ולא רק שניסויים אלה הראו את גדולת הג'ינג'ר במניעת תחלואים אלה, אלא אף הוכיחו מעל לכל ספק את השפעת הג'ינג'ר עצמו וביטלו כל השפעה של כל גורם אחר על השיפור שהוכח בניסוי.

 

אפקט ה"פצלבו" הרי מוכר וידוע לרופאים מזה שנים רבות. פירוש המילה "פלצבו" בלטינית הוא "אני אשביע רצון" ומקורה בספר תהילים מלטינית, וכמרים היו משתמשים בפסוקים הכוללים מילה זו בעבר בכדי להתפלל עבור נשמות המתים ולהקל את סבלן ואת סבל מי שהיו על ערש דווי.

היום המילה "פלצבו" מתארת בעצם כל השפעה של התרופה על החולה, שלא נובעת מהמאפיינים הקליניים של התרופה, אלא מהאמון הפסיכולוגי ומהציפייה של החולה, בין אם להקלה ובין לריפוי של מצבו כתוצאה מהשימוש בתרופה הזו.

 

ג'ינג'ר והשפעתו על בחילות והקאות – כלומר היום ידוע גם ברפואה הקונבנציונאלית כי "תרופת דמה" היא הפלצבו יכולה לגרום לשיפור ממשי של מחלות ולהקלה על סימפטומים החל מכאבים ועד אפילו לשיפור במצבים של סרטן וגידולים ממאירים אחרים.

 

לכן, לא פעם, קשה לרפואה הקלינית לקבוע האם ההשפעה של תרופה או תוסף מזון היא אמיתית או שמא היא בעצם רק אפקט פלצבו, או שחלק מהשיפור טמון באפקט הפלצבו. לפיכך, בכדי לבדוק השפעה אמיתית של תרופה או תוסף מזון ישנה החובה לבצע ניסויים שבהם קבוצה אחת צורכת את החומר הנבדק וקבוצת ביקורת שלילית אחרת צורכת את תרופת הדמה היא פלצבו. ניסויים כאלו בוצעו גם על בדיקת השפעות הג'ינג'ר. 

ג'ינג'ר והשפעתו על בחילות והקאות – על מנת לבדוק את השפעת הג'ינג'ר על בחילות הבוקר בעיקר בקרב נשים הרות ולנטרל את משקל הגורם של האפקט הפסיכולוגי והכללי של נטילת תרופת דמה, ממרץ 1999 ועד נובמבר 1999 נערך ניסוי כזה שבדק זאת.

בניסוי השתתפו 120 נשים הרות, שהן מתחת לשבוע ה20 של הריונן. לנשים הללו היו בחילות בוקר תמידיות, מדי יום ביומו, ולפחות למשך שבוע רצוף. לנשים הללו לא היו כל הקלות בסימפטומי הבחילות כתוצאה משינויים תזונתיים מבוקרים.

 

הנשים חולקו לשתי קבוצות: לקבוצה אחת ניתנו 125 מ"ג ג'ינג'ר, ולקבוצה השניה ניתנה אותה כמות אבל של תרופת דמה, שאינה גורמת לכל שינוי בגוף. המנות ניתנו לשתי הקבוצות ארבע פעמים ביום במשך ארבעה ימים. הממצאים של תוצאות הניסוי הראו ירידה ניכרת ומשמעותית של בחילות הקרב הנשים שצרכו את הג'ינג'ר לעומת הנשים שצרכו  את תרופת הדמה, וזאת כבר החל מהיום הראשון של הניסוי ולכל אורכו.

 

ג'ינג'ר והשפעתו על בחילות והקאות – מבצעי הניסוי המשיכו לעקוב אחר הילודים של נשים אלה ונמצא כי הם היו בריאים ולא שונים במשקל, בגודל או בתפקוד מתינוקות שנולדו עימם באותו הזמן באותם בתי החולים בהם נולד כל אחד ואחד מהתינוקות של האמהות שהשתתפו בניסוי.

 

כלומר הוכח מעל לכל ספק כי לג'ינג'ר השפעות קליניות ברורות במניעת תחלואי בחילה, בעיקר בקרב נשים הרות.

ניסוי אחר בדק למשל השפעות של ג'ינג'ר לעומת השפעות של ויטמין B6, הידוע אף הוא במניעת בחילות והקאות בקרב נשים הרות. ניסוי כזה נערך בבנקוק בקולג' הרפואי של בית החולים Vajra.

 

הנבדקות היו נשים הרות עם תחלואי בחילות וגם הקאות במהלך הריונן. כל הנשים הנבדקות היו עד לשבוע ה16 להריונן. לנבדקות לא הייתה כל היסטוריה של סיבוכים רפואיים או אישפוזים, וכולן הגיעו לביקורת קבועה פעם אחת בשבוע. כך במהלך כשנה מנובמבר 1999 ועד נובמבר 2000, השתתפו בניסוי 138 נשים. הנשים חולקו לשתי קבוצות: לקבוצה אחת ניתנו מנות ג'ינג'ר של 500 מיליגרם, ואילו לקבוצה השניה ניתנו מנות של ויטמין B6 בכמות של 10 מיליגרם.

ג'ינג'ר והשפעתו על בחילות והקאות – המנות ניתנו למשתתפות בכל אחת מהקבוצות שלוש פעמים ביום במשך שלושה ימים. המחקר בדק את חומרת הבחילות לפי סקאלת מדידה של עוצמתן ואת מספר ההקאות. התיעוד של חומרת הבחילות ומספר ההקאות בוצע החל מ24 לפני תחילת נטילת המנות ובמשך כל שלושת ימי הטיפול בניסוי עם כל אחת מהקבוצות.

 

תוצאות הניסוי הוכיחו כי עוצמת הבחילות ומספר ההקאות צומצמו משמעותית וללא כל ספק הן על ידי הג'ינג'ר והן על ידי ויטמין B6. לגבי צמצום עוצמת הבחילות ותדירותן היה לB6 יתרון קל ולא משמעותי כל כך על פני הג'ינג'ר ואילו מבחינת צמצום ההקאות היה לג'ינג'ר יתרון קל ולא משמעותי כל כך על פני ויטמין B6.

 

 

1.Langer E, Greifenberg S, Gruenmald J, Advances in Therapy [01 Jan 1998, 15(1):25-44]

 

2.Sriormote M,Lekuyananda N, A randomized comparison of ginger and vitamin B6 in the treatment of nausea and vamitiy of pregnancy, Journal of the medical association of Thiland chotmaihet thangphaet [2003 Sep; 86 (g):846-53]

 

3.Willetts KE, Ekangaki A, Elen JA, The Australian &New zealand journal of obstetrics and  Gynaecology[01 Apr 2003, 43(2): 139-144]