בלוטת האצטרובל והמערכת האנדוקנבינואידית

הקדמה

הקשר שבין בלוטת האצטרובל והמערכת האנדוקנבינואידית.
בכתבה הזאת נצלול אל מעמקי הקשר שבין בלוטת האצטרובל (pineal gland) למערכת האנדוקנבינואידית.

במילים אחרות כיצד קנאביס משפיע על בלוטת האצטרובל.

בלוטת האצטרובל – מקום מושבה המיתולוגי של רוחניות ותודעה, מקום ה"עין השלישית "הקדומה – מרתקת את האנושות מאז שהתגלה תפקידה וחשיבותה.

זה ידוע שבלוטת האצטרובל מגיבה לסמים פסיכואקטיביים, אז מה קורה כשאנחנו משתמשים בקנאביס?

למרות שאין ספק כי בלוטת האצטרובל אינה מחזיקה בתכונות מיסטיות או על טבעיות.
לא משנה כמה אנשים היו רוצים להאמין שהיא עושה זאת.

אפילו כמה הוגים גדולים ונודעים נפלו בדרך החשיבה הזו.

דוגמה אחת היא המדען והפילוסוף דקארט, שתיאר את בלוטת האצטרובל
כ"מושב הנשמה ".

בלוטת האצטרובל היא רק בלוטה אחת מבין רבות המרכיבות את המערכת האנדוקרינית במיני בעלי חיים בעלי חוליות, כולל בני אדם.

תפקידה של מערכת זו מעורב במידה רבה בוויסות הקצב היומי (היומי) וייצור ההורמונים.
החשוב ביותר הוא מלטונין, "הורמון השינה".

עם זאת, ישנם כמה דברים שגורמים לבלוטת האצטרובל להתבלט כמיוחדים ומעניינים.

בואו נסתכל בקצרה על מה היא בלוטת האצטרובל.

בלוטת האצטרובל

בעבר לא הובנו תהליכים ביולוגיים רבים, ובהם לא הובנו גם תפקידיה של בלוטת האצטרובל שנחשבה לבלוטה מנוונת שהיה לה תפקיד רק אצל בני האדם הקדמונים.

עד שהומצאה שיטת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) לסריקת המוח.
התייחסו המדענים לבלוטת האצטרובל רק כאל סמן לקו האמצע של המוח בעת ביצוע צילומי רנטגן.

בלוטת האצטרובל היא בלוטה אנדוקרינית קטנה.

היא מצויה באמצע המוח, בגובה העיניים בצידו האחורי בין שתי ההמיספרות.

בלוטת האצטרובל היא מבנה יחיד, כלומר, להבדיל ממבנים רבים אחרים במוח היא לא מחולקת לזוגות צידיים (חלק ימני וחלק שמאלי).

בלוטת האצטרובל מקושרת למערכת העצבים הסימפתטית ובמיוחד לSuperior cervical ganglion.

תפקידה העיקרי הוא לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית ולווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים.

תפקיד נוסף של בלוטת האצטרובל הוא ייצור ההורמון מלטונין.

למלטונין יש חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.

בלוטת האצטרובל והנשמה

לרעיון שבלוטת האצטרובל היא "עין שלישית" ראשונית יש בסיס כלשהו למעשה.

הבלוטה מורכבת מתאים המכונים pinealocytes, אשר אצל כמה בעלי חוליות שאינם יונקים מגיבים ישירות לאור.

יכולת זו הופכת אותם לדומים מאוד לתאי הרשתית, החלק של העין שמקבל אור מפתח העדשה.

בחלק מהמינים המאובנים מדענים מצאו חורים בדיוק כמו ארובות עיניים בחלקו האחורי של הגולגולת, שאפשרו לבלוטת האצטרובל לקבל אור ישירות, ממש כמו העין.

למעשה, כמה מינים מודרניים של זוחלים ודגים עדיין שומרים על "עין שלישית" פונקציונלית.
כמו למשל  זוחל הזנים הניו זילנדי הטואטרה.

לעין הנוספת של הטואטרה יש למעשה עדשה, רשתית וקרנית משל עצמה!

חושבים שעיניים שלישיות פונקציונליות אלה מעורבות בשמירה על מחזורים יומיים ועונתיים של ייצור ההורמונים.

אצל יונקים, לא ידוע שהפיניאלוציטים מקבלים ישירות אור ואין שום עדות לקיומן של "עיניים שלישיות".

עם זאת, ידוע כי בלוטת האצטרובל של היונקים קשורה ישירות לרשתית עצמה.
השולחת אותות בתגובה לשינויים ברמות האור על מנת לווסת את המקצבים היומיים.

כך שבמובנים מסוימים, אם מותחים את ההגדרה מה היא עין.
עדיין ניתן לומר שבלוטת האצטרובל מתפקדת במקצת כמו עין שלישית ראשונית גם אצל יונקים.

היבט מעניין אחד בבלוטת האצטרובל שבוודאי חל על יונקים, כולל בני אדם.
והוא: בניגוד לחלק ניכר מהמוח, בלוטת האצטרובל אינה מופרדת משאר חלקי הגוף על ידי מחסום הדם-מוח.

היא מקבלת זרימת דם בשפע ישירות מהעורק האחורי של המוח.
אשר עשוי להיות קשור לקליטותו לחומרים פסיכו אקטיביים.

בלוטת האצטרובל – המערכת האנדוקנבינואידית וקנאביס

בלוטת האצטרובל היא האיבר המושלם לקבל כל מיני חומרים שאינם מסוננים על ידי מחסום הדם-מוח.

אך זהו גם לב ליבה של "מפל" של תגובות המפעילות כאשר נוראדרנלין.
נוירוטרנסמיטר ידוע שאחראי על ויסות יעילותן של תרופות רבות המעודדות שינה.
הנקשר לקולטנים שלו בבלוטת האצטרובל.

כאשר נוראדרנלין נקשר לקולטנים (המכונים קולטנים אדרנרגיים).
הדבר מביא לשרשרת של אינטראקציות הורמונליות ואנזימטיות.

תגובות אלו אחראיות לאותות מתי הגיע הזמן לישון ומתי הגיע הזמן שהאדם יתעורר ויהיה פעיל.

לפיכך, מפל זה מעורב עמוק בהרמת "מצב הרוח" של האדם וכיצד אנשים תופסים ומגיבים לאתגרים של היום הקרוב.

זה גם מבטיח באופן קבוע להשיג שינה באיכות מספקת ובמשך.

ברור שבלוטת האצטרובל חיונית לשמירה על מצב נפשי בריא וחיובי.
והיא מעורבת עמוק במצבים רגשיים באופן כללי.

כאשר בני אדם צורכים תרופות פסיכיאטריות.
זה משפיע על מפל פעילות מורכב זה בבלוטת האצטרובל.
בשילוב עם חלקים אחרים במוח.

זה נותן מצב תפיסה שונה מבחינה סובייקטיבית.
אחת הדוגמאות לחשיבות בלוטת האצטרובל מבחינת הבריאות הפסיכיאטרית היא הקשר שלה עם מחלת "בלוז החורף".
הפרעה רגשית עונתית (מקוצרת לרוב ל- SAD).

העובדה שאור בהיר הוא טיפול נפוץ ב- SAD מרמזת כי מדובר בבלוטת האצטרובל וההורמון הרגיש לאור שלה.
הלא הוא – מלטונין.

ועצם העובדה שרמות אור נמוכות עלולות לגרום למערכת כל כך דרמטית של תסמינים פסיכולוגיים מעידה על כך שבלוטת האצטרובל עשויה להיות קשורה ביסודה לבריאות פסיכיאטרית בכלל.

מדענים כיום מניחים שהמערכת האנדוקניבואידת על פעילותה בבלוטת האצטרובל.
מסוגלת לווסת, להגביר ולשפר את הפעילות של הורמונים אשר מופרשים מבלוטת האצטרובל או עקב פעילות אנזימתית של הבלוטה במוח.

אינטראקציות

כאשר החומרים הקנבינואידים הקיימים בצמח הקנאביס, מקיימים אינטראקציה עם המערכת האנדוקניבואידית.
הם משפיעים על הפרשת הורמוני יותרת המוח.

הם מווסתים את האיזון ההורמונלי באמצעות ההשפעה שיש להם על האיברים.

הם מגרים את ציר יותרת הכליה של ההיפופיזה (HPA) כדי לייצר תגובה ללחץ שתלויה באיתות קולטן CB1.

הפעלת קולטנים אלה מביאה לסדרה של אירועי איתות המעכבים את התפקוד הנוירואנדוקריני הכללי.

התגובה האנדוקרינית, כחלק מציר HPA, היא מרכזית בוויסותה.

בעבר, מדענים חשבו שההשפעה המגרה של הקנבינואידים על ציר ה- HPA הינה חריג.

סברו כי למערכת האנדוקניבואידית תפקיד מעכב בתפקודים נוירואנדוקריניים.

כיום אנו מבינים שהפונקציות יכולות להיות גם מעוררות ומעכבות.
וכך המערכת מווסתת את פעולת הוויסות עצמו.

איך קנאביס משפיע על בבלוטת האצטרובל?

מחקר על חולדות הראה שבלוטת האצטרובל עצמה מכילה מערכת אנדוקנבינואידית פונקציונלית.

קולטני הקנבינואידים מסוג 1 ו -2, והליגנדים האנדוגניים הנקשרים אליהם, אננדמיד ו- 2-AG, נמצאים בבלוטת האצטרובל.

המחקר הראה שפעילות קולטני CB₁ משתנה בהתאם למחזור יומי.
כאשר רמות הפעילות הנמוכות ביותר מתרחשות בסוף תקופת האור.

המחקר גם הראה כי רמות האנזים האחראי לסינתזת מולקולות אנדוקנבינואידים חדשות.
למשל NAPE-PLD, שהופחתו באמצע התקופה החשוכה.

בנוסף, המחקר הראה כי נוכחות של THC הפחיתה את פעילותו של אנזים המכונה AANAT.
ובכך מפחיתה את הסינתזה של המלטונין עצמו.

מחקר קודם שנערך על חולדות הראה גם כי THC הפחית את הפעילות של AANAT.
והציע שהמנגנון שהתרחש היה כדלקמן: הנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין מתחיל מפל של תגובות.
שהתוצאה הסופית שלהן היא ייצור של מלטונין.

THC משבש את מפל הנוראדרנלין הזה ובכך מפחית את ייצור המלטונין.

נראה אם ​​כן סביר כי אנאנדמיד האנלוגי האנדוגני של THC מבצע את אותה פעולה של הפחתת שחרור המלטונין המושרה על ידי נוראדרנלין.
ולכן הוא מעורב באופן בסיסי בתפקוד בלוטת האצטרובל.

נראה כי דרושות אפוא רמות נמוכות של אנאנדמיד או THC בכדי שייצור המלטונין יגדל.

ככל שרמות המלטונין עולות, כפי שהן צריכות בדרך כלל בסוף תקופת האור.
ואז תחושות של ישנוניות מתחילות להופיע.

בלוטת האצטרובל מקבלת את זרימת הדם ישירות משאר הגוף דרך עורק המוח האחורי.

מכיוון שהדם אינו מעובד דרך מחסום הדם-מוח, כימיקלים פסיכואקטיביים פוגעים בבלוטת האצטרובל הרבה יותר מהר.

זה הופך אותה לרגישה מאוד לכימיקלים פסיכו אקטיביים כמו DMT או קנבינואידים.

ההשפעה

אם אתם צורכים קנאביס, מה אתם יכולים לצפות שיקרה לבלוטת האצטרובל?

בלוטת האצטרובל מחוברת למערכת האנדוקרינית ולמערכת האנדוקנבינואידית.

אז כחלק מרשת ההשפעה של הקנאביס, זה עוזר לזרימת הקנבינואידים לקולטני הקנבינואידים.

אולי החלומות המשולשים שלך הם ההשפעה של קנבינואידים המווסתים את עומק ומשך השינה שלך.

הוצע כי THC עשוי להפחית את המלטונין, מה שישפיע לרעה על השינה.

עם זאת כל כך הרבה אנשים משתמשים בקנאביס כדי לעזור לישון.

השפעות אחרות של קנאביס מקלות על דאגות ומתחים פיזיים המעכבים את השינה.
וגם הם מושפעים מהורמונים הקשורים לבלוטת האצטרובל.

בלוטת האצטרובל – המערכת האנדוקנבינואידית והעין השלישית

שלו אינו ברור לחלוטין, ובכל מקרה אנו יודעים כי אזורים שונים במוח מרובים מעורבים בחוויה הסובייקטיבית של להרגיש מסטול.

בלוטת האצטרובל היא רק חוליה זעירה אחת בשרשרת ארוכה ומסובכת במיוחד.

תהליך זה נמתח בין חלקים בסיסיים ובסיסיים ביותר של המוח.
וניתן בהחלט לסווג את בלוטת האצטרובל כבסיסית ויסודית, מכיוון שכמעט כל חוליות חיים מחזיקות אחת.
לבין חלק מהמתקדמות ביותר, כמו הניאוקורטקס, אשר קיים רק אצל יונקים.

בלוטת האצטרובל נקשרה שוב ושוב לביוסינתזה של תרכובות טבעיות חשובות הקשורות לדימוי שינה וחלומות.

הימצאותם של תרכובות אלו בבלוטת האצטרובל היא אחת הסיבות החשובות ביותר לכך שרבים כל כך רואים בה את "מושב הנפש" או מפתח ל"הארה רוחנית ".

המפורסמת ביותר מבין תרכובות אלה היא  N-Dimethyltryptamine, הידוע יותר בשם DMT.

זה מעט שנוי במחלוקת אם בלוטת האצטרובל אחראית לסינתזה של DMT בבני אדם.
אך ישנן עדויות משמעותיות המצביעות על כך.

DMT ותרכובות קשורות כמו טריפטמין נמצאו בשתן אנושי ו- DMT עצמו הוכח כמסונתז בבלוטת האצטרובל במוח העכברוש.

5-MeO-DMT, נמצאה מסונתזת בבלוטת האצטרובל של האדם, אך עד כה לא הוכח שגם DMT עצמו.

המחקר מראה שבלוטת האצטרובל מעורבת מאוד בייצור ו / או עיבוד של חומרים הידועים כמעורבים בסיוע ליצירת "מצבי חלום" כשאנחנו ישנים.

ישנן תיאוריות רבות לפיהן החוויה הסובייקטיבית של התעלות רוחנית מצריכת קנאביס.
הזיות ותרופות פסיכו-אקטיביות אחרות כוללת גם יצירה סובייקטיבית זו של מציאות "דמוית חלום" או אחרת.

לסיכום בלוטת האצטרובל והמערכת האנדוקנבינואידית

בעוד שאנו רחוקים מלהבין הבנה מלאה של הרשת המורכבת של תרכובות כימיות המתקשרות במוח.
אנו מתחילים לבנות מפה פשוטה של ​​האופן שבו כל התהליכים הללו קשורים זה לזה.

יותר ויותר ברור שמערכת האנדוקנבינואידים היא מערכת העברת מסרים חשובה מיסודה המסייעת לקשר בין חלקים שונים במוח.
שרבים מהם עובדים יחד בכדי לתת לנו את החוויה הסובייקטיבית של להיות גבוהים.

בלוטת האצטרובל עצמה חיונית לתהליך זה ויש לה חשיבות שאין להכחישה כמקור לתרכובות המשנות את התודעה.

בלוטת האצטרובל עובדת עם המערכת האנדוקנבינואידית ומערכות רגולטוריות שונות.
בשביל לשלוט בחוויה היומיומית הסובייקטיבית שלנו של מצב רוח, ערנות וישנוניות.

וכאשר אנו מציגים תרכובות פסיכו אקטיביות חיצוניות, ניתן לשנות את התהליך הזה בדרכים בסיסיות.
חלקן יכולות להיות מהנות מאוד!

מקורות

-https://realmofcaring.org/wp-content/uploads/2019/10/Cannabinoid-Receptors-CB1-and-CB2-Form-Functional-Heteromers-in-Brain.pdf

– https://phys.org/news/2016-11-ancestors-eye-reveals-evolution-mammals.html

-https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18554250/

– https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1471-4159.2006.03873.x

-https://www.gastrojournal.org/article/S0016-5085(16)34319-0/pdf