בתי מרקחת לקנאביס רפואי – רשימת בתי המרקחת לקנאביס רפואי ושמן קנאביס

בתי מרקחת לקנאביס רפואי
בתי מרקחת לקנאביס רפואי

בית מרקחת לקנאביס רפואי

בתי מרקחת לקנאביס רפואי – רשימת בתי המרקחת בהם ניתן לרכוש קנאביס רפואי ושמן קנאביס בישראל

הרגולטור, במקרה הזה משרד הבריאות, מלווה ומפקח גם את הליך הגידול של הצמחים. מדובר בארבע חוליות בשרשרת – מגדלים, מפעלי יצור (תחת כללי פיקוח חדשים, במסגרת הרפורמה), מרכזי קבלה, מיון והפצה ובתי המרקחת. ככלל, במסגרת הרפורמה תבוצע הפרדה תאגידית בין חוליות שרשרת הגידול, הייצור והניפוק – כפי שנהוג בשוק התרופות. מספר בתי המרקחת שיקבלו אישור למכור מוצרי קנאביס לא יוגבל בשלב הסופי, אך אלו יידרשו לעמוד בתנאים מסוימים. הניפוק וניהול המוצר יתבצע כמקובל עם תרופות נרקוטיות, כלומר עם התוויה מפורשת.

מדובר בתעשייה שצפויה לגלגל לא מעט כסף, ובהינתן שרפורמת יצוא הקנאביס שלעת עתה הקפיא ראש הממשלה בנימין נתניהו תצא לדרך – היא תגלגל סכומים גדולים בהרבה. ניתן להבין זאת מכמות הבקשות שהגישו יזמים למשרד הבריאות כדי לעסוק בתחום – כ־900 עד כה. מדובר בעיקר ביזמים מתחום הביו־פארם, לצד מגדלים.

נכון להיום, ערב כניסת השינויים – הכנסות התעשייה הזו עומדות על כ־100 מיליון שקל בשנה בישראל, ולפי הערכות של גורמי מקצוע, הסכומים הללו צפויים לנסוק למעל מיליארד שקל בעוד כשלוש עד חמש שנים. המוצרים עצמם שיימכרו אינם נמצאים עדיין תחת סבסוד כלשהו מטעם המדינה או קופות החולים, והם אינם צפויים להיות זולים בשלב הראשון – מעל ל־500 שקל בממוצע למוצר אחד, בקבוקון, טבליות או שקית תפרחות, לעומת כ־350 שקל בממוצע כיום.

תרופה לכל דבר

הרפורמה הזו ממצבת את ישראל כאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם ביחס למוצרי קנאביס רפואי, אם לא המובילה שבהן. הדבר צפוי להשפיע על מטופלים רבים הנזקקים למוצרים המופקים מהצמח, שצריכתו ללא אישור עדיין מוגדרת כלא חוקית בארץ ובמקומות מסוימים בעולם – וגם תמשיך להיות מוגדרת כך לעת עתה, כל עוד השימוש אינו דרך מוצרים מתווים, תחת פיקוח רפואי ובתמורה למרשם.

פרופ' ארנון אפק משיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומי שהוביל את הרפורמה, מסביר בשיחה ל"כלכליסט" כי "קנאביס היה בשימוש רפואי לפני שנים רבות, אך באמצע המאה הקודמת הוא הוכרז כסם מסוכן. זה עצר את המחקר והשימוש הרפואי כך שכיום אין די הוכחות מדעיות הנוגעות אליו".

רק בשנים האחרונות חודש המחקר וכפועל יוצא שונתה הגישה כלפי הצמח. פרופ' אפק אומר כי לאור השינוי התפישתי "הקמנו ועדת התוויות רפואיות שבה דנו בכל המידע הקיים כגון היותו מסייע לאפילפסיה ולמחלות מעי דלקתיות, שיש לו תיאורטית פוטנציאל לסייע עם אוטיזם ולעוד סוגים של בעיות רפואיות. חלקן עדיין נמצאות בהליך של מחקר רפואי". במלים אחרות, ישראל והעולם המערבי מגלים את הקנאביס מחדש, וזה טומן בחובו המון בשורות חיוביות – אך גם שטחים לא ממופים שטרם נחקרו עד הסוף, ומכאן הזהירות שעדיין ננקטת עד שייחקרו וימופו.

הבשורה הגדולה שממצבת את ישראל כמובילה עולמית בתחום כרוכה בהפיכתו למוצר רפואי לכל דבר ועניין, בדומה למוצרים רפואיים אחרים בבית המרקחת. במלים אחרות, אם במקומות אחרים בעולם נמכרים מוצרי קנאביס תחת התוויות יחסית כלליות, ישראל שואפת להיות המדינה הראשונה בעולם שמוכרת מוצרי קנאביס רפואיים הנתונים להתוויות מסוימות ברמת מוצר קפדנית, בהתאם לתקן GMP הנחשב למחמיר. למשל, אורך חיי מדף ארוכים יחסית, וריכוזים שונים של חומר פעיל.

מה זה אומר? ובכן, לא עוד שקית של פרחי קנאביס עם מינימום התוויות וייעודים, אלא תרופה לכל דבר ועניין שתימכר בצורות שונות – בקבוקונים לטפטוף מתחת ללשון, טבליות וכן – גם שקיות ובהן תפרחות של קנאביס. בשלב הראשון יימכרו שמונה מיצויים (בבקבוקונים) ו־11 תפרחות שיבודלו לפי החומר הפעיל שבהן – THC המיועד בעיקר לטיפול בכאב ו־CBD המיועד בעיקר למחלות אנטי־דלקתיות, וכן לפי ריכוז אותו חומר פעיל – מרמות גבוהות של חומר עבור חולים במצבים קשים, עד לרמות נמוכות של חומר פעיל לחולים במצבים קלים. המדרג נקבע לפי מפתח שהגדיר משרד הבריאות, שיזוהה עם המספר – סביבות ה־20 עבור מוצר עם ריכוז גבוה, 10 עבור מוצר עם ריכוז נמוך.

"ישראל מובילה בניסויים"

בהנחה שהדברים ילכו לפי התוכנית, ישראל תהיה הראשונה בעולם שמגדירה כללים מאוד ברורים למכירת מוצרי קנאביס בבתי מרקחת. כיום המוצר אמנם נמכר בבתי מרקחת במדינות שונות בעולם המערבי, אך בלי התוויות, חיי מדף ארוכים ומדידה מדויקת של החומר הפעיל. המהלך התאפשר הודות לוואקום שנפער בארה"ב במהלך תקופת ממשל אובמה. "תעשיית הקנאביס בצפון אמריקה ואירופה מאופיינת בחוסר אחידות וחוסר סטנדרטיזציה מוחלט, אין יכולת יצור של מוצרים קבועים – צרכנים קונים כל אריזה חודשית שבה הם מקבלים 30 מוצרים שונים, יום אחד למוצר השפעה מיטיבה, יום שני אין השפעה ויום שלישי תופעות לוואי וחוזר חלילה, ללא חיי מדף וללא סטנדרט", מסביר ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל חברת Bol פארמה שתחל למכור מוצרי קנאביס ב־20 בחודש.

"החוסר בסטנדרטים בתעשייה וחוסר הרגולציה בעולם מונע מחברות פארמה וביוטק להיכנס לתחום", מציין ד"ר גדו, ומוסיף כי הרפורמה הנוכחית צפויה לשנות זאת. "בישראל מתקיימים כיום מספר רב של ניסויים קליניים בשלבים שונים, כיום ישנם בארץ יותר ניסויים קליניים בתרופות ממקור קנאבינואידי מאשר ארה"ב ואירופה ביחד. המסה הזו של ניסויים קליניים עשויה להביא לשוק בעשור הקרוב 4-6 תרופות על בסיס קנאבינואידים, כשלתרופות הללו פוטנציאל מכירות של מיליארדי דולרים".

בחצי השנה הקרובה ימשיכו לפעול מרכזי החלוקה של עמותות דוגמת תיקון עולם, במתכונת שבה פעלו עד כה. אולם בתום חצי שנה, מרכזי חלוקה אלה ייסגרו וכל מגדל או מפעל יוכל להציע את תוצרתו למכירה רק בבתי מרקחת ולאחר שעמד בכללים וקיבל היתר ממשרד הבריאות.

במקביל, בעקבות עליית מחירי הקנאביס הרפואי, שנובעת גם משיפור המוצר, סבסודו יהיה כנראה אחת הסוגיות הבוערות על שולחנה של ועדת סל התרופות בשנת 2018. לפי הערכות, הקנאביס הרפואי יוכנס לסל התרופות, כלומר – מחירו יסובסד על ידי המדינה – ובכך יירשם עוד הישג למי שעמלו להכנסת הצמח בעל סגולות המרפא לזרם התרופות המרכזי והמוכר, על אפן וחמתן של חלק מחברות התרופות המסורתיות.

מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5224924,00.html

Facebook
Twitter
ייעוץ והדרכה לחולים

עוד באותו נושא

הקסהידרוקנבינול HHC
CBD

הקסהידרוקנבינול HHC

הקסהידרוקנבינול HHC הקסהידרוקנבינול HHC- קניבואיד חדש שהצטרף לאחרונה לרשימת הקניבואידים החיוניים בצמח הקנאביס. צמח הקנאביס

קרא עוד »

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. טלי צ

    האם אפשר לקנות שמן קנביס בישראל?

כתיבת תגובה

תוסף חמשת השמנים
תוסף חמשת השמנים
ארכיונים
תוסף חמשת השמנים
תוסף חמשת השמנים