאו כמפעילות של שני הקולטנים בעוד THCV מתנהג כאגוניסט ל-CB2 אך כאנטגוניסט (נקשר לקולטן אך לא מפעיל אותו) ל-CB1. בגלל מידע חלקי זה כאשר נעדר הסבר לגבי פעילות מגנון המערכת, נדרש מחקר נוסף לתחום על מנת להבין את המנגנונים על בורים. היכולת של מרכיבים נוספים בצמח הקנאביס להפעיל את קולטני ה-ES הינה נושא מחקר מתמשך.
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – הבנה כי ריכוז ה-ES משתנה ומגוון בהרבה איברים, רקמות נוזלי גוף במיוחד תחת תנאים דלקתיים, תוך הבנת מטאבוליזם ובפרט מערכות אנזימתיות הקשורות בסינטוז ופירוק של ES, הינה מפתח לפיתוח של מערך תרופות חדש. למרות שהמחקרים עד כה עסקו בהבנה של מסלולים מטאבולים שעוברים AEA ו-AE-2 ביחס לקולטני ה-ES, מחקרים עדכניים הרחיבו את המחקרים גם למולקולות המקור וכמו כן אל מולקולות התוצרים שלהם. בנוסף למחקר הקלאסי של המסלולים בגוף שבהם ES מעורבת, נחקרה גם ההובלה של ECS לאורך ממברנת התא והתפקיד שלה באיתות הבין-תאי אשר מייצב אנרגטית את שיווי המשקל, זאת בנוסף לתפקיד ה-ES בניטור וניהול מסלולי איתות הקשורים בשינוי של תפקודים של המיטוכונדריה (אברון בתא האחראי על ייצור אנרגיה).
מערכת אנדוקנבינואידית חידושים – כתוצאה ממחקרים מרובים ושילוב של קנבינואידים מסונטזים ופיטוקנבינואידים, הן אם בשילובים או בנפרד, פתחו צוהר של תקווה למגוון של מחלות ומצבים גופניים מסובכים שעד כה לא נמצא להם פתרון. מתרופות הגורמות לאוטופגאיה (מוות עצמי של תא) עבור גידולים, טיפולים בבעיות ניורולוגיות (כגון THC,CBD,CBDV ו-Sativex שהיא הינה תרופה המכילה אחוזים שווים של THC ו-CBD), טרשת נפוצה, אפילפסיה, כאב ניורופתי וגם בתחום הפסיכיאטריה כגון סכיזופרניה.
מקור:
